סוכני האוניות עשו מיליונים מגבייה לא חוקית – העליון לא התערב

בית המשפט העליון סיים אתמול (ב') מאבק משפטי בן שש שנים, בכך שאישר החלטה של השופט עופר גרוסקופף, בעת שהיה שופט מחוזי, שדחתה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד סוכני אוניות שגבו סכומים גבוהים מאלה שנקבעו בתקנות; זאת למרות שהבקשה לאישור תביעה ייצוגית נמצאה מוצדקת. 

זהו התיק הראשון בו נחסמה תביעה ייצוגית למרות שהטענות נמצאו ברובן מוצדקות. למרות חריגות ההחלטה של גרוסקופף, שופטי העליון - המשנה לנשיאה ניל הנדל, עוזי פוגלמן ונעם סולברג - עשו שימוש בתקנה המאפשרת להם לדחות ערעור ללא נימוקים וללא פסק דין, פרקטיקה ההולכת וגוברת בבתי המשפט.

"לא מצאנו טעות בפסק הדין - בממצאי עובדה או בקשר ביניהם. נדגיש כי מסקנה זו - והדבר נכון ביחס לשני הערעורים - נובעת מכך שמדובר במקרה ובנסיבות חריגים", קבעו השופטים.

הבקשה לאישור התביעה הייצוגית הוגשה בשנת 2016 על-ידי עמותת "הצלחה", שטענה כי 15 סוכני האוניות, בהם סוכנים של החברות הגדולות בעולם - Maersk ו- MSC - גבו במשך שנים רבות עבור שירותים שסיפקו סכומים גבוהים משמעותית מהתעריפים שנקבעו בתקנות שהוציא שר התחבורה, וזאת בניגוד לדין.

התביעה עסקה במחירים של המוצרים המיובאים באוניות דרך הים, בהם מגולמים עמלות לסוכני האוניות. הסוכנים הם הנציגים של המובילים הימיים, המטפלים במכולות וגובים דמי טיפול. נטען כי בדרך זו נגבו מיליוני שקלים מהסוחרים, וההוצאות גולגלו לצרכנים. עוד נטען כי הגבייה תרמה ליוקר המחיה ולפערי כוחות בין תאגידים בינלאומיים לבין עסקים קטנים.

השופט גרוסקופף קיבל את מרבית הטענות וקבע כי התנאים שקובע החוק לניהול תביעה ייצוגית התקיימו. למרות קביעה זו, גרוסקופף קבע כי קיימים "טעמים מיוחדים" לאורם אין הצדקה לנהל תביעה ייצוגית. הסיבות: התובעים אינם עסקים קטנים אלא בעיקר גופים עסקיים אשר יכלו, לו רצו בכך, לנהל תביעות עצמאיות נגד סוכני האוניות.

עוד נקבע כי התקנות היו בעייתיות בשרשרת האספקה של שירותי הספנות. עובדה נוספת שהייתה בעלת משקל היא שמשרד התחבורה החליט, לאחר שנודע לו על התביעה הייצוגית, לבטל את התקנות שהגבילו את התעריפים.

גרוסקופף סבר כי ניהול התובענה הייצוגית לא יגשים את מטרות חוק תובענות ייצוגיות, ודחה אותה. באופן חריג, לטובת עמותת "הצלחה" נפסק גמול ושכר-טרחה. על פסק הדין הוגש ערעור בשנת 2019 על-ידי "הצלחה" וגם על ידי סוכני האוניות בכל הנוגע לחיוב בגמול ושכר-טרחה.

בדיון שהתקיים אתמול בעליון טען פרופ' אלון קלמנט, שייצג את עמותת "הצלחה", כי "לא יכול להיות שבתביעה שעומדת בתנאים לאישור, בית המשפט יגיע למסקנה שלא מקוימת. בוודאי במקרה שלנו כשיש תקנות שאין פשוט מלקיים אותן".

עוד הוסיף קלמנט כי "הנתבעות היו מודעות לאורך התקופה שהרגולטור אומר להם אתם צריכים לקיים, כספים בסכומים גבוהים נגבים מעשרות אלפי גורמים, ואחרי כל זה לא מאשרים תובענה ייצוגית בגלל שיקול-דעת של בית המשפט".

עורכי הדין נירה קורי, איתמר ענבי ואמיר כהן-דור ממשרד ש. פרידמן, שייצגו את סוכני האוניות, אמרו לגלובס לאחר מתן פסק הדין כי המשמעות הגדולה היא בכך שבית המשפט העליון אישר פסק דין תקדימי בו נקבע כי לבית המשפט נתון שיקול-דעת שלא לאשר תובענה ייצוגית, גם אם כל התנאים הקבועים לכך בחוק מתקיימים. 

לדבריהם, "הניסיון של עמותת 'הצלחה' להצר את שיקול-הדעת השיפוטי בהתוויית גבולות הכוח של התובענה הייצוגית, נחסם. חשיבותה של הפסיקה החדשה נעוצה בכך שהיא מציבה גבולות לכוח של יוזמי תובענות ייצוגיות".

עוד הוסיפו עורכי הדין כי "בית המשפט הבהיר כי המגרש בו מתנהלות התובענות הייצוגיות הוא מגרש עם גבולות, וכי לבית המשפט נתון שיקול-דעת לרסן, בנסיבות המתאימות, את הכוח הרב שחוק תובענות ייצוגיות נתן בידי גופים פרטיים". 

 עו''ד נירה קורי / צילום: מיכה בריקמן

עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה", אמר היום (ג'): "אסור להתבלבל - בית המשפט המחוזי, שקיבל את הסכמתו של העליון, קבע באופן מפורש כי התביעה כשלעצמה מוצדקת, ודרך המלך הייתה לקבל אותה. רק בחלקו השני הסביר בית המשפט כי החליט באופן חריג ביותר כי התביעה לא מצדיקה את בקשת האישור, ועל כך ערערנו. העובדה שנפסקו שכר-טרחה וגמול בתיק זה, ושערעור שכנגד בקשר לפסיקה הזו נדחה, מבהירה כי התביעה מוצדקת, והשאלה היחידה שנשארה היא דיונית ולא מהותית".

עו"ד מן הוסיף כי "עדיין פתוחה הדרך, לכל אחד שנפגע מהפרת התקנות, להגיש תביעה אישית נגד הנתבעים, וספק אם קיימת להם הגנה נגד תביעה כזו בהסתמך על פסק הדין של המחוזי". 

בהליך ייצגו מטעם חלק מסוכני האוניות גם עורכי הדין יואב רזין, ירון רוסמן ורם פרדס ממשרד נשיץ ברנדס.