סער: "הצלנו את המדינה ממקום מסוכן, אבל המבחן הכי חשוב הוא בהעברת התקציב"

בכנס לשכת יועצי המס באילת התייחס שר המשפטים גדעון סער למהלכים שמובילה הממשלה, למלחמה בארגוני הפשיעה בחברה הערבית, לסוגיית דמי האבטלה לעצמאים ולכהונת ראש ממשלה המתמודד עם הגשת כתב אישום • "אנשים לא מבינים באיזה מצב הייתה המדינה"

שר המשפטים גדעון סער בכנס לשכת יועצי המס באילת / צילום: רועי בית און
שר המשפטים גדעון סער בכנס לשכת יועצי המס באילת / צילום: רועי בית און

"אני חושב שהצלנו את מדינת ישראל ממקום מאוד מסוכן, שבא לידי ביטוי בחוסר יציבות פוליטי ומצב קיצוני של ארבע מערכות בחירות בשנתיים. זה לא היה מסתיים אם לא היו חילופי שלטון. עדיין זו לא ערובה לכך שהממשלה תצליח להוציא את מדינת ישראל מהמשבר הכי חמור בתולדותיה לתקופה של יציבות פוליטית. המבחן הראשון היה הקמת הממשלה אבל המבחן הכי חשוב הוא בעוד שלושה שבועות בהעברת התקציב וחוק ההסדרים. כך נאפשר למדינה לתפקד". כך אמר הבוקר (ג') סגן ראש הממשלה ושר המשפטים גדעון סער בכנס לשכת יועצי המס באילת.

סער התייחס לפרישתו מהליכוד ואמר, כי הוא "מרוצה" ושלם עם הצעד שעשה, שאיפשר את הקמת הממשלה. לדבריו, "אנשים לא מבינים באיזה מצב הייתה המדינה. כשנכנסתי למשרד המשפטים גיליתי שכל הצמרת גולחה, וששלוש שנים לא הייתה יציבות. הכל עבר להיות במשטר של ממלאי מקום. פרקליט המדינה ומנכ"ל המשרד היו בכותרות, אבל זה היה בכל האגפים וזה פגע בשירות לאזרח. זה הגיע לזה שעשינו צעד לא שגרתי, אבל אני שלם איתו במאה אחוז".

סער התייחס לחששות של המגזר העסקי מסגירת המשק בגל הקורונה האחרון, ואמר כי הממשלה התעקשה על הותרת המשק פתוח בשל הנזקים הכלכליים שהיו צפויים. "היתה נקודת זמן, באוגוסט, שחשבתי שהיה אפשר להגביל התקהלויות, אבל יותר מאוחר בספטמבר לאחר פתיחת שנת הלימודים היה לחץ מאד-מאד חזק של משרד הבריאות על הממשלה לשנות את מדיניותה. ואנחנו לא שינינו את המדיניות, כי חשבנו שהמחירים הכלכליים לעוד סיבוב של הגבלות דרסטיות הם מחירים שמאד נתקשה להתאושש מהם. והמשק התחיל להתאושש. אנחנו רואים את זה בנתונים המקרו כלכליים, ולכן עמדנו על דעתנו, ובסופו של דבר זה מה שקרה".

מלחמה כלכלית בארגוני הפשיעה בחברה הערבית

סער נשאל על ידי יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, על הטענה כי "הפקידים" שולטים במדינה ולשרים ולממשלה קשה להתמודד מול הדרג המקצועי, והשיב כי אם באמת רוצים לקדם דברים אז מצליחים גם בניגוד לדעת הדרג המקצועי. כדוגמה הביא סער את החקיקה לעונשי מינימום בנוגע לפשיעת נשק שהוא מקדם בימים אלה על מנת להילחם בפשיעה במגזר הערבי.

"יש סוגיות שהדרג המקצועי ממליץ ואנחנו לא מקבלים את המלצתו. לדוגמה, אני מקדם עכשיו נושא של עונשי מינימום על עבירות נשק, של סחר בנשק בלתי חוקי ושל החזקת נשק בלתי חוקית, וזו מכת מדינה במגזר הערבי היום. מדברים על סדר גודל של חצי מיליון כלי נשק בלתי חוקיים שמסתובבים, וכמובן שיש לך השלכה על החיים, על ירי בשטח בנוי, על ביצוע של פשיעה וגם על פחד אמיתי.

"למשרד המשפטים יש גישה עקרונית נגד עונשי מינימום, שאגב, בד"כ היא נכונה. הגישה היא לא להגביל את הרשות השופטת, כי גם בית משפט כאשר אתה דוחק אותו עם מקרה שלא נראה לו מתאים, אפשר לעקוף את זה, אולי באמצעות זיכוי. לפעמים זה נכון, ובמקרה הזה זה לא נכון. כשהמדינה בעצם מאבדת את ההרתעה שלה וחייבת לנקוט בענישה מרתיעה, והיא לא יכולה לעבור רק דרך העונש המירבי, היא חייבת להיות מאסר בפועל לכל מקרה כזה, כדי שהמסר הזה יועבר. קיבלתי החלטה ואנחנו מקדמים בחקיקה, זה כבר עבר קריאה ראשונה בשבוע שעבר ונשלים את החקיקה עוד החודש".

לדברי סער, "הדרג המקצועי התנגד לזה (חקיקת עונשי מינימום בגין עבירות נשק, א' ל"ו). בסופו של דבר אתה צריך לקדם את מה שאתה מאמין בו, וזה תלוי בנו ובהחלטות שלנו. אני לא אגיד לך שזה לא נהיה יותר קשה במשך השנים, אבל מי שבאמת רוצה יודע להעביר את המדיניות שלו".

שר המשפטים דיבר גם על המשך וחיזוק המאבק הכלכלי בפשיעה המאורגנת, וריכוז מאבק כלכלי בפשיעה בחברה הערבית. "כוונתנו היא להילחם בארגוני הפשיעה בחברה הערבית, שהם היום ארגונים מאד עוצמתיים, באמצעים כלכליים.

"היום לנהל תיקי פשיעה כלכלית זה כמעט בלתי אפשרי. הזמן שעובר עד למתן ההחלטה השיפוטית ממסמס את כל הערך, ואחרי שנים ארוכות גם הענישה הרבה פעמים לא מספיק מרתיעה, לפעמים מובילה לעסקאות טיעון, גם לא במקומות שצריך, ואנחנו היום הוספנו בעצם לבתי המשפט הכלכליים שני מהלכים במקביל, של חקיקה ושל צו.

"זה גם מהלך שמגובה בתקציב המדינה ואנחנו מסמיכים את בתי המשפט הכלכליים שיתעסקו בענייני ניירות ערך ותאגידים ולעסוק במקרים של פשיעה כלכלית כבדה, עבירות הלבנת הון כבדות, תיקים מאד גדולים ומורכבים, כדי לסיים אותם בפרקי זמן סבירים, וגם שהענישה תהיה יותר אפקטיבית. היה על זה ויכוח, וזה יבוא מחר לוועדת חוק החוקה של הכנסת. נוסיף בשלב הראשון 6 תקנים, עוד 6 בשלב השני, ואני מקווה מאד שזה יהיה חלק מאותה התמודדות - ולדעתי חלק שחייב להיות קריטי".

המדינה צריכה לדעת לתת מענה לציבור העצמאים

סער נשאל על ידי נשיא לשכת יועצי המס מדוע אינו מקדם דמי אבטלה לעצמאים, והסביר כי לדעתו יש פתרונות אחרים עבור עצמאים. "בנושא דמי אבטלה לעצמאיים היה דיון ועדת שרים לחקיקה. יש כוונה לגבש הצעת חוק ממשלתית תוך פרק זמן של 3-4 חודשים. יש דברים אחרים שלפי דעתי צריך לבחון אותם.

"אני למשל הצעתי בעקבות המשבר הקודם שכאשר המדינה מורידה הוראה למגזר העסקי, לא משנה כרגע אם זה מטעמי בריאות או בטחון והתקפת טילים, ופתיחת עסק נמנעת לאורך חודש ימים לדוגמה, אז לפחות למרכיב של שכר דירה בתקופה הזו, לא ב-100% אלא ב-90% - יהיה לזה כיסוי.

"כל מדינה מתמודדת עם משברים, אולי אנחנו קצת יותר ממדינות אחרות, וצריך לדעת איפה אפשר לתת את המענה לציבור העצמאיים ולבחון את זה לא רק בתקופה של משבר אלא הסדרים לטווח ארוך, ודאות ואיזושהי רשת בטחון. ושלא כל פעם יהיה דיון מחודש בכל מרכיבי רשת הביטחון הזאת. אני מקווה שכאשר נעביר את תקציב המדינה יהיה יותר זמן לעבודה מסודרת, בסה"כ הממשלה הזו בהרכב שלה פרו עצמאיים ואני מקווה שכך נעשה".

סער הוסיף והתייחס גם לנושא הגבלת כהונתו של ראש ממשלה והגבלות על כהונה תחת כתבי אישום. לדבריו, "זה שקמה ממשלה של אנשים שלא חושבים אותו דבר, זה לא קרה סתם. התפקיד של הממשלה הזו בעיניי הוא בין היתר לקבוע הסדרים משטריים טובים יותר לטווח ארוך, כדי שמדינת ישראל לא תקלע שוב לתוהו ובוהו פולטי ולמקומות מאד רעים.

"אני מציע שני דברים: אחד כבר יצא - פורסם תזכיר החוק בנושא הגבלת כהונה של רה"מ למקסימום 8 שנים. לא אומר 2 קדנציות כי בישראל לפעמים חצי שנה זה קדנציה, אבל 8 שנים. ריכוז הכח הזה למקומות לא טובים לא יכול להימשך זמן רב מידי. אני מאמין גם בעיקרון של הגבלת כהונה בשלטון המקומי".

עוד הוסיף שר המשפטים כי "הנקודה השנייה היא כהונה עם כתב אישום. בעיניי זה לא נושא תיאורטי כי ראינו בעיניים לאן זה מגיע, איזה שיקולים מופעלים, איך בשביל לא להגיע למינוי של יועמ"ש לממשלה אז אפשר להגיע להקדמת בחירות בפעם הרביעית כדי לא לקיים את הסכם הרוטציה. בקיצור, עולם המושגים הוא שאינטרס אישי קודם לטובת המדינה, ולכן אני לא רוצה לשים את המדינה במקום הזה יותר.

"עכשיו נהיתה אידאולוגיה חדשה: ר"מ יכול להיות עם כתב אישום. אז אני כופר בזה. אני לא מציע להחיל את זה אחורה, אני מציע להחיל הסדר מהכנסת ה-25 והלאה. חשוב למנוע הישנות של מצב כזה. כל אחד יודע מה קרה ומה היה, ולא משנה כרגע הזווית המפלגתית של כל אדם, אנחנו לא רוצים להיות במקומות האלה בעתיד. זה לא פוגע בחזקת החפות. משמעותה לא חזקת ניהול מדינה במקביל לניהול הליך פלילי, וזכותה של הכנסת לחוקק את החוק הזה. אני מקווה שנצליח".

סער התייחס גם לשאלה האם "הכל שפיט" בעיניו, והשיב: "בעייני לא הכל שפיט. בעיניי בית משפט שהוא מרוסן בנושאים שנוגעים למדיניות, עושה את תפקידו טוב ושומר על אמון הציבור. כמובן שיש מקרים חריגים, אבל בסופו של דבר מי שנושא באחריות זה הדרג הנבחר".