בין משבר האנרגיה לבעיות האספקה: האם העולם בדרך לסטגפלציה?

הצמיחה בעולם מאטה לאחר הבום של ההתאוששות ממשבר הקורונה, בעוד ששיעורי האינפלציה ממשיכים לעלות בכל קצוות העולם. לכך מתווספים השיבושים הנמשכים בשרשראות האספקה הגלובליות שפוגעים בענפי התעשייה השונים ומשבר האנרגיה העולמיף שתורם את חלקו הכביר להרעת התחזיות הכלכליות. מה יהיה עם כלכלת העולם ואיך המשקיעים צריכים להתנהג במצב הזה?

על פי סטטיסטיקות של גוגל, התעניינות הגולשים בעולם במונח "סטגפלציה" הגיעה לשיאה בסוף ספטמבר. אזרחי העולם חוששים מחזרתה של סביבת צמיחה נמוכה, אבטלה גבוהה ואינפלציה מואצת, שנדמה היה כי נותרה כזכר מן העבר: הפעם האחרונה בה העולם המערבי חווה סטגפלציה היה בשנת 1980. החששות של גולשי הרשת מקבלים אישור מהגופים הפיננסיים המובילים, החל מקרן המטבע העולמית שמודאגת לגבי מצבה של הכלכלה הגלובלית, ועד לענקיות ההשקעות כמו שרודרס , גולדמן זאקס  ואחרות שמייעצות למשקיעיהן כיצד לנהוג בסביבה סטגפלציונית.

ובכן, הנתונים מדאיגים. מדד ההפתעות הכלכליות הגלובליות של Citi ירד מתחת לאפס והפך ל"מדד האכזבות", כאשר הוא מצביע על כך שהנתונים הכלכליים בעולם אינם עולים על התחזיות. המכון הפיננסי הבינלאומי מזהיר כי ההתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה מתרחשת לאט יותר ממה שציפו, דבר שעלול להמשיך ולהעיק על השווקים.

בשונה מהמגמות שנקבעו במהלך תקופת המגפה, לאחרונה שוקי המניות בעולם יורדים ותשואות האג"ח עולות לצד המגמה של הירידה בתחלואה. אם נוסיף לכל אלו את מחירי האנרגיה המרקיעים לשחקים ואת הבעיות הגלובליות באספקת סחורות ומוצרים, נבין למה העולם פתאום חושש מחזרתה של הסטגפלציה האיומה.

החורף המוניטארי מגיע

בשנות ה-70, הסטגפלציה הובאה לעולם בעקבות משבר האנרגיה. לא פלא שהזינוק במחירי הנפט לשיא של שלוש שנים ובמחירי הגז הטבעי לשיא כל הזמנים, מעלה זיכרונות לא נעימים.

אך זו לא רק האנרגיה שמתייקרת לנו מול העיניים: מחירי המזון התייקרו ב-30% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ומספר סחורות תעשייתיות נעות סביב שיאים של עשור או יותר. התייקרות במחירי התובלה, שהחלה עוד לפני עליית מחירי הדלקים, יחד עם השיבושים באספקה, שפוגעים ביכולת ההיצע לעמוד בביקושים, דוחפים את המחירים של הכל עוד יותר כלפי מעלה. גם השכר עולה, אך לא בקצב מספיק כדי לכסות על עליות מחירי הדיור, הדלק, המזון - בעצם, הכל.

כל זה מתרחש בעת שהבנקים המרכזיים נוטים בכיוון של צמצום התמיכה המוניטארית והעלאת ריביות בניסיון לבלום את האינפלציה בטווח ארוך (ובכך לאמת את הכרזתם כי העלייה הנוכחית במחירים הינה "תופעה חולפת"), על אף שההתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה עדיין לא באה לידי מיצוי ולמרות שהריסון המוניטארי צפוי לפגוע בקצב ההתאוששות עוד יותר.

הנתונים האחרונים מצביעים על האטה חדה בייצור הסיני, מכיוון שלחצים רגולטוריים ומחירי אנרגיה גבוהים משביתים חלק מהייצור. סקרים עסקיים מארצות הברית, בריטניה וגוש האירו מצביעים על כך שהפעילות האטה ככל שזמני האספקה התארכו.

 מפעל לעיבוד פחם בסין / צילום: Shutterstock, humphery

אחד הגורמים העיקריים שדיכאו את האינפלציה בעולם המערבי בעשורים האחרונים לרמה נמוכה עד אפסית היה הפיכתו של העולם לכפר גלובלי, במובן של תנועות חופשיות ובלתי פוסקות של מידע, הון וסחורות מסביב לגלובוס. שרשראות אספקה גלובליות גדלו וצמחו בשני העשורים האחרונים הודות לצניחת מחירי התובלה, טכנולוגיות חדשות, פתיחות כלכלית הולכת וגדלה ושיפור מתמשך בלוגיסטיקה, והן אלו שהגדילו פי חמישה את היקפי הסחר הגלובלי. היעילות ההולכת וגדלה של הייצור הגלובלי חתכה בעלויות והביאה ליציבות במחירים לא רק במערב אלא גם במדינות המתפתחות.

ההידוק בשיתוף הפעולה הכלכלי והפיננסי הגלובלי הזניק מיליוני אנשים מסביב לעולם מהעוני אל המעמד הביניים הצרכני, מה שנתן דחף נוסף לצמיחה העולמית. אך כעת נראה שאותן שרשראות האספקה מתפרקות לנו מול העיניים, ועל הדרך מפרקות את סיפור ההצלחה של הסחר העולמי.

השיבושים בשרשראות האספקה הגלובליות החלו להתגלות עוד בשנה שחלפה. עד לא מזמן הדעה הרווחת אמרה כי התופעה תחלוף לאחר שהייצור יחזור במלואו מהסגרים והמגבלות, אך הטלטלה נמשכת זמן רב מהצפוי כי מחסור ועיכובים במוצרים מסוימים לא מאפשרים לייצר אחרים. מפעלים באסיה נסגרים ונפתחים ויש מחסור בכוח אדם, ובו זמנית הנמלים המערביים סובלים מפקקי ענק בעקבות הזינוק בביקושים.

על פי הערכות, שרשראות האספקה יחזרו למצבן "הבריא" רק בעוד כשנה עד שנתיים. אם כי בסקטורים מסוימים, הקשרים העסקיים הישנים לא יחזרו לעולם מאחר שהשיבושים אילצו חברות לבנות קשרים חדשים: לדוגמה, חברת Benetton מעבירה את ייצור בגדים שהיא מוכרת מאסיה לטורקיה ולמזרח אירופה, קרוב לבית, וחברות רבות אחרות שוקלות מהלך דומה. העברת מרכזי ייצור הוא עסק יקר, אך הוא משתלם כאשר עלויות תובלה הימית קופצות פי עשרה, ללא כל ביטחון במועד האספקה.

איך משקיעים במציאות סטגפלציונית?

הבעיות השונות בסין, היצרנית של העולם, מסבכות את העניין עוד יותר. מלבד סגרים בחלק מהנמלים במדינה, בהם מוקדי הסחר החשובים בעולם, סין חווה משבר אנרגיה ממשי, וחברות תעשייתיות נאלצות לצמצם ייצור כדי לחסוך באנרגיה, כפי שציוותה הנהגת המדינה. על פי הערכת ענקית ההשקעות Nomura, השווקים הגלובליים ירגישו מחסור באספקת מוצרים שונים, מטקסטיל דרך צעצועים ועד לחלקי מכונות, בשל הפגיעה בתעשייה ובסחר הסיניים.

בשנות ה-70 זעזוע הנפט גרר מיתון עולמי שלווה באינפלציה, אבטלה ושיעורי ריבית דו-ספרתיים. כעת, המצב הרבה פחות עגום, אם כי המגמות מזכירות את העבר. אם התחזיות הפחות אופטימיות יתממשו, זו תהיה סטגפלציה בנוסח מודרני, מעודן ופרוגרסיבי יותר. גם מי שמאמין שקיים סיכוי מוגבר לסטגפלציה, כמו דויטשה בנק , לא חושב שהיא תימשך זמן רב אלא עד ששרשראות האספקה יתוקנו ומחירי האנרגיה יחזרו לרמות סבירות. ובכל זאת, הסיכויים הלא אפסיים לתרחיש הזה מאלצים לחפש פתרונות השקעה לסביבה סטגפלציונית.

בנקי השקעות כמו בנק אוף אמריקה  וגולדמן זאקס מדגישים שסטגפלציה אינה תרחיש הבסיס שלהם, אך לקוחותיהם מודאגים. הסיבה לחששות ברורה: היסטורית, מניות הניבו את הביצועים הגרועים ביותר בסביבה סטגפלציונית, מאשר בכל סביבה אחרת.

אז אם נייחס סיכוי גבוה מאפס לתרחיש של סטגפלציה בשנה-שנתיים הקרובות, כיצד הדבר יתורגם לאחזקות בתיקי ההשקעות?

פרט לדברים מובנים מאליהם כגון TIPs (אג"ח ממשלת ארה"ב צמודה לאינפלציה), האנליסטים של בנק אוף אמריקה ממליצים להחזיק מניות עם גידול מוכח בדיבידנדים וכן מניות קטנות, שהן זולות יחסית לגדולות ומחירן נמצא במתאם גבוה יחסית עם מחירי הסחורות. אחרים בוול-סטריט ממליצים להיחשף לסחורות עצמן - רצוי דרך תעודות רחבות לצורך הפחתת הסיכונים הכרוכים בכך. גם הקולות בעד ההגנה המסורתית מפני האינפלציה, הזהב, מתחילים להתרבות. מטבעות דיגיטליים הפכו לאחרונה ל"נכסי מקלט חלופיים" פופולריים, אך ככלי השקעות חדש, עדיין לא הייתה להם ההזדמנות להוכיח את עצמם בתקופות של אינפלציה גבוהה.

על פי גולדמן זאקס, סטטיסטית, ענפי הבריאות והאנרגיה רשמו ביצועים נאותים בתקופות הסטגפלציה, בעוד שהתעשייה והטכנולוגיה היו המפסידות הגדולות. ניתן להצביע גם על סקטור מוצרי צריכה חיוניים כאפשרות להשקעה בחברות שמרכולתן תמיד תפגוש ביקוש גבוה, אך בענף זה, כמו גם באחרים, יש לשים דגש על כוח התמחור של החברות. סטטיסטית, בתקופות של סטגפלציה במגזר הצרכני, חברות המספקות שירותים הראו ביצועים טובים יותר מאלו המספקות מוצרים.

כמו כן, משקיע המעריך כי סטגפלציה תגיע אך תהיה קצרת-טווח, יעדיף להותיר בצד מזומנים לצורך ניצול מירבי של הזדמנויות - "לקנות את הירידות". הרי שבטווח ארוך, המניות תמיד מנצחות את האינפלציה, אך עד כמה הטווח יהיה ארוך - זה כבר תלוי במחיר בו נרכשו.

ארז ברית - מייסד ומנכ״ל ויוליה ויימן - אנליסטית בכירה לשווקים גלובליים בבית ההשקעות טנדם קפיטל. אין לראות בכתבה המלצה ו/או חוות דעת בקשר לרכישה ו/או מכירה ו/או שיווק של ניירות ערך מכל מין וסוג שהוא, ו/או ביצוע פעולות השקעה אחרות והם אינם מהווים תחליף לייעוץ השקעות ע"י מי שמורשה לעסוק בכך, בהתחשב בנתונים ובצרכים הספציפיים של כל אדם. מובהר כי ייתכן ולטנדם קפיטל קיים עניין אישי בנושא ו/או מחזיקים ני"ע המוזכרים בכתבה. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק.