מי יהיה שר האוצר הבא של הכלכלה הגדולה באירופה?

הדרך לקואליציה חדשה בגרמניה שתורכב ממפלגות עם כיוונים אידאולוגיים שונים עוברת בבחירת שר האוצר שינווט את דרכה הכלכלית של המדינה השנים הקרובות • האם זה יהיה רוברט האבק ממפלגת הירוקים, כריסטיאן לינדנר ממפלגת הדמוקרטים-חופשיים או שכדי לפתור את הפלונטר יצמח מועמד נוסף?

מימין: כרסיטאן לינדר, אנלנה ברבוק ורוברט האבק. האם יצליחו ליישב את המחלוקות ולהקים קואליציה? / צילום: Reuters, ANNEGRET HILSE
מימין: כרסיטאן לינדר, אנלנה ברבוק ורוברט האבק. האם יצליחו ליישב את המחלוקות ולהקים קואליציה? / צילום: Reuters, ANNEGRET HILSE

מאז שהוכרזה בסוף השבוע האחרון ההסכמה על פתיחת השיחות הקואליציונית בגרמניה, שאמורות להקים לראשונה ברמה הפדרלית ממשלה של הסוציאל-דמוקרטים, "הירוקים" ו"הליברלים", תוהים כלי התקשורת במדינה מי יכהן כשר האוצר. הסוגיות השנויות במחלוקת ביותר בין המפלגות הן בנושאים הכלכליים, וזהות מי שימלא את התפקיד בכלכלה הגדולה באירופה יכולה להשפיע על הדרך שבה תתמודד הממשלה עם משברים עתידיים, או כיצד תמלא את ההתחייבויות שבהסכמים הקואליציוניים.

נכון לעכשיו, שני מועמדים בולטים מסתמנים לתפקיד.

בצד אחד של המפה הפוליטית, כאחד מצמד המנהיגים של מפלגת "הירוקים", ניצב רוברט האבק. הוא בן 52, סופר ילדים ומתרגם לשעבר, בעל דוקטורט בפילוסופיה וקריירה פוליטית שהפכה אותו לאחד המנהיגים האמינים והאהודים ביותר של "הירוקים". הוא בעל תדמית פרגמטית, ובכירים במפלגה כבר הודיעו כי הם רואים בו את המועמד המוביל לתפקיד שר האוצר. האבק אפילו נפגש עם בכירים בקהילה העסקית של גרמניה, כולל תעשיית הרכב שצפויה לעבור טלטלה בעקבות הרפורמות הירוקות שהמפלגה דורשת, וגם עם נגיד הבנק המרכזי הפורש יינס ויידמן.

מהצד השני ניצב כריסטיאן לינדנר ממפלגת הדמוקרטים-חופשיים ("הליברלים"). לינדנר הוא בן 42, אבל מוביל את המפלגה הפרו-עסקית, שדוגלת בחירות אישית לצד ליברליזם כלכלי ומבטיחה להעביר את גרמניה הליך "מודרניזציה" מהיר, כבר קרוב לעשור. גם הוא נחשב לפוליטיקאי רהוט, אמין, אהוד מאוד על התעשייה והחברות במדינה, ובמפלגתו מיהרו להכריז עליו בתור המועמד שלהם לתפקיד שר האוצר. "אני לא רואה מישהו מתאים ממנו", אמרה בכירה במפלגה בשבוע שעבר.

ההכרעה תתקבל ככל הנראה בשלב האחרון המשא ומתן הקואליציוני, שהחל היום בברלין בהשתתפות קרוב ל-100 נציגים מכל אחת מהמפלגות. 22 צוותי עבודה הוקמו, כדי לדון על כל הנושאים המרכזיים שעל סדר היום - השקעה ברפורמות אקולוגיות שיסייעו לגמול את התעשייה הגרמנית משימוש בדלקי מאובנים, מדיניות חוץ, בריאות והתמודדות עם מגי\פת הקורונה וגם ביטול מערכת הרווחה הקיימת ("הארץ 4") ושורת נושאים אחרים. "אין אפשרות אחרת מלבד להצליח", אמר האבק לפני פתיחת השיחות.

"מאיפה יגיע הכסף?"

אבל השאלה היא כיצד כל אחת מהמפלגות תטען להצלחה, כאשר חלק מהדרישות סותרות. הסוגיה המרכזית היא ההתחייבות שהוסכמה בשלב השיחות המקדימות, שלא לפרוץ את מסגרת החוב המינימלית הקיימת על פי חוק בגרמניה, ולא להעלות מסים.

מול התחייבות זו, ניצבת דרישת הירוקים להקצות כ-50 מיליארד אירו בשנה לטובת סבסוד אנרגיות מתחדשות, הפסקת פעילות תחנות כוח המבוססות על פחם, איסור על ייצור מכוניות עם מנוע בעירה פנימי (ומעבר לכלי רכב חשמליים) וגם מדיניות רווחה נדיבה יותר. גם ההבטחות של הסוציאל-דמוקרטים - העלאה דרמטית של שכר המינימום מ-9.3 ל-12 אירו בשנה הבאה יחד עם הזרמת מיליארדים לייצוב הפנסיות, מקשות על יצירת תקציב מאוזן.

"מאיפה יגיע הכסף?", תהתה היום (ה') הכותרת הראשית של ה"זידויטשה צייטונג", שעסק בסוגיה. נראה כי במסמך ההסכמות ישנו דגש רב על שיפור גביית המסים, בתור הבטחה אמורפית שנועדה להכניס עוד כמה מיליארדי אירו לכיסי המדינה, אך גם שימוש בבנק ההשקעות הציבורי KfW, שמאפשר לגייס כסף מחוץ לחישובי הגירעון הממשלתיים (למרות שהמדינה ערבה לו). גם השעיית חוקי התקציב בשל מגיפת הקורונה יכולה לאפשר לממשלה חריגה זמנית בהוצאות. לגלזיצה של קנאביס אמורה לתרום עוד כמה מיליארדים.

הקואליציה: מי יתפשר ועל מה

בשל חילוקי דעות אלו, ישנה חשיבות רבה לשאלה מי יכהן כשר האוצר. "הירוקים" ניצבים בפני ביקורת בימים האחרונים על כך שהתפשרו יותר מדי, וכי ללא הגדלה של תקציב המדינה דרך מסים או גירעון, השינוי המונומנטלי שהבוחרים מצפים מהם ליישם - לא יהיה אפשרי. אפילו האבק עצמו סייג את דרישת הירוקים לסגירת כל תחנות הכוח הפחמיות עד 2030, ואמר כי הדבר תלוי במצב העניינים מבחינת טכנולוגיות אחרות.

ייתכן כי הישג לירוקים, בדמות "משרד אקלים" שעשוי לקום בממשלה החדשה, יסייע לשכך את הביקורת. ייתכן שהאבק יסתפק בתפקיד זה, או בתפקיד שר הכלכלה שהלך וצבר יוקרה וסמכויות בארבע השנים האחרונות, לצד תפקיד שר האוצר.

גם סוגיית יחסי החוץ, שעד כה לא מילאה תפקיד מרכזי, יכולה להיות נושא למחלוקת בשיחות הקואליציוניות. אתמול התבטאה אנלנה ברבוק, שהייתה המועמדת של "הירוקים" לתפקיד הקנצלרית וצפויה לכהן בתפקיד בכיר בממשלה - אם תקום - נגד הפעלת צינור הגז "נורד סטרים 2", שאמור להכפיל את אספקת הגז הטבעי לגרמניה.

בעבר התבטאו האבק וברבוק נגד רוסיה וסין, על רקע מצב זכויות האדם בהן, מה שעשוי להקשות על איוש התפקידים בממשלה. תפקיד שר החוץ היה יכול להיות שמור לירוקים, אולם העמדות של המפלגה שונות מאלו של הסוציאל-דמוקרטים או הליברלים.

אתמול העריך לינדנר כי זהות שר האוצר "תיקבע בשבועות האחרונות של המשא ומתן". השיחות אמורות להתקיים בשבועות הקרובים, וכל הצדדים הביעו רצון לסיים אותן "לפני חג המולד" - בעוד כחודשיים. התוצאה תהיה הסכם קואליציוני מפורט, מחייב מבחינת המפלגות, שאותו יציגו לבוחרים שלהן. חלקן עשויות להצביע בוועידת המפלגה על אישורו. נכון לעכשיו, רק הזהות של הקנצלר בקואליציה שכזו ידועה - שר האוצר המכהן, אולף שולץ.