שנת שמיטה ומיתה לסביבה: הרבנות חייבת לאפשר שתילת עצים במרחב העירוני

הרבנות אינה מאפשרת שתילת עצי נוי שנועדו לספק צל וסביבה ירוקה ברחבי הערים בשנת השמיטה • אם לא נשתול במשך שנה שלמה עצים ברחבי הערים, בהכרח נשלם מחיר סביבתי, בריאותי ופגיעה באיכות החיים שלנו • כל יום שעובר בלי שפעלנו להוספת עוד עצים בערים יקרב אותנו לאירוע מזג האוויר הקיצוני הבא

עלינו לקחת בחשבון שאם לא נשתול במשך שנה שלמה עצים ברחבי הערים, בהכרח כולנו נשלם מחיר סביבתי / צילום: כדיה לוי
עלינו לקחת בחשבון שאם לא נשתול במשך שנה שלמה עצים ברחבי הערים, בהכרח כולנו נשלם מחיר סביבתי / צילום: כדיה לוי

מרבית האנשים שחיים בעיר אינם מודעים כלל ועיקר לעובדה שמדינת ישראל נכנסה בחודש האחרון לשנת שמיטה, שעל פי ההלכה נוגעת בעיקר לחקלאים. בשנה זו חל איסור על חקלאים לעבד ולקטוף את פרי האדמה והשדה. אך אל דאגה, גם לאיסור זה מצאה ההלכה דרך יצירתית לאכוף ולאפשר את המשך עיבוד האדמה על ידי מתן "היתר מכירה" - מכירה של קרקע בארץ ישראל ללא יהודי, שמטרתה להתיר מלאכות חקלאיות בשנת השמיטה וכך ניתן לעבד את האדמה ולקטוף את הפירות עד תום שנה זו.

בשנה זו הרבנות הראשית אינה מתירה בכל הארץ ובאופן גורף שתילה של עצים למרות שהן נועדו לנוי ולהצללה שכה חסרה במרחב הציבורי - החלטה שיש בה משום התעלמות ועצימת עיניים, למרות כל תמרורי האזהרה שכבר פה; שיטפונות, שריפות, חום קיצוני, שינוי מזג אויר ועוד.

ערים חייבות להמשיך לשתול עוד ועוד עצים, אם על גגות או/ו במרחבים ציבוריים, אם למען בריאות התושבים, למען יצירת עוד מקומות מוצלים שיוכלו להפחית בכ-2-3 מעלות חום, שיוכלו להפחית זיהום (עץ אחד סופג כ-20 ק"ג אבק בשנה ומסנן כ-100,000 מטר מעוקב אוויר בשנה), להפחית מקרי אסטמה ולעודד תושבים ללכת בתוך עירם, וכאמור ישנם יתרונות נוספים.

כדאי וחשוב לציין, שההלכה אינה נתנה את הדעת בתקופת קדם על האנשים שיחיו בתוך הערים, ולו מהסיבה שבעת ההיא בני האדם חיו בחברה אגררית ועוד לא נוצרו הערים (ערים נוצרו לפני למעלה מעשרת אלפים שנה), ובטח שלא נילקח בחשבון משבר האקלים העתיד להגיע. כיום מרבית האוכלוסייה בארץ חיה בערים והתושבים שבה אינם חקלאים וגם אינם מתפרנסים מעבודת אדמה. אם כך, נשאלת השאלה מדוע הרבנות הראשית, לא ראתה לנכון - אם לא להחריג את האיסור על הערים, אז לפחות להעתיק את התרגיל של "היתר מכירה" ולאפשר להמשיך את שתילת עצי נוי (לא פרי) במרחבים ציבוריים?

למרות כל האמור, לדאבוננו, גם בעניין השמיטה, בחרה מדינת ישראל כמו במקרים רבים אחרים להישען על חוקי ההלכה והרבנות הראשית, זאת למרות שאינם דרים בכפיפה אחת לא עם ההיגיון הבריא, במיוחד כשאנו עומדים מול משבר אקלים עולמי שכבר הגיע לפתחנו.

הגענו לזמן קריטי מבחינה אקלימית שבה ראשי הערים צריכים לקחת אחריות על הסביבה, להפסיק ולהתיישר עם ההחלטות הלא הגיוניות של הרבנות הראשית ופוגעות בציבור ובסביבה. הגיע הזמן שגם הרבנות הראשית תשכיל להישיר מבט למציאות המורכבת בה אנו חיים ותחשב מסלול מחדש.

עלינו לקחת בחשבון שאם לא נשתול במשך שנה שלמה עצים ברחבי הערים, בהכרח כולנו נשלם מחיר סביבתי, בריאותי ופגיעה באיכות החיים שלנו. כל יום שעובר בלי שפעלנו להוספת עוד עצים בערים יקרב אותנו לאירוע הקיצוני הבא.

חובה על הערים וראשי הערים להתגייס למען התמודדות עם משבר האקלים העולמי על ידי המשך שתילת עצים במרחבי ציבור כל עוד ניתן כדי להותיר צל וחותם לדורות הבאים.

על מנת שהרבנות תוכל להתאים את המנהגים לתקופה של היום, וראשי הערים העומדים בראשן יוכלו לדאוג לעתיד, כדאי שננצל את שנת השמיטה להזדמנות ליצירת מעגלי שיח אשר במרכזם יעמדו ערכים חשובים של מעורבות חברתית, התחדשות רוחנית, מוסרית והתבוננות סביבתית רחבה - לא התנהלות מזיקה ולא הגיונית.

הכותבת היא חברת מועצה בעיר רחובות מחזיקה בתיקים פיתוח בר-קיימא, אסטרטגיה חדשנות ויזמות

צרו איתנו קשר *5988