העלייה לישראל היא הפתרון לצורכי המשק

על מנת שמדינת ישראל תביא ותשאיר אצלה את המוחות הטובים ביותר, יש להשקיע את מירב המשאבים בעידוד זכאי העלייה להצטרף לתוכניות רילוקיישן שיאפשרו לזכאי העלייה להגיע ארצה ולהשתלב בהייטק הישראלי בתוך שלושה חודשים מיום פתיחת התיק

דגלי ישראל / צילום: Shutterstock
דגלי ישראל / צילום: Shutterstock

ב-18.10.2021 פרסמה שירית כהן אביטן כתבה בגלובס על הכוונה של משרד הפנים ומשרד החדשנות למלא 14,000 תקנים של עובדים בהייטק הישראלי ע"י זרים, כאשר תוכנית ייעודית לזכאי העלייה בשיתוף משרד העלייה והקליטה היא רק אחד משלושת המסלולים. תוכנית זו היא הזדמנות חד פעמית לחבר מועמדי עלייה איכותיים לישראל ושבסופו של דבר יוכלו גם לעלות ארצה.

על מנת שמדינת ישראל תביא ותשאיר אצלה את המוחות הטובים ביותר, יש להשקיע את מירב המשאבים בעידוד זכאי העלייה להצטרף לתוכניות רילוקיישן שיאפשרו לזכאי העלייה להגיע ארצה ולהשתלב בהייטק הישראלי בתוך שלושה חודשים מיום פתיחת התיק. כיום ישנם מעל 4000 תיקים פתוחים של מועמדי עלייה בתחום ההנדסה מלמעלה מ-30 מדינות. ניתן לקיים פעילות שיווק ממוקדת ולאתר מספר דומה ואולי אף גבוהה יותר של מועמדי עלייה במקצועות ההייטק. למשוך אותם ע"י פיתוח מסלול הכולל פתרונות מגורים, תעסוקה, אפשרות ללימודי עברית בארץ והכנתם לעלייה לאחר סיום מסלול הרילוקיישן. בכך מרבית המשרות יוכלו להיות מאוישות ע"י עולים פוטנציאליים.

כיום נוכחת מדינת ישראל בלמעלה מ-25 מדינות עם פוטנציאל עלייה גדול, ומפעילה בהן בין היתר אולפני עברית, רכזי עלייה, יועצי תעסוקה ופעילויות און-ליין עם מומחי תוכן ועוד. ע"י הגדלת פריסת הפעילות למדינות נוספות וחיזוק הפעילות במדינות קיימות בהן ישנו פוטנציאל רחב של בעלי המקצוע המבוקשים, לדוגמה: צרפת, ארגנטינה, גרמניה, ומדינות נוספות באירופה ודרום אמריקה ניתן להגדיל משמעותית את מספר זכאי העלייה מקרב העובדים הנדרשים. המודלים שיכולים לתת את המענה הדרוש כבר קיימים ומוכנים להפעלה.

ע"י כך שמשרדי הפנים והחדשנות מעבירים את אחריות איתור המועמדים זכאי העלייה לחברות הפרטיות, שאין בידיהן כלים לבחון האם המועמד הוא אכן זכאי עלייה, הם פותחים פתח לעוגמת נפש למועמדים במסלול זה וחוסר סדר כללי בתהליך. ע"י חיזוק התשתיות האנושיות והטכנולוגיות שכבר קיימות בידי מדינת ישראל ניתן יהיה לוודא שהמבקשים להצטרף במסלול זכאי עלייה הם אכן כאלו. במאמץ לא רב והטלת המשימה על הגופים שכבר פועלים בשטח ניתן יהיה להגיע לתוצאות יפות ויעילות בזמן קצר.
בעולם ההגירה מוכרת התופעה בה מהגרי עבודה מבקשים להשתקע ולהקים משפחות או לחילופין להביא את משפחתם מארץ המוצע אל המדינה בה הם עובדים. שימת הדגש על זכאי עלייה יצמצם למינימום את התופעה ולא יאלץ את מדינת ישראל להתמודד עם הדילמות הכרוכות בבקשות התאזרחות ותושבות. מנגד תקדם מדינת ישראל את אחת ממטרותיה האסטרטגיות המוצהרות-קליטת עלייה וגם תזכה אותנו במצוות קיבוץ הגלויות.

"אופק ישראלי" פועלת ב-6 השנים האחרונות בעולם עידוד העלייה בשליחות משרד העלייה והקליטה ויחד עימו ועם המוסדות הלאומיים אנו יודעים למקד את המאמצים הנדרשים למשימה לאומית זו. ע"י השקעת המשאבים במועמדי העלייה תרוויח מדינת ישראל בשלוש רמות, הן בגידול במספר העולים המחזיקים במקצועות מבוקשים למשק הישראלי, הן ע"י הגדלת התל"ג הישראלי והן ע"י חיזוק הקשר עם יהדות התפוצות ע"י כך שיחוו את מדינת ישראל באופן אישי.

חשוב לזכור שהעלייה היא השקעה ולא הוצאה, על כל שקל שמושקע בעולה מקבלת המדינה בחזרה בין 4.5 שקלים ל-16 שקלים (תלוי במשתנים כמו מדינת מוצע, מקצוע, גיל ועוד), לכן יהיה זה חכם ונכון מצידה של מדינת ישראל לתעדף באופן ברור את זכאי העלייה שלמעלה מ-85% מהם יהפכו לאזרחי המדינה על סמך ניסיון העבר בתכניות קיימות. יש לסייע למשק הישראלי לחבר את מועמדי העלייה לעתידם התעסוקתי במדינת ישראל, זה נכון לעולים וזה נכון לישראל.

הכותב הוא מנכ"ל "אופק ישראלי" - החברה הלאומית לעידוד עלייה