דולר שקל | ניתוח

השקל ממשיך להתחזק: הקונים מרוויחים, אבל היצואניות נפגעות

הייסוף החד והמהיר שנרשם בשקל בימים האחרונים מכביד על היצואנים, ובמקביל ממתן בישראל את השפעות האינפלציה המורגשת בעולם • לבנק ישראל יהיה קשה לאפשר את המשך המגמה, אך אם בכוונתו להמשיך להתערב בשוק המט"ח, עליו לשדר נחישות אמינה לגבי תוואי הריבית

השקל מתחזק
השקל מתחזק

השקל התחזק השבוע בשיעור החד ביותר מבין המטבעות המובילים בעולם, כשהשער האפקטיבי (שער השקל מול הסל) נמצא בשפל של כל הזמנים - מה שמשקף את עוצמתו של המטבע המקומי מול סל המטבעות של שותפות הסחר של ישראל. מה ההשלכות של זה על הכיס שלנו, והאם דרושה התערבות נוספת של בנק ישראל?

התחזקות השקל מול סל המטבעות באה על רקע היקף אדיר של כ-14.2 מיליארד דולר בהשקעות ישירות בישראל מתחילת השנה (בעיקר במגזר ההייטק), עלייה חדה בעודף "בחשבון השוטף", בתמיכת הזינוק ביצוא שירותי ההייטק ובמסר של בנק ישראל כי הוא הוריד את הרגל מהגז בכל הקשור לרכישות המט"ח. 

היבוא מוזל, היצוא פחות משתלם

שער המטבע הוא גורם מווסת בפער בין יצוא ליבוא. כשיש יותר יבוא מיצוא, אנחנו שולחים יותר שקלים לחו"ל מאשר מכניסים דולרים לישראל, וכשיש פחות דולרים בישראל, שער הדולר עולה. בשנות ה-90 היבוא עלה על היצוא וזה הוביל לשני אפקטים: האחד, היבוא הלך ונעשה יקר יותר; השני, היצוא נעשה משתלם יותר, משום שכל מכירה בדולרים בחו"ל מניבה יותר שקלים בישראל. שני האפקטים האלו הם אפקטים ממתנים. כלומר, עודף היבוא על היצוא הוביל לשינוי בשער המטבע, שבתורו הביא להיחלשות היבוא וחיזוק היצוא.

העשור האחרון התאפיין באפקט ההפוך, שבו היצוא (שהובל על ידי "הקטר של המשק", מגזר ההייטק) הוביל על היבוא. כך, יותר דולרים נכנסים לישראל מאשר שקלים נשלחים לחו"ל ואז השקל מתחזק. במצב כזה מתרחש האפקט הממתן ההפוך: העלייה בערך השקל מוזילה את היבוא, ואילו היצוא נעשה פחות משתלם. מחקר של בנק ישראל מראה שפיחות של השקל ב-1% מביא לעלייה של 0.3%-0.6% ביצוא בעיכוב של שנתיים.

 
  

"פוגע בתעשיית ההייטק הישראלית"

"שער השקל המתחזק כל הזמן למול הדולר והאירו פוגע בתעשיית ההייטק הישראלית", מתריע מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. "התעשייה אינה בנויה רק על מספר מצומצם של חברות סטארט-אפ המגייסות או נמכרות במחירים אסטרונומיים אלא בעיקר על חברות יצואניות".

רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, אמר, כי "אנו נמצאים באירוע גדול ומאד משמעותי, אנו מרגישים תנועת מלקחיים כפולה כשהדולר יורד ומצד שני שכר העבודה עולה. מכיוון שחסרים עובדים, המעסיקים נאלצים להעסיק עובדים בשעות נוספות, כך שהם מקבלים תוספת משמרות והוצאות השכר עולות. חומרי הגלם התייקרו ב-20% עד 80% ושום ירידה של הדולר לא מאזנת זאת. גם עלויות ההובלה עלו ומשפיעות פעמיים - גם ביבוא חומרי הגלם וגם ביצוא.

 
  

"כל הטוב של הכלכלה לא מגיע לכולם ואם השקל ימשיך להתחזק הפער יגדל. ההייטק ייפגע, אומנם פחות ממגזרים אחרים, אך התמ"ג יצטמק. ברור לי שאת השטף החיובי של ההון הזר שנכנס קשה לפתור, אך כן אפשר לעזור בצעדים פיסקאליים בעלות לייצר פה. גם אם התמ"ג לא יפגע נעבור לכלכלה דואלית שבה 10% מהאוכלוסייה ימשיכו לשגשג ו-90% האחרים תקועים. המעט צומח והרוב במקרה הטוב בסטגנציה. אם ההייטק ישמור על חלקו והתמ"ג יצטמצם זה יהיה הכי גרוע שיש".

השקל החזק מגן מפני עליית מחירים

עודף היצוא של ישראל נהיה קיצוני בימי הקורונה: יבוא הסחורות פחת, הכלכלה הצטמקה, וההייטק שלא נפגע מהמשבר ייצא בכל הכוח. זו אחת הסיבות להתחזקות השקל לעומת הדולר בעת האחרונה, שמביאה לצמצום ברווחי היצואנים וירידה במחירי המוצרים מחו"ל. לכן, למרות האינפלציה העולמית הנובעת ממשבר שינוע הסחורות ומהדפסת כסף, ספציפית בישראל התחזקות השקל ממתנת את השפעות האינפלציה. כלומר, בישראל עליות המחירים מתונות בהרבה מאשר ברוב המערב.

התחזקות השקל ממתנת את עליית מחירי הדלקים (ממתנת את הזינוק במחירי הנפט) ובנוסף מורידה את מחירי הטיסות לחו"ל והוצאות השהייה בחו"ל מדי חודש במדד המחירים לצרכן. לפי בנק ישראל ירידה של 1% בסל המטבעות מול השקל, שווה לירידה של 0.24% במדד המחירים לצרכן לאורך מספר חודשים. בלי הייסוף האינפלציה הייתה גבוהה ב-0.7%.

היעילות המוגבלת של רכישות המט"ח

בבנק ישראל מנסים למתן את התחזקות השקל באמצעות קנייה הולכת ומתעצמת של דולרים, שמתפקדת כיבוא מלאכותי. מטרתה לסייע ליצוא על ידי צמצום היצע המט"ח בשוק המקומי, וכך לחזק את הדולר מול השקל. ברמה הפרקטית - בנק ישראל לא מנע את ירידת שער הדולר אלא במקרה הטוב רק מיתן אותה.

לאן מגיעים כל הדולרים שרוכש בנק ישראל? מנתוני בנק ישראל עולה כי 60% משיעור הגידול ברמת היתרות בין השנים 2013 ל-2020 מיוחס לרכישות המט"ח שביצע הבנק בשוק. יתרות המט"ח של בנק ישראל עלו בחודש ספטמבר האחרון לשיא של 206 מיליארד דולר - רמה הגבוהה כמעט פי מזו הרצויה שאשרר נגיד בנק ישראל ביוני אשתקד.

האם בנק ישראל צריך להמשיך להתערב בשוק המט"ח? מצד אחד, היצואנים מפסידים כסף רב משער הדולר היורד והחברות הפחות-יעילות ייאלצו להיסגר ואף לפטר עובדים. מצד שני, בנק ישראל רכש כבר מאות מיליארדי דולרים ללא הועיל. וגם, מדוע שהצרכנים לא יהנו מהוזלה של המוצרים נוכח השקל החזק.

דרושה נחישות לגבי תוואי הריבית

התחזקות השקל מעלה את השאלה האם בנק ישראל יעלה את הריבית כמו שהשוק מגלם. שוק הריביות המקומי מתמחר העלאת ריבית מוקדמת מהתחזית של בנק ישראל, שצופה  כי הריבית בשנה הבאה תישאר ללא שינוי או תעלה ל-0.25%. סביר שלא, שכן האינפלציה בישראל נמוכה בהשוואה לעולם ולבנק המרכזי יש מנעד פעולה רחב יותר בטרם יעלה ריבית.

 
  

לדברי מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, "בעוד הלחצים לייסוף השקל נמשכים, שוק הריביות המקומי החל לתמחר כי בנק ישראל יעלה את הריבית קרוב לחמש פעמים בשנתיים הקרובות לכ-1.2%. שתיים וחצי העלאות עד סוף 2022 ועוד כשתיים וחצי העלאות עד ספטמבר 2023. בדומה לקצב העלאות הצפוי בארה"ב". להערכתו, "קצב העלאות הריבית בפועל יהיה מתון יותר בהינתן הלחצים לייסוף השקל".

בנק ישראל לא יכול לאפשר ייסוף כזה חד ומהיר בשקל כפי שנרשם בימים האחרונים. הציפייה לריבית גבוהה יותר גורמת לכניסת תנועת הון פנימה אל ישראל של כספי המשקיעים הזרים. ברוב המדינות שהעלו ריבית השנה, או העלו ציפיות לעליית ריבית השנה, המטבע התחזק בשיעור ניכר. אם בכוונת בנק ישראל להמשיך להתערב בשוק המט"ח מעת לעת, כפי שהבהיר בכל אחת ממסיבות העיתונאים האחרנות, נראה כי עליו לשדר במקביל נחישות לגבי תוואי הריבית בעתיד.

צרו איתנו קשר *5988