באופן חריג, ביה"ד האזורי לעבודה דחה פשרה שהומלצה ע"י ביה"ד הארצי

שופט בית הדין האזורי לעבודה, דורי ספיבק, דחה הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שהוגשה נגד חברת כוח-האדם "מנפאואר קר". החלטת הדחייה מעניינת במיוחד לאור העובדה שמי שהמליץ על ההסדר היה לא אחר מאשר בית הדין הארצי לעבודה.

בקשת האישור לניהול התביעה כתובענה ייצוגית הוגשה על-ידי עו"ד משה וקרט, והיא עסקה בזכויות העובדים הזרים המועסקים על-ידי החברה בתחום הסיעוד, שרכיבי שכר (חופשה ופנסיה) שלהם נפגעו. בספטמבר 2020 אישר בית הדין הארצי את ניהול ההליך כתובענה ייצוגית. חודש לאחר מכן הגיעו הצדדים להסדר פשרה, אלא שלהסדר הוגשה התנגדות של עמותת "קו לעובד" וכן של היועמ"ש אביחי מנדלבליט.

על-פי הסדר הפשרה, ההחלטה על אישור התובענה כייצוגית תבוטל, והיא תידחה על כל עילותיה. הצדדים הסכימו עוד כי "הסעד היחיד שיינתן לחברי הקבוצה הוא תיקונים לעתיד בעילת הפנסיה ובעילת החופשה".

הצדדים הסכימו כי פסק הדין שיאשר את הסדרי הפשרה יהווה מעשה בית הדין בכל הנוגע להגשת תובעה ייצוגית בעילות הבקשה לאישור, אך יחד עם זאת לא יהיה מעשה בית דין בתביעות אישיות הן בעילת החופשה והן בעילת הפנסיה. בנוסף הצדדים הסכימו על שכר-הטרחה לבאי-כוח הקבוצה ולתובעת הייצוגית.

"קו לעובד" והיועמ"ש טענו בתגובה טיעונים רבים נגד ההסדר. בין היתר הם הצביעו על העובדה שעלות ההסדר עבור מנפאואר אפסית, וערכה לחברי הקבוצה נמוך אם בכלל קיים, והם יוצרים מעשי בית דין המקנים להן הגנה מפני תביעות, והכול תוך אי-הפנמה של הנזקים שנגרמו. מנגד, הצדדים טענו כי אי-הכללת פיצוי בגין העבר מבוססת על המלצת בית הדין הארצי.

 השופט דורי ספיבק / צילום: דוברות בתי המשפט

בסופו של תהליך, בית הדין האזורי קיבל את ההתנגדויות ודחה את הסדר הפשרה, למרות שההמלצה עליה הייתה של בית הדין הארצי. "המלצת בית הדין הארצי - ככל הצעת פשרה המוצעת על-ידי ערכאה משפטית - אינה בגדר קביעה שיפוטית מחייבת, אינה מנומקת, ואין בה כדי להצביע על האופן שבו היה מכריע בהליך הערעור שהיה בפניו", כתב השופט ספיבק. "אך חשוב מכך, בעת שניתנה המלצת בית הדין הארצי, לא היו מונחות בפניו ההתנגדויות שבפנינו - הן אלה של היועמ"ש והן אלה של 'קו לעובד' - ואין שום סיבה להניח מראש כי ככל שהיו אלה נשקלות על-ידי בית הדין הארצי, הוא לא היה מוצא בהם הצדקה כדי לשנות את המלצתו ולהמליץ גם על פיצוי בגין העבר".

אוכלוסייה מוחלשת

מלשכת היועץ המשפטי לממשלה נמסר בתגובה לפסק הדין כי הוא "מבטא את חשיבות תפקידו הייחודי של היועץ המשפטי לממשלה להתנגד להסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות, בשל החשש שהאינטרס הציבורי בתביעות אלה לא ימומש. במקרה זה, לנוכח העובדה שמדובר באוכלוסייה מוחלשת של עובדים זרים, שתקופת עבודתם קצובה, ושבאופן טבעי מתקשה למצות את זכויותיה ולעמוד עליהן, ראה היועץ המשפטי לממשלה חשיבות מוגברת להתייצב לצד המועסקים ולהסב את תשומת-לב בית המשפט להיבטים הבעייתיים של הסדר הפשרה ולכך שהם אינם מביאים בחשבון את האינטרסים של חברי הקבוצה.

"בית המשפט קיבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה וקבע כי ההסדר, כפי שהוצג לפניו, אינו מממש את האינטרס הציבורי הרחב. יש לקוות כי ההחלטה תהווה אבן-דרך במאבק להעסקה הוגנת ושוויונית, במיוחד כאשר מדובר באוכלוסיות מוחלשות".

התנגדות היועץ המשפטי לממשלה הוגשה על-ידי עו"ד אפרת סמואל מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), לאחר שגובשה בשיתוף עם מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי).