דולר שקל | פרשנות

האם שתיקה יכולה להיות אסטרטגיה? מה צריך לעשות נוכח השפל ההיסטורי של הדולר

הדולר נמצא בשפל של 25 שנה מול השקל, אך מבנק ישראל לא נשמעת שום התייחסות • גם אם הבנק החליט להתערב הבוקר בשוק המט"ח נוכח הדרמה של הימים האחרונים, נראה שזה לא מספיק • מה אפשר לעשות, והאם גם משרד האוצר אמור לקחת חלק?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: דוברות בנק ישראל
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: דוברות בנק ישראל

לא בכל יום בנק מרכזי מדבר עם התקשורת לגבי המדיניות המוניטרית שלו, אך יש רגעים שאולי דווקא כן צריך לצאת מהמסגרות המקובלות של מעמד הודעת הריבית, ולדברר את הלך הרוח בקרב הבנק המרכזי. נראה שייסוף חד של השקל מול הדולר - בשיעור של 3.5% בשבוע ושפל של 25 שנה של הדולר - בהחלט מהווה רגע כזה.

איפה הכול התחיל? נראה שהלחץ שהוביל לדרמה בשוק המט"ח החל עם פרסום פרוטוקול הישיבה האחרונה של בנק ישראל לשם קביעת הודעת הריבית. מה השתנה לעומת הודעות קודמות? בישיבה הזו, לכאורה, נרשם שינוי מהותי בהלך הרוח בקרב חברי הוועדה.

בזמן שחטיבת המחקר בבנק ישראל פתחה את הדלת להעלאה איפשהו אי שם בשנה הבאה, חבר אחד מבין ששת חברי הוועדה המוניטרית חשב שיש להעלות את הריבית כבר עכשיו, (כלומר, במועד ההחלטה). יש פה פער משמעותי בין 'העלאה אי שם בשנה הבאה' לבין הדעה כי 'יש להעלות את הריבית כבר עכשיו'.

לפי הערכות בשוק, אותו חבר ועדה הוא פרופ' ראובן גרונאו, שהצביע בעד העלאת הריבית באותה ישיבה נוכח לחצי האינפלציה ולאור ההתאוששות המהירה של המשק. הייתה זו הישיבה האחרונה של גרונאו, שסיים את כהונתו בוועדה, ומאוד יכול להיות שבהודעות הבאות, בבואו לקבוע את הריבית, השינוי בהלך הרוח שעשוי להתפשט בקרב חברי הוועדה לא יבוא לידי ביטוי. כלומר, המסר שהבנק יעדיף לקדם יהיה כי הריבית נשארת למשך זמן ממושך תחת ההנחה שהאינפלציה נובעת מגורמים טרנזיטוריים (זמניים).

עם זאת, בשוק עדים לשינוי האפשרי בגישה ולא בהכרח יקנו את המסר שהבנק מעדיף להציג. כך, אם חברי הוועדה מדברים על העלאת ריבית, אז בשוק המסר מפורש כמהלך של הידוק מוניטרי, וזה אומר שאין צורך יותר בהרחבה מוניטרית. ולכן, המסר כי הבנק לא יקנה דולרים בשוק הוא השולט כרגע. הרי, מה הגופים הפעילים אמורים להבין כשבנק מרכזי חושב על העלאת ריבית, או מאותת על העלאת ריבית? הם מבינים כי אין להחזיק דולרים מתוך ציפייה שהריבית תישאר נמוכה לאורך זמן וזה מתורגם להתחזקות השקל.

אז מה אפשר לעשות?

המסר כי יש להעלות את הריבית כבר עכשיו, גם אם רק חבר ועדה אחד חושב כך, מהווה שינוי מאפס לאחד. המסר התגלגל לשוק הריביות (זה שמתמחר את הריבית) שהחל לתמחר כי בנק ישראל יעלה את הריבית קרוב לחמש פעמים בשנתיים הקרובות לכ-1.2%. זה מתבטא בהתחזקות השקל שהפך למטבע החזק מבין המטבעות המובילים בעולם.

העובדה ששטף הדולרים נכנס פנימה זה מצב נתון. השאלה מה בנק ישראל יכול להעשות בהינתן שגם רכישה של 30 מיליארד דולר מתחילת השנה רק מיתנה את ההתחזקות, והשקל אף רשם ייסוף של כ-4% מול הסל. בשוק יש הערכת שבנק ישראל שוב מתערב הבוקר בשוק המט"ח נוכח הדרמה של הימים האחרונים, אך נראה שזה לא מספיק.

אם בבנק ישראל מאמינים שהאינפלציה נובעת מגורמים טרנזיטוריים (זמניים), אז בנק ישראל צריך לשדר את המסר הזה לשוק. הוא אמנם עשה זאת לא מעט. בהודעת הריבית האחרונה בנק ישראל הבהיר זאת, ובאותה נשימה אף הבהיר כי לא יהסס לפעול בשוק המט"ח פעם נוספת על מנת למתן את התחזקות השקל. אבל המסרים הללו היו טובים לאותו מועד של הודעת הריבית. התנאים בשוק הפיננסי השתנו, ציפיות האינפלציה זינקו בחדות, ובנק ישראל צריך להבהיר את הנקודה הזו בזמן אמת לצד המשך ההתערבות בשוק המט"ח. או במלים האחרות, האם הוא עדיין מחזיק בעמדה כי הריבית תישאר נמוכה למשך זמן ממושך למרות העלייה בציפיות ולמרות ההצבעה של אותו חבר ועדה בעד העלאה כבר עכשיו.

עם זאת, לא מן הנמנע שהשתהות בתגובה של בנק ישראל עשויה להיות מכוונת כדי לעמוד באמצע טווח היעד של האינפלציה שהרימה ראש. הרי שקל חזק ממתן את האינפלציה.

מעבר לכך, צריך לשקול צעדים נוספים לא רק מכיוון בנק ישראל, אלא מהצד הפיסקלי וכאן משרד האוצר יכול להיכנס לתמונה ולעשות הבחנה בין היצואנים שנפגעים לבין אלו שיכולים לספוג את התחזקות המטבע. השאלה מי ירים את הכפפה ומתי. 

צרו איתנו קשר *5988