משרד החדשנות מציג תוכנית להגדלת התמיכה הממשלתית בבינה המלאכותית

בעקבות החלטת הממשלה מחודש אוגוסט האחרון, פועל משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה לגבש תוכנית לאומית לבינה מלאכותית וכתיבת מדיניות ממשלתית, לראשונה, בתחום. בשנתיים האחרונות נעשתה עבודה של שני צוותים בנושא (פורום תל"ם והמיזם הלאומי למערכות נבונות) וארבע מסקנות עיקריות אומצו על ידי המשרד בראשות אורית פרקש-הכהן: רכישת מחשבי-על מחקר, פיתוח של 'עיבוד שפה טבעית', השקעה בהון האנושי ויצירת סביבה רגולטורית מאפשרת ומעודדת. כעת עוברים שם משלב המחקר לביצוע.

● אתגר ה-6% של השרה פרקש-הכהן | פרשנות

כך ניתן לדווח לראשונה בין היתר יצא המשרד בתהליך של RFI: בקשה לקבלת מידע לצורך הקמת מחשוב על לשימוש האקדמיה והתעשייה, התשתית הזו תרחיב את הגישה של חוקרים ומפתחים לטכנולוגיה מתקדמת ותגדיל את המחקר והפיתוח של בינה מלאכותית. הבקשה נסגרה בסוף חודש אוקטובר ולאחר מכן יגבש המשרד מדיניות בנושא על בסיס תקציב של 290 מיליון שקל. בנוסף, הוגשה בקשה לקבלת מידע למחקר ופיתוח של NLP בעברית וערבית והיא צפויה להיסגר באמצע החודש. פרויקט עיבוד שפה טבעית בעברית וערבית אמור לאפשר להרחיב את השימוש בבינה מלאכותית בישראל והוא מתוקצב ב-180 מיליון שקל.

לצד שתי ההתפתחויות האלו, הצוות הבינמשרדי שמוביל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, בראשות מורן דיין, מנהל אגף טכנולוגיה וחדשנות שהוקם בחודש מאי האחרון צפוי לפרסם בקרוב טיוטת ערכי אתיקה להערות הציבור שבהתאם להם תגובש התוכנית הלאומית. הצוות שערך עד כה מספר פגישות גיבש את הערכים והעקרונות בנושא ברוח חמשת העקרונות של ה-OECD לבינה מלאכותית: צמיחה כוללת, פיתוח בר קיימא ורווחה, ערכים והוגנות ממוקדי אדם, שקיפות והסברתיות, איתנות, ביטחון ובטיחות ואחריותיות.

מהלך נוסף שכבר קורם עור וגידים בשטח הוא בהשכלה הגבוהה בישראל בתוכנית 4 שנתית לקידום מדעי הנתונים בהשכלה הגבוהה, הקמת מיזם לסנכרון המחקרים השונים באקדמיה ובתעשייה, בארץ ובעולם ומיסוד תוכנית למימון מלגות לדוקטורט ובתר-דוקטורט מענקי מחקר בתחום מדעי הנתונים במסגרת הקרן הלאומית למדע ותמיכה בתשתית ענן להוראה ומחקר באוניברסיטאות.

ישראל חייבת להדביק את הפער עם מדינות ה-OECD

על פי נתוני הלמ"ס בישראל, 10% מהעובדים עוסקים בהייטק ואחראים לרבע מהכנסות המדינה. בנוסף על פי מחקר של SNC (Startup Nation Central), מעל ל-25% מהסטארט-אפים בישראל (כ-1,700 חברות) מצהירים שהם פועלים בבינה מלאכותית, כשבשטח כנראה יש חברות רבות נוספות. הפיתוח הישראלי עוסק לא רק באפליקציות בינה מלאכותית אלא גם בתשתיות, אך מבחינה ממשלתית - ישראל נותרה מאחור. בדירוג הבינלאומי של Tortoise הבוחן את ההשקעה, החדשנות וההטמעה של בינה מלאכותית ישראל מפגרת מאחור בדירוג העולמי בגיבוש אסטרטגיה ממשלתית בנושא הבינה המלאכותית והיא נמצאת במקום ה-51 בלבד.

לעומת זאת היא עומדת במקום השישי במדדי השקעה, חדשנות והטמעה של בינה מלאכותית - במקום החמישי מבחינת כוח-האדם בתחום, ובמקום השביעי במחקר. מטרת החלטת הממשלה מאוגוסט והביצועים האחרונים במשרד החדשנות להתגבר על הפער הממשלתי שנוצר ולהדביק את הקצב עם מדינות ה-OECD ואחרות שכבר עשו קפיצת דרך משמעותית בתחום.

לצורך כך נוסעת השרה פרקש-הכהן לצרפת לסבב פגישות עם בכירים ומובילי תחום ה-AI בארגון ה-OECD. במהלך הביקור ביום רביעי היא צפויה להיפגש עם מזכ"ל ה-OECD , עם המתאם הלאומי לתחום הבינה המלאכותית בצרפת, עם סגן המזכיר הכללי ב-OECD ומנהל מדע, חדשנות וטכנולוגיה ב-OECD.

משרד החדשנות מתכנן להתאים את הרגולציה לטכנולוגיה מתקדמת

פרקש-הכהן אמרה לגלובס טרם נסיעתה כי "הממשלה הטילה עליי משימה חשובה בהחלטתה, הובלת התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית עם שותפים נוספים בממשלה, תוך מקסום האפשרויות לשיתופי-פעולה בינלאומיים. אני נפגשת עם הגורמים המובילים ב- OECD כדי שישראל תשולב בפעולות הארגון לפיתוח הבינה המלאכותית ותהיה שותפה בעיצוב המדיניות הבינלאומית".

לסיום, מהלך מתוכנן נוסף שאמור לצאת לפועל הוא בעבודה משרדית לטובת יצירת הסרת חסמים בירוקרטיים ועבודה עם רגולטורים במטרה להתאים את הרגולציה לטכנולוגיות מתקדמות וצרכי הבינה המלאכותית. לצורך כך מתכננים במשרד החדשנות להקים חמש קבוצות עבודה לטובת עבודה על: מדיניות דאטה, בניית מערכות AI - יציבות ואיתנות, בינה מלאכותית בשימוש ממשלתי, כלים רגולטוריים וצוות בינלאומי לצד תוכניות להקמת קהילות שיתופיות: הן עבור התעשייה והאקדמיה והן עבור הממשלה.