האם אגרת הגודש תפגע רק בתושבי הפריפריה?

על מי בדיוק תוטל אגרת הגודש שנכללת בחוק ההסדרים? קבלו הסבר קצר • המשרוקית של גלובס

כשחבר הכנסת משה גפני נשאל מדוע התקציב שמקדמת הממשלה הוא רע בעיניו הוא נתן כדוגמה את מה שכינה "מס הגודש". המס הזה, הוא הסביר בראיון בכאן ב', "לא קשור בכלל לעניין של התחבורה, אלא הוא מס שמוטל באופן לא שוויוני רק על אנשי הפריפריה ולא על אנשי מרכז הארץ".

אגרת הגודש שעליה מדבר גפני נכללת בחוק ההסדרים שהכנסת אמורה לאשר באופן סופי בימים הקרובים יחד עם התקציב. יחד עם זאת, גם אם ההצעה תאושר היא תיכנס לתוקף רק ב-2024. בדברי ההסבר להצעה נכתב שמטרת האגרה היא לצמצם את גודש התחבורה באזור גוש דן, שנובע מעודף שימוש ברכב הפרטי ומיעוט שימוש בתחבורה ציבורית לעומת ערי מטרופולין אחרות בעולם. אבל האם האגרה הזאת פוגעת רק בתושבי הפריפריה?

כדי לבחון זאת צריך להבין איך תעבוד האגרה: לפי החוק, אזור גוש דן יחולק לשלוש טבעות: "פנימית" שכוללת את תל אביב; "אמצעית" שכוללת ערים שצמודות לתל אביב, כמו גבעתיים, רמת גן, חולון, בת ים ובני ברק; ו"חיצונית" שכוללת ערים רחוקות יותר, כמו ראשון לציון, יהוד ופתח תקווה. בגין מעבר של כלי רכב בין הטבעות הללו יגבה מס בהתאם לשעת הנסיעה. בשעות העומס של הבוקר (6:30-10:00), חציית הטבעת החיצונית תעלה 5 שקלים, וחציית הטבעות האחרות תעלה 10 שקלים. בשעות אחה"צ (15:00-19:00) גובה המס יהיה חצי מגובהו בשעות הבוקר.

כלומר, כבר כעת ניתן לראות כי תושב גבעתיים או רמת גן - לא בדיוק ערי פריפריה - שירצה להיכנס בבוקר לתל אביב ולחזור בערב לביתו יידרש לשלם מס בשני הכיוונים ויפגע מהחוק החדש. ומה עם תושבי תל אביב עצמם? גם הם יידרשו לשלם אם ירצו לצאת לטבעות האחרות, אך לא בשעות הבוקר. כך, למשל, תושב העיר שעובד מחוץ לה יידרש לשלם את המס רק בחזרה מהעבודה, אך לא בנסיעה אליה.

אז מדוע אמר גפני את מה שאמר? בתגובה שהעביר לנו הוא לא הוסיף מידע חדש והתעקש לחזור על טענתו שהפגיעה היא "רק בפריפריה". אנחנו נציין שגם אם קביעתו הכוללנית אינה נכונה, עדיין אפשר להתרשם שאגרת הגודש תפגע יותר באנשים שחיים מחוץ לטבעות המרכזיות שהוגדרו (חלקם "אנשי פריפריה"). חלק גדול ממקומות העבודה בישראל נמצאים בטבעות המרכזיות, ומי שיוצאים אליהם בכל בוקר מתוך ערים מרוחקות יותר ידרשו לשלם החל מ-2024 עשרות שקלים ביום עבור נסיעה ברכבם הפרטי אל מקום העבודה וחזרה. לעומת זאת, תושבי תל אביב והערים הסמוכות לה ידרשו ברוב המקרים לשלם פחות.

בשורה התחתונה: דבריו של גפני אינם נכונים ברובם. גם תושבי ערים במרכז הארץ, ובמקרים מסוימים אפילו תושבי תל אביב עצמם, יידרשו לשלם בשל "אגרת הגודש", ויושפעו מהחוק החדש. יחד עם זאת, החוק אכן פוגע יותר בתושבי הערים המרוחקות מתל אביב

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: משה גפני

מפלגה: יהדות התורה

תוכנית: בחצי היום, כאן ב'

תאריך: 31.10.2021

ציטוט: "מס הגודש מוטל רק על אנשי הפריפריה ולא אנשי מרכז הארץ"

ציון: לא נכון ברובו

ח"כ משה גפני התראיין לתכנית "בחצי היום" בכאן ב'. המראיינת אסתי פרז שאלה אותו מה דעתו על התקציב. הוא השיב שזה תקציב רע בעיניו ונתן כדוגמה את "מס הגודש, שבעצם זה מס, הוא לא קשור בכלל לעניין של התחבורה, אלא הוא מס שמוטל באופן לא שוויוני רק על אנשי הפריפריה ולא על אנשי מרכז הארץ".

מטעם גפני נמסר בתגובה למשרוקית: "ברור שזה רק על הפריפריה. זה הרי מחולק לטבעות. וכל מי שמגיע מהפריפריה למרכז ישלם 'מס' גודש לפי הטבעות".

מנגנון מס הגודש

אגרת הגודש נקבעה בפרק י"ז בחוק ההסדרים, שמגדיר את חוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן, התשפ"א-2021. בדברי ההסבר לחוק נכתב שהדבר נעשה כדי לצמצם את גודש התחבורה באזור, שנעשה מעודף שימוש ברכב הפרטי ומיעוט שימוש בתחבורה ציבורית לעומת ערי מטרופולין אחרות בעולם. לפי דברי ההסבר, הדבר פוגע בתמ"ג בהיקף של כ-40 מיליארד שקל בשנה. אחת הדרכים להתמודד עם המצב היא הטלת אגרת גודש, על בסיס הרעיון של חלוקת האזור לטבעות גודש, כאשר חציית הטבעות האלו בשעות העומס תחייב נוסעים ברכב פרטי באגרה. סעיף 59(ב) קובע את תחילת המס מה-1 במרץ 2024, עם אפשרות לדחות את היישום בשנה.

סעיף 4 לחוק החדש קובע את חלוקת אזור גוש דן לשלוש טבעות בהתאם לקרבתן מרכז העיר תל אביב-יפו: פנימית, אמצעית וחיצונית. סעיף 7 מוסיף שעל גבולות הטבעות יהיו "שערים" שיתעדו את המעבר של כלי רכב בין הטבעות - מעבר בגינו נגבה המס.

סעיף 4 קובע שהגבולות של הטבעות האלו ייקבעו במפה שנמצאת בתוספת הראשונה לחוק. לפי תוספת זו, הטבעת הפנימית תכלול את רוב תל אביב-יפו. הטבעת האמצעית כוללת ערים שצמודות לתל אביב, כמו גבעתיים, רמת גן, חולון ובת ים, וכמו כן גם את בני ברק. הטבעת החיצונית כוללת ערים רחוקות יותר, כמו ראשון לציון, יהוד, בית דגן, פתח תקווה והרצליה. יצוין שבשל האופן לפיו נקבע שיש לחלק את הגבולות, עיר לא בהכרח שייכת רק לטבעת אחת.

סעיף 11 לחוק קובע שהמחירון, בהתאם לכיוון הנסיעה ולשעה ביום, ייקבע בתוספת השנייה לחוק. בשעות הבוקר (6:30-10:00) המס נגבה רק על נסיעה מבחוץ כלפי תל אביב. בשעות אלו כניסה מחוץ לגוש דן אל הטבעת החיצונית תעלה 5 שקלים; כניסה אל הטבעת האמצעית מהטבעת החיצונית תעלה 10 שקלים; גם כניסה מהטבעת האמצעית אל הטבעת הפנימית תעלה 10 שקלים. פירוש הדבר שרכב שייסע בשעות אלו, לדוגמה, מנתניה למשרד בתל אביב, יצטרך לשלם בסה"כ 25 שקל. רכב שייסע מהרצליה לאותו משרד בתל אביב ישלם 20 שקל. רכב שייסע למשרד ההיפותטי הנ"ל מרמת גן ישלם 10 שקלים. מי שייסעו בתוך אותה טבעת או לחלופין מהטבעות הפנימיות כלפי חוץ לא יחויבו. כלומר, רכב שייסע מתל אביב למשרד בנתניה לא יחויב באגרה.

בשעות אחה"צ (15:00-19:00) המס יפעל בשני הכיוונים וגובהו יהיה חצי מגובהו בשעות הבוקר. כלומר, כאשר הרכב שנסע מנתניה לתל אביב והרכב שנסע מתל אביב לנתניה יחזרו מהעבודה בשעות אלו, שניהם יחויבו במס זהה בגובה 12.5 שקל כל אחד. נסיעה בתוך אותה טבעת, שוב, לא תחויב במס, שכן לא תהיה בה חצייה של שער.

סעיף 18 לחוק קובע תקרת אגרה יומית, כך שלא תעלה על סכום נסיעה מחוץ לטבעות אל הטבעת הפנימית בשעות הבוקר ונסיעה מהטבעת הפנימית אל מחוץ לטבעות בשעות אחה"צ. כלומר, סך הגבייה היומי לא יכול להיות מעל 37.5 שקלים ליום, מבלי קשר למסלול הנסיעה ולמספר הנסיעות שנעשו באותו יום.

ישנם חריגים לעניין החיוב: אוטובוסים, מוניות שירות ורכב בעל תו נכה יהיו פטורים לחלוטין מתשלום. אופנועים יחויבו במחצית האגרה. רכבים מסחריים מ-12 טון ומעלה ישלמו כפל מס ולא ייהנו מתקרת תשלום. גם מוניות לא ייהנו מתקרת התשלום.

השפעת המס על הפריפריה

מדד הפריפריאליות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קובעת יישוב כפריפריאלי על בסיס שני גורמים: מדד נגישות פוטנציאלית (לשווקים, מקומות עבודה, שירותי בריאות, תרבות וכו') שמשקלו מהווה שני שליש מהציון, ועל הקרבה למחוז תל אביב שמשקלו מהווה את השליש הנותר. לאחר שקלול הנתונים הלמ"ס מחלקת את היישובים לאשכולות פריפריאליים, כשאשכול 1 הוא הפריפריאלי ביותר ואשכול 10 הוא המרכזי ביותר.

לפי הרשימה העדכנית ביותר, שפורסמה ב-2019 ונכונה ל-2015, באשכול 10 (כאמור, הערים המרכזיות ביותר) נמצאות הערים גבעת שמואל, בני ברק, רמת גן, תל אביב וגבעתיים. כולן נמצאות בתוך טבעות הגודש, ולכן יש לתושביהן את האפשרות "להתחמק" מתשלום אגרת הגודש, בתנאי שלא ייצאו מתחומי הטבעת שלהם. ובכל זאת, תושבי בני ברק, רמת גן, וגבעתיים - כולן בטבעת האמצעית - שירצו להגיע לתל אביב בבוקר יחויבו באגרה של 10 שקלים.

באשכול 9 נמצאות בת ים, ראשון לציון, גני תקווה, אזור, פתח תקווה, חולון, קריית אונו וירושלים. למעט ירושלים, כל הערים האלו נמצאות בתוך הטבעות והמצב לגביהן זהה לזה של הערים באשכול 10, קרי למרות הפוטנציאל של תושביהן לא לשלם את האגרה, תושבים רבים שיצטרכו לחצות טבעות ייאלצו גם לשלם את המס. כמו כן, ירושלים נמצאת לחלוטין מחוץ לטבעות האלו, כך שנסיעה ממנה לגוש דן תחייב את תושביה למרות שהם לא נחשבים לפריפריה.

באשכול 8 נמצאות רחובות, כפר סבא, באר יעקב, רמלה, רעננה, עמק לוד, הרצליה, נס ציונה, הוד השרון, יהוד, רמת השרון, אור יהודה, בית דגן וסביון. מהרשימה הזו, לדוגמה, כפר סבא, הוד השרון, באר יעקב, רמלה, רחובות, רעננה ונס ציונה לא נמצאות באף אחת מהטבעות, ולפיכך הגעה מהן למרכז בשעות העומס תדרוש אגרה.

למרות שכפי שניתן לראות גם ערי המרכז ישלמו את אגרת הגודש, משה גפני צודק שתושבי הפריפריה - בהנחה שייסעו למרכז - יושפעו ממנו יותר מאשר תושבי המרכז עצמם. זאת גם מפני שהם יצטרכו לחצות יותר טבעות וגם מפני שאגרה על התנועה מתל אביב החוצה מוטלת רק בשעות אחה"צ, ובבוקר היא פטורה מאגרה. כלומר, רכב מתל אביב שנוסע לפריפריה בבוקר וחוזר בערב ישלם פחות מרכב מהפריפריה שנוסע לתל אביב בבוקר וחוזר בערב.

לסיכום, מס הגודש, כפי שמוצע כרגע, על גוש דן יוחל גם על רכבים שינועו מתוך גוש דן לכיוון תל אביב. ישנם יישובים שנחשבים למרכזיים - כמו ירושלים, רחובות, רעננה, כפר סבא והוד השרון - יושפעו ממס הגודש בדיוק כמו יישובים פריפריאליים. עם זאת, בגלל שהאגרה מוטלת על נסיעה אל גוש דן בבוקר ואל ומגוש דן בשעות אחה"צ, אנשים שחיים ביישובים פריפריאליים יושפעו ממנו יותר מאשר תושבי גוש דן אם הם יצטרכו להגיע אליו בשעות העומס. לכן דבריו של גפני לא נכונים ברובם.

תחקיר: אוריה בר-מאיר

צרו איתנו קשר *5988