הרשות לאיסור הלבנת הון מזהירה: כך תזהו שימוש בחשבוניות פיקטיביות

השימוש בחשבוניות פיקטיביות נתפס ברשות המסים כמכת מדינה. על-פי ההערכות של הרשות, מיליארדים רבים מועלמים מקופת המדינה באמצעות שיטה זו, הנתפסת כשיטת העלמה פשוטה ליישום וקשה יחסית לאיתור. על פי נתוני רשות המסים, הפסד המע"מ השנתי למדינה לבדו עומד על כ-2.5 מיליארד שקל ובהערכת הסיכונים הלאומית דורגה הפצת חשבוניות המס הפיקטיביות בין התופעות המשמעותיות ביותר מבחינת סיכון הלבנת ההון, אשר נקבע כבינוני-גבוה.

השבוע החליטה הרשות לאיסור הלבנת הון לשים זרקור לנושא, ושיגרה לסקטור הבנקאי ולגורמים העוסקים בתחום הפיננסי מסמך "דגלים אדומים" שנועד לעזור להם לנטר ולזהות באופן שוטף סיכוני הלבנת הון הגלומים בפעילות הנובעת משימוש בחשבוניות מס פיקטיביות, אשר לגביהם יש להעביר דיווח "בלתי רגיל" לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (דיווח על התנהלות חשודה).

במסמך שהגיע לידי גלובס מפרטת הרשות, בהנהלת ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, רשימה של מאפייני פעילות היכולים להעיד על שימוש בחשבוניות מס פיקטיביות, בהם, בין היתר, מצבים בהם לקוח מתחמק מהעברת מידע שלם או המצאת אסמכתאות בנוגע לפעילות העסק או מוסר פרטים לא ברורים ואף כוזבים, חוסר בקיאות של הלקוח בפעילות העסקית או בפעילות בחשבון. הבנקים מתבקשים לשים לב גם לאי התאמה בין היקף ואופי הפעילות בחשבון לפרופיל הלקוח, קשרי לקוח עם ישויות בסיכון גבוה, שינוי תחום עיסוק ללא הסבר, פתיחת חשבון רחוק ממקום המגורים או ריבוי חשבונות של לקוח עבור אותו העסק, ללא הסבר או ללא צורך עסקי וגם בעלות על מספר עסקים שאינם בתחום ההתמחות של הלקוח.

רשימה מקיפה אך לא סגורה של נורות אזהרה

לגישת הרשות לאיסור הלבנת הון, פעילות חריגה בחשבון העסק אמורה להדליק נורה אדומה בקרב המוסדות הפיננסים, וכך גם אי התאמה בין הפעילות בחשבון לבין פרופיל העוסק, דפוסים חריגים ביחס להיקפי הפעילות המוצהרים (תנודתיות, היקפי רכש, שולי רווח), שימוש נרחב במזומן ובשיקים המנוכים אצל נש"פים ללא הסבר, תנועות סיבוביות רבות ופעילות חסרת היגיון כלכלי.

ככל שקיימים דגלים אדומים רבים יותר בפעילות, כך עולה החשש כי מדובר בפעילות הלבנת הון או מימון טרור, אך הרשות לאיסור הלבנת הון מבהירה לבנקים כי לא מדובר ברשימה סגורה או ממצה, אלא במספר דוגמאות עיקריות מהארץ ומהעולם, ויש להם אחריות לשים לב להתנהגויות שמעוררות חשד לפעילות בחשבוניות פיקטיביות.

במסמך הרשות לאיסור הלבנת הון צוין כי "תעשיית החשבוניות הפיקטיביות פוגעת באופן משמעותי ותדיר בכלכלת המדינה בכלל ובגביית המסים בפרט, כאשר היקף הנזק הישיר לקופת המדינה נאמד על פי הערכות שונות של רשות המסים במיליארדי שקלים. גם המנגנונים הנלווים לתעשיית החשבוניות הפיקטיביות, ביניהם נותני שירותים עסקיים רבים, שותפים לפגיעה זו. שילוב הנזק העקיף והישיר לכלכלת המדינה יחד עם קלות ביצוע העבירות ושכיחות התופעה העניקו לתופעה "מקום של כבוד" בהערכת הסיכונים הלאומית שפורסמה בשנת 2017 בה דורג הסיכון הנשקף מהתופעה כבינוני-גבוה".

החשודים היו מעורבים בקרוב ל-300 חברות קש

מטבע הדברים, המאבק בתופעה הזאת נמצא בראש סדר העדיפויות וניתן דגש לחשיפת מפיצי החשבוניות הפיקטיביות. כך, רק השבוע עצרה רשות המסים בעלים של עשרות חברות פיקטיביות בחשד לקיזוז והפצת חשבוניות כוזבות בסכום של כ-400 מיליון שקל. סכום מס הערך המוסף הגלום בחשבוניות אלו עומד על כ-70 מיליון שקל שנגרעו לכאורה מקופת המדינה. מעצרם של שני החשודים, עידן מור ויוסף חג'בי, בוצע במסגרת חקירה של מחלקת חקירות מכס ומע"מ ירושלים במהלכה עלה החשד כי מור, תושב ירושלים, וחג'בי, תושב בני ברק, מעורבים בכ-287 חברות פיקטיביות שונות הרשומות במספר תחנות מע"מ ברחבי הארץ. בנוסף, חג'בי חשוד גם בהפעלתו של עידן מור ובהפעלת חברות נוספות על שמו. במהלך חקירתם, הודה מור כי קיבל 5,000 שקל עבור כל חברה אותה רשם על שמו, וכן תשלומים נוספים שקיבל עבור פעילות שביצע בחברות כגון ניכיון צ'קים ופריטתם בצ'יינג'ים ברחבי הארץ.

פרשות דומות של חשבוניות פיקטיביות מלוות אותנו כבר שנים, אבל נראה כי היקפן הולך וגדל כל העת. אם פעם דובר במיליוני שקלים, ובהמשך בעשרות ומאות מיליוני שקלים; היום כבר מדובר בשוק שחור משחור שמגלגל מיליארדי שקלים בשנה. הסיבה ל"צמיחה" הזאת, בין היתר, הנה העובדה כי הוצאת חשבוניות פיקטיביות היא אחת מהעבירות הקלות לביצוע. היא עוברת בדרך-כלל דרך הקמת חברות פיקטיביות (חברות "קש") ו/או חברות אמיתיות שיספקו את החשבוניות הפיקטיביות, רוכש/ים של החשבוניות, ותשלום עמלה שמנה למנפיקי החשבוניות הפיקטיביות. מקבל החשבונית הפיקטיבית עושה בה שימוש כדי להפחית את התשלומים לרשות המסים באמצעות ניכויי מע"מ תקופתיים, וכן באמצעות הגדלת הוצאותיו בדוחות השנתיים למס הכנסה.

על פי דוח של הרשות לאיסור הלבנת הון, כ-10.5% מסך כל המידע המודיעיני שהעבירה הרשות לאיסור הלבנת הון לגופי האכיפה במהלך שנת 2019 עסקו בחשבוניות פיקטיביות, שהסכום הכולל שלהן עמד על כ- 7.2 מיליארד שקל.

הדגלים האדומים שעלולים להצביע על פעילות בחשבוניות פיקטיביות

הכרת הלקוח

● לקוח המתחמק מהעברת מידע שלם או המצאת אסמכתאות בנוגע לפעילות העסק, או מוסר פרטים לא ברורים ואף כוזבים.
● חוסר בקיאות של הלקוח בפעילות העסקית או בפעילות בחשבון.
● אי התאמה בין היקף ואופי הפעילות בחשבון לפרופיל הלקוח.
● קשרי לקוח עם ישויות בסיכון גבוה.
● שינוי תחום עיסוק ללא הסבר המניח את הדעת.
● פתיחת חשבון רחוק ממקום המגורים של בעל החשבון או בעל השליטה בחשבון.
● ריבוי חשבונות של לקוח עבור אותו העסק, ללא הסבר מניח את הדעת / ללא צורך עסקי.
● בעלות על מספר עסקים שאינם בתחום ההתמחות של הלקוח.

פעילות פיננסית בחשבון

● פעילות חריגה בחשבון העסק.
● אי התאמה בין הפעילות בחשבון לבין פרופיל העוסק, דפוסים חריגים ביחס להיקפי הפעילות המוצהרים (תנודתיות, היקפי רכש, שולי רווח וכיו"ב).
● שימוש נרחב במזומן ובשיקים המנוכים אצל נש"פים ללא הסבר מניח את הדעת.
● תנועות סיבוביות רבות ללא הסבר מניח את הדעת.
● פעילות חסרת היגיון כלכלי ללא הסבר המניח את הדעת.
● מהימנות פרטי עסקאות - אמירות הלקוח נחזות להיות לא נכונות (איש קש/הצהרת נהנה), ו/או נראה כי חשבון עסקי משמש כצינור להעברת כספים.
● ביצוע הפקדות באופן מובנה במטרה להימנע מחובת הדיווח כנדרש בחוק / פיצול פיקטיבי של עסקאות.

צדדים קשורים וצדדי ג' לרבות מקור ויעד הכספים

● החלפת בעלויות בחשבון או בפעילות העסקית בתדירות גבוהה ללא הסבר המניח את הדעת.
● בעלי עניין בחשבון או בבעלת החשבון הקשורים לחברות נוספות באותו תחום.
● עמימות או התחמקות מההסברים, בהתייחס למקור או יעד הכספים המתקבלים בחשבון.