עסקת קצא"א תבוטל? המשרד להגנ"ס לא מאשר להגדיל שינוע הנפט באילת

"תוספת של אפס סיכון": המשרד להגנת הסביבה הודיע לקצא"א כי המשרד לא יחתום על היתרים סביבתיים לחברה • גורמי המקצוע במשרד הגיעו למסקנה כי הרחבת פעילות קצא"א עלולה לפגוע פגיעה בלתי הפיכה במפרץ אילת • לפי ההערכות, קצא"א תפנה לערכאות משפטיות

גלית כהן, מנכ''ל המשרד להגנת הסביבה / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
גלית כהן, מנכ''ל המשרד להגנת הסביבה / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

המשרד להגנת הסביבה הודיע לחברת קצא"א, כי מבחינה סביבתית, מדיניות המשרד היא "אפס תוספת סיכון" למפרץ אילת, ומשום כך, אין מקום להתיר את הגדלת היקף שינוע הנפט באילת. משמעות הדבר היא כי המשרד להגנת הסביבה לא יחתום על היתרים סביבתיים עבור קצא״א בנושא, וגם הצגת סקר סיכונים או תוכנית חירום לטיפול בנפט, לא יובילו לאישור הגדלת השינוע על ידי המשרד להגנת הסביבה.  ההתנגדות של המשרד להגנת הסביבה מעמידה סימני שאלה סביב היכולת של קצא"א לקיים את ההסכם עליו חתמה עם חברה מאיחוד האמירויות.

מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, העבירה למנכ"ל קצצ"א, איציק לוי, מכתב שבו מפורטת עמדת המשרד להגנת הסביבה באשר למשמעויות הסכם קצא"א - רד מד. המנכ"לית ציינה, כי במקביל לבחינת סקר הסיכונים של החברה, שלא בוצע לפי הנחיות המשרד וכבר נדחה על-ידו פעמיים, המשרד להגנת הסביבה בחן מהי תוספת הסיכון שיכולה לשאת הסביבה הימית הרגישה במפרץ אילת.

גורמי המקצוע במשרד הגיעו למסקנה חד-משמעית, כי הרחבת פעילות קצא"א עלולה לפגוע פגיעה קריטית ובלתי הפיכה בסביבה הימית במפרץ אילת בשל אירועי תקלות של דליפת נפט שלא ניתן למנוע אותן באופן מוחלט.

מפרץ אילת הוא אזור ייחודי ברמה בין-לאומית ובעל רגישות אקולוגית גבוהה ביותר. לאור משבר האקלים והתחממות מי הים עולה חשש כבד לעתיד שונית האלמוגים ובתי הגידול הייחודיים של מפרץ אילת.

עמדת המשרד להגנת הסביבה הייתה ונותרה, כי יש לשים את הסביבה הימית באילת בראש סדר העדיפויות בכל החלטה לקידום פיתוח מפרץ אילת, על מנת לשמור על הים האדום ועל השונית הטבעית עבור הדורות הבאים, בעולם שבו שוניות אלמוגים מתפקדות הן אוצר טבע נדיר.

זנדברג: "לא הוצגו שיקולים אחרים המצדיקים את הסיכון הכביר"

המשרד להגנת הסביבה מבהיר את עמדתו בנוגע לעסקת קצא״א לאחר שמשרד האוצר התייצב לצד חברת המאובנים והצהיר בעמדתו שאינו מתנגד לעסקת שינוע הנפט של קצאא שכן מדובר בליבת הפעילות של החברה, המשקפת את פעילותה הסדירה מאז היווסדה. עוד נכתב בעמדת האוצר כי קצאא מחויבת להשיא רווחים בפעילותה ולפעול לפי שיקולים עסקיים וכי אילו שוטפת המדינה להגבילה, היא הייתה צריכה לקבל החלטת ממשלה בעניין ולאשרה בוועדת הכספים.

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, דוחפת לביטול ההסכם על ידי הממשלה. לדבריה, ״עמדת אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה ועמדתי היא כי אין לאפשר תוספת סיכון משינוע נפט במפרץ אילת. שונית האלמוגים השוכנת בים סוף היא השונית הגדולה והיחידה בישראל והשונית הצפונית בעולם. שוניות אלמוגים הולכות ונכחדות כתוצאה ממשבר האקלים, ועל כן, חלה עלינו חובה מוגברת להגן עליהן מכל סיכון שהוא. מעבר לכך שהן מרהיבות ביופיין, שוניות האלמוגים בעלות תפקיד קריטי בשמירה על בריאות המערכות הטבעיות שאנו תלויים בהן לקיומנו. עד לרגע זה לא הוצגו שיקולים אחרים המצדיקים את הסיכון הכביר הזה למפרץ אילת. אירועי דליפת נפט קורים והנזק שעלול להיגרם לסביבה הימית הרגישה בים סוף הוא בלתי הפיך".

עוד טוענים באוצר כי עסקת שינוע הנפט כלל לא כרוכה מבחינה משפטית באישור הממשלה, וכי שימוש הממשלה בסמכותה במקרה זה יהיה חריג ביותר. לפי האוצר, להתערבות המדינה תהיינה השלכות ישירות על חברת קצאא וחברות ממשלתיות נוספות. קצא״א תפסיד הכנסות פוטנציאליות, והחשיפה שתיווצר לחברה מעצם ביטול ההסכם עומדת על עשרות מיליונים, שכן החברה כבר ביצעה השקעות לשם מימושו.

עמדת משרד האוצר נחשפת למעשה טרם גיבשה המדינה את עמדתה בנוגע להסכם. בבית המשפט תלויה ועומדת עתירה של ארגוני הסביבה נגד ההסכם, והמדינה נדרשת להשיב לטענות עד אמצע דצמבר, לאחר שביקשה לדחות את מועד תגובתה שלוש פעמים.

לפי ההערכות, קצא״א תפנה לערכאות משפטיות כדי לאלץ את המשרד להגנת הסביבה לבצע הליך לאישור היתרים סביבתיים עבור קצא״א.

מקצא"א נמסר: "עוד אמירה חסרת אחריות ובחוסר סמכות של השרה שנובעת רק משיקולים פוליטיים ופופוליסטיים, כאשר כל רצונה הוא להביא לפגיעה בהסכם מד-רד, במקום לפעול בשיתוף פעולה עם החברה על מנת לממש את ההסכם על יתרונותיו הכלכליים והגיאופוליטיים. מימוש ההסכם מבטיח את ביטחונה ועצמאותה האנרגטית של ישראל ושובר לראשונה את חרם הנפט הערבי. ביטול ההסכם אינו מצוי בסמכות השרה, והיא פועלת בניגוד לעמדת הממשלה. כידוע, משרד האוצר קבע כי מדובר בפעילות השוטפת והרגילה של החברה. כל פגיעה בהסכם תפגע באמינותן של חברות ישראליות, וודאי חברות ממשלתיות, ותטיל ספק כבד ביכולתן לעמוד בהסכמים. קצא"א פועלת ותפעל על פי כל הרישיונות וההיתרים שקיבלה והמשרד הכיר את הגדלת הפעילות ולא התנגד לכך".