האם רבין הוא ראש הממשלה היחיד שבתקופתו עברה פסקת התגברות?

פסקה שמאפשרת "לעקוף" חוק יסוד? גם זה קרה בקדנציה של רבין • המשרוקית של גלובס

כשיו"ר ש"ס, אריה דרעי, עסק בזכרו של יצחק רבין, יום לאחר טקס הזיכרון שנערך לו בכנסת, הוא האיר סוגיה פחות מוכרת שקשורה לפועלו. "אתה יודע שרבין שבר שיא במדינת ישראל?", הוא אמר למגיש קלמן ליבסקינד. "מה שאף אחד לא עשה במשך 70 שנה - הוא עשה. פסקת ההתגברות היחידה שיש בכל ספר החוקים של מדינת ישראל זה היה ממשלת רבין". בהמשך הוא הוסיף שרבין עמד אישית על העניין, ואף הכריח את שולמית אלוני, יוסי שריד והח"כים הנוספים של מרצ להצביע בעד החוק. צללנו אל ההיסטוריה.

חוק יסוד: חופש העיסוק עבר במתכונתו המקורית ב-1992, בתקופת הממשלה שקדמה לממשלת רבין. החוק קבע שעיסוקו של אדם לא יוגבל אלא אם כן הדבר נעשה "לתכלית ראויה ומטעמים של טובת הכלל". אבל תוך זמן קצר התברר שהחוק יביא לכך שלא ניתן יהיה עוד למנוע יבוא בשר לא כשר לישראל (מה שנעשה עד אז באמצעות צו מתן רישיונות יבוא מ-1939). עבור ש"ס, שותפה קריטית בממשלת רבין, זאת הייתה בעיה.

לאור זאת, בדצמבר 1993 הגישה הממשלה הצעת חוק לתיקון חוק היסוד. התיקון קבע, בין היתר, שניתן יהיה להעביר חוקים שעומדים בסתירה לחוק היסוד בשני תנאים: ראשית, על החוק לציין במפורש שהוא בתוקף למרות ניגודו לחוק היסוד. שנית, על החוק לעבור בתמיכתם של רוב חברי הכנסת, קרי 61. זו "פסקת ההתגברות" עליה דיבר דרעי. ואכן, עד היום, באף חוק יסוד אחר אין סעיף דומה.

התיקון עבר במרץ 1994, ותוך ימים בודדים נוצל הפתח שנפתח באמצעותו כדי להעביר את החוק שהיה חשוב לש"ס: "חוק יבוא בשר קפוא", שקבע שיש לייבא רק בשר קפוא שניתנה לגביו תעודת הכשר, אלא אם כן ניתן רישיון מיוחד משר התמ"ת. סעיף 5 בחוק אכן מציין כנדרש כי "תוקפו של חוק זה הוא על אף האמור בחוק­ יסוד: חופש העיסוק".

אלא שהסאגה לא הסתיימה כאן. התיקון לחוק היסוד קבע שתוקף של חוק המנוגד לו, יעמוד על ארבע שנים בלבד. כך, "חוק יבוא בשר קפוא" היה אמור לפקוע ב-1998. כדי למנוע זאת, הוכנס בתקופת ממשלת נתניהו הראשונה תיקון נוסף שקבע שפקיעת התוקף שהזכרנו לא תחול על חוקים שעברו פחות משנה לאחר אותה "פסקת התגברות". מאחר ש"חוק הבשר" עבר באותה שנה שבה עבר התיקון, הוא בתוקף עד היום.

ומה לגבי ההצבעה של מרצ בסוגיה? מהבדיקה שערכנו עולה שלפחות בכל הנוגע להצבעה בקריאה השנייה והשלישית, רוב חברי הכנסת של מרצ, ובהם אלוני ושריד, הצביעו דווקא נגד אותה "פסקת התגברות". זו עברה ברוב של יותר מ-61 תודות לתמיכת חד"ש, מד"ע ויהדות התורה. גם בהצבעה המכריעה על "חוק הבשר" עצמו רוב הח"כים של מרצ הצביעו נגד, אם כי יוסי שריד הצביע בעד.

בשורה התחתונה: דבריו של דרעי נכונים ברובם. תחת ממשלת רבין אכן הוכנסה פסקת התגברות לחוק יסוד: חופש העיסוק, וזו הפסקה היחידה מהסוג הזה שקיימת בספר החוקים. יחד עם זאת, רבין לא הביא לכך שרוב הח"כים של מרצ הצביעו בעד פסקת ההתגברות או בעד "חוק הבשר".

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: אריה דרעי
מפלגה: ש"ס
תוכנית: קלמן ליברמן, כאן ב'
תאריך: 19.10.2021
ציטוט: "פסקת ההתגברות היחידה שיש בכל ספר החוקים של מדינת ישראל זה היה ממשלת רבין, שרבין עמד עליה אישית. [...] הוא הכריח את מרצ להצביע בעד חוק הבשר"
ציון: נכון ברובו

יום לאחר טקס הזיכרון ליצחק רבין במליאת הכנסת יו"ר ש"ס אריה דרעי התראיין לתכנית "קלמן-ליברמן" של כאן ב'. דרעי אמר: "כשאני שומע את הדוברים הצעירים הללו, זה יצחק רבין חדש שלא הכרתי בחיים. אני אומר את זה לא בציניות, אני אומר את זה בצורה אמיתית לגמרי". ליבסקינד ביקש דוגמה, ודרעי נתן: "קלמן, אני יודע שאתה בקי בעניין הזה. אתה יודע שרבין שבר שיא במדינת ישראל? מה שאף אחד לא עשה במשך 70 שנה הוא עשה. פסקת ההתגברות היחידה שיש בכל ספר החוקים של מדינת ישראל זה היה ממשלת רבין, שרבין עמד עליה אישית, שם אותה, אם אתה יודע למה אני מתכוון. חוק הבשר, הוא בשעה 2 בלילה הכריח את מרצ, את שולמית אלוני, את יוסי שריד ואת כל האחרים לבוא להצביע כיוון שכל האופוזיציה לא רצתה להצביע איתנו ביחד על זה והיה צריך 61 והוא הכריח אותם לבוא ולעלות ב-2-3 בלילה ולהצביע. אז זה אנשים שוכחים".

חוק יסוד: חופש העיסוק עבר במתכונתו המקורית ב-1992. החוק קבע שעיסוקו של אדם לא יוגבל אלא אם כן הדבר נעשה "לתכלית ראויה ומטעמים של טובת הכלל". חופש העיסוק יוכל להיות מוגבל רק במקרים בהם מדובר בענייני "ביטחון המדינה, שלום הציבור ובריאותו, בטיחות, איכות הסביבה או הגנה על המוסר הציבורי". החוק הכיל סייג אחד בלבד לגבי חוקים שסותרים אותו, בסעיף 6: "הוראות חיקוק שהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק יסוד זה, והן עומדות בסתירה להוראותיו, יעמדו בתקפן עד תום שנתיים מיום תחילתו של חוק יסוד זה; ואולם פירושן של ההוראות האמורות ייעשה ברוח הוראות חוק­ יסוד זה".

אולם, ב-1994, כשראש הממשלה היה יצחק רבין, החוק נכתב מחדש, כך שיהיה קל יותר להציג הגבלות לחופש העיסוק. בדצמבר 1993 הממשלה הגישה הצעת חוק לנוסח חלופי לחוק היסוד. הצעת החוק הציעה להוסיף סעיף לפיו יהיה ניתן להעביר חוקים שסותרים את חוק היסוד בשני תנאים: שהוא עבר ברוב של 61 חברי כנסת לפחות, ושיהיה כתוב בו במפורש שהחוק מועבר למרות שהוא סותר את הוראות חוק היסוד. חוק כזה, לפי ההצעה, יהיה בתוקף למשך חצי שנה לאחר הבחירות הראשונות שיתקיימו לאחר העברת החוק, אלא אם כן צוין במפורש מועד מוקדם יותר. ההצעה גם כללה סעיף שמטרתו להסמיך באופן מפורש את בג"ץ לפסול חוקים שיסתרו את חוק היסוד.

יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט דוד צוקר העלה חשש מהגבלה לחצי שנה לאחר הבחירות, בטענה שהדבר ייצור חוסר ודאות אצל בעלי עסקים לגבי פקיעת החוק, שכן לא ברור מראש מתי יהיו בחירות. לכן, הוא הציע להציג מסגרת זמן מוגדרת בשנים, ולא במבנה הפוליטי. חברי הוועדה אלי גולדשמידט ואליעזר זנדברג הציעו מסגרת זמן של ארבע שנים, כדי להבטיח שזו תהיה הכנסת הבאה שתדון בהארכת החוק, וחבר הוועדה יצחק לוי הציע חמש, שכן חלק מהכנסות יכולות להגיע לאורך של יותר מארבע שנים. בסופו של דבר, סעיף 8 לחוק שעבר במתכונתו הסופית קבע תוקף של ארבע שנים. הסעיף שנתן לבית המשפט את הסמכות לפסול חוקים המנוגדים לחוק היסוד נפל.

הרקע לרצון הממשלה לשנות את החוק היה הרצון לחייב בשר מיובא בכשרות, למרות שלכאורה הדבר סתר את חוק היסוד. הדבר נבע מפסיקת בג"ץ בתיק מיטראל בע"מ נ' ראש הממשלה ושר הדתות, מר יצחק רבין ואחרים מ-1993. העתירה נבעה מכך שמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (תמ"ת) סירב לתת לעותרים רישיון לייבוא בשר. סעיף 6 לצו מתן רשיונות ייבוא מ-1939 קבע שלגורם המוסמך שמורה הסמכות לסרב להעניק רישיונות ייבוא מבלי צורך לנמק. העותרים טענו שהסיבה לכך הייתה שהם מעוניינים לייבא בשר לא כשר. בג"ץ קבע שהסעיף אינו עומד בחוק היסוד החדש - שטרם הייתה בו פסקת ההתגברות - ולכן סופו לפקוע בקרוב (שכן חוק היסוד קבע שחוקים שהיו קיימים לפני חקיקתו יהיו בתוקף למשך שנתיים). פירוש הדבר היה הפרטה של מערך ייבוא הבשר לישראל, שנעשה עד כה בעיקר על-ידי המדינה. הדבר גם הביא ללחצים מצד ש"ס למצוא פתרון שימנע ייבוא בשר לא כשר.

בדיונים על שינוי חוק היסוד בוועדת חוקה, חוק ומשפט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שלמה גוברמן, אמר במפורש שהסיבה לסעיף הזה היא האפשרות לחוקק חוק שיקבע שייבוא בשר יהיה בהכרח בשר כשר. גם חברי כנסת אמרו זאת במפורש בדיונים.

ב-10 במרץ 1994 עבר חוק יסוד: חופש העיסוק במתכונתו המחודשת, שביטלה את חוק יסוד: חופש העיסוק מ-1992. במתכונת זו, כפי שהוזכר קודם, סעיף 8 מאפשר להעביר חוקים שעומדים בסתירה לחוק היסוד בשני תנאים: ראשית, על החוק לציין במפורש שהוא בתוקף למרות ניגודו לחוק היסוד. שנית, על החוק לעבור בתמיכתם של רוב חברי הכנסת, קרי 61. באף חוק יסוד אחר אין סעיף דומה. ב-15 במרץ 1994, ימים בודדים לאחר מכן, הכנסת העבירה ברוב של 65 את חוק יבוא בשר קפוא. סעיף 5 לחוק קבע: "תוקפו של חוק זה הוא על אף האמור בחוק­ יסוד: חופש העיסוק". החוק קבע שיש לייבא רק בשר קפוא שניתנה לגביו תעודת הכשר, אלא אם כן ניתן רישיון מיוחד משר התמ"ת. ב-30 בדצמבר החוק שונה לחוק בשר ומוצריו, כך שחל לא רק על בשר קפוא אלא כל סוגי הבשר. עתירה נגד החוק ב-1996 נדחתה על-ידי הנשיא דאז אהרן ברק, בטענה שפסקת ההתגברות בחוק היא חוקית שכן מה שהוצע בחוק היה בגדר פגיעה מידתית שלא פוגעת ביסודות החוקתיים של מדינת ישראל.

עקרונית, חוק בשר ומוצריו היה אמור לפקוע ב-1998, שכן תוקפו של חוק שעבר בניגוד לחוק יסוד: חופש העיסוק תוקפו ארבע שנים בלבד, אך הוא למעשה בתוקף עד היום. ב-18 במרץ 1998 עבר תיקון לחוק היסוד, שקבע שפקיעת התוקף הנ"ל לא תחול על חוקים שעברו פחות משנה לאחר העברת חוק יסוד: חופש העיסוק במתכונתו החדשה. מאחר שחוק בשר ומוצריו, בפרשנות המחמירה, עבר כ-9 חודשים לאחר העברת חוק היסוד המחודש, תוקפו לא פג.

כאמור, דרעי אמר שרבין הכריח את מרצ להצביע בעד חוק הבשר ב-2 בלילה. בקריאה הראשונה על התיקון לחוק היסוד, שההצבעה עליה הייתה מעט אחרי 21:00, הצביעו 82 חברי כנסת. הקריאות השנייה והשלישית נעשו בדיון אחד שנמשך מ-11:00 ועד 23:00 באותו יום. שולמית אלוני, יוסי שריד ואמנון רובינשטיין, כמו גם רוב חברי הכנסת ממרצ, הצביעו נגד סעיף 8, הוא פסקת ההתגברות. חברי הליכוד נעדרו מהמליאה. בסופו של דבר, הסעיף עבר בקולותיהם של 64 תומכים, מה שהתאפשר הודות לתמיכתם של חד"ש ומד"ע וכמו כן גם מפלגות מהאופוזיציה כמו יהדות התורה. באותו דיון גם עלה חוק יבוא בשר קפוא לקריאה ראשונה. גם בה אלוני, שריד ורובינשטיין, כמו גם חיים אורון ממרצ, הצביעו נגד. חברי הליכוד לא נכחו. הדיון על הקריאה השנייה והשלישית של החוק אכן נגמר ב-4 לפנות בוקר. אלוני, אורון, רובינשטיין ורוב חברי מרצ הצביעו נגד החוק, בעוד יוסי שריד הצביע בעד. חברי הליכוד שוב לא נכחו בהצבעה.

מאחר שבאופן כללי דרעי אמר דברים נכונים ולא הייתה הצבעה שיכולה להצדיק אותו לגבי הצבעת מרצ, לא התבקשה מדרעי תגובה.

לסיכום, תחת ממשלת רבין אכן עברה פסקת ההתגברות היחידה שיש על חוקי יסוד, לחוק יסוד: חופש העיסוק. הפסקה מאפשרת להעביר ברוב של 61 חוקים שסותרים את חוק היסוד, בתנאי שנאמר בהם במפורש שהם מנוגדים לחוק היסוד, והם נשארים בתוקף למשך 4 שנים. באמצעות פסקה זו הועבר חוק הבשר, שמונע ייבוא בשר טרף ללא רישיון. ואולם, רבין לא הביא את כל חברי מרצ להצביע בעד החוק. לכן דבריו של דרעי נכונים ברובם.

תחקיר: אוריה בר-מאיר

צרו איתנו קשר *5988