בזמן שהדולר מתחזק הבוקר מול המטבעות המובילים, בהמשך להודעת הריבית של הפד אמש, הדולר מתקשה מול השקל ונופל שוב לרמת השפל של 25 שנה. הדולר צונח ב -0.7% לרמה של 3.116 שקלים, כשהמהלך מגיע למרות התערבות בשוק המט"ח על ידי בנק ישראל, כפי שהעריכו בשוק אתמול.
השאלה מה קרה מאז הרכישות ששוב הדולר נופל מול השקל, והאם זה קשור לנחישות או האמינות של בנק ישראל. אם תשאלו את הכלכלנים מה הסיבה לייסוף המהיר של השקל, הם יתלו את ההסבר בגורמים הידועים, שהם עודף בחשבון השוטף, נוכח האקזיטים של חברות ההייטק, ומנגד בשל הורדת הרגל מהגז על ידי בנק ישראל בכל מה שקשור להתערבות בשוק המט"ח. באותה נשימה הם יגידו שלבנק ישראל קשה לעמוד מול תנועות ההון האדירות גם ככה ועליו להפגין נחישות יתרה.
הספקולנטים יגידו שבנק ישראל נזהר להתערב באופן אגרסיבי בשוק המט"ח בגלל דוח מבקר המדינה שהטיל פצצה בדבר סיכון מוניטין הבנק נוכח יתרות המט"ח אדירות שחורגות ב-68% מהיעד שהציב בנק ישראל. כ-60% מהעלייה בהיקף היתרות מיוחס לרכישות המט"ח, והמשך הרכישות צפוי להגדיל עוד יותר את היקף היתרות.
לפי המבקר ההיקף החריג של היתרות מסכן את המוניטין של בנק ישראל. משכך, עלתה טענה כי בנק ישראל נזהר, או חלילה רצה לספק דוגמה למה יקרה אם ימשוך את ידיו כדי לא לנפח את היתרות. אבל מדובר בספקולציות. ספק אם בנק ישראל לוקח עצות לניהול המדיניות המוניטרית ממבקר המדינה שכבודו במקומו מונח.
מעבר לכך, מבקר המדינה טעה בבואו לבחון את יתרות המט"ח של ישראל ביחס לתוצר של מדינות שלהן קווי אופי שונים מישראל. קבוצת הביקורת אליהן נעשתה ההשוואה לישראל על-ידי המבקר, בוצעה בקרב מדינות כמו פולין או דרום אפריקה. חלק מהכלכלנים יגידו שצריך היה לקיים את ההשוואה מול מדינות שלהן יש בעיות דומות לאלו של ישראל, כמו עודף גבוה בחשבון השוטף. בשוויץ למשל, שם שיעור היתרות מעל ל-100% מהתל"ג. אפשר היה להשוות את ישראל למדינות עם שיעור יצוא דומה, כמו דרום קוריאה, טאיוואן וסינגפור. ביחס אל מדינות אלו, רזרבות המט"ח של ישראל לא בהכרח חריגות.
אז מה קרה מאתמול שהדולר שוב נפל לשפל של 25 שנה מול השקל?
אם תשאלו את סוחרי המט"ח בשוק, הם יגידו כי להעלאת הריבית בפולין אתמול - העלאה אגרסיבית מהצפוי - היה חלק לא קטן מהתחזקות השקל. הבנק המרכזי בפולין העלה אתמול את הריבית מ-0.5% ל-1.25%, מה שהפתיע מאד את השוק שציפה להעלאה צנועה יותר ל-1.0%. המהלך מפתיע עוד יותר שכן נגיד הבנק המרכזי בפולין דווקא התבטא לאחרונה נגד העלאה של הריבית כדי לא לחנוק את הכלכלה. המהלך האגרסיבי מעלה תהיות האם הנגיד הפולני נכנע ללחץ הפוליטי.
מה הקשר לישראל?
הבעיה שמתארים סוחרי מט"ח בשוק המקומי קשורה לכך שהשחקנים הזרים, שמגלים עניין רב בשקל בעיקר לאחרונה, כורכים את ישראל ופולין תחת אותה קבוצת מדינות, אך בישראל המצב שונה לחלוטין מבחינת האינפלציה. שם האינפלציה כבר הגיעה ל-6.8% בעוד שבישראל שיעור האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים טיפס ב-2.5% - מה שממקם את ישראל במקום השמיני בעולם בדירוג המדינות עם שיעור האינפלציה הנמוך ביותר כעת יחד עם שוודיה, פינלנד וסינגפור. לדברי סוחרי המט"ח, הקרנות הזרות שמוכרות אג"ח בישראל, מהמרות בשוק הנגזרים על העלאות ריבית בישראל בגלל העלאות ריבית במדינות כמו פולין, שכן הן כורכות את ישראל באותו סל של מדינות.
נגיד בנק ישראל השיב לשאלת גלובס בנושא במסיבת העיתונאים האחרונה, ואמר כי "ההשוואה למדינות כמו פולין היא חסרת משמעות", בדיוק בגלל האינפלציה. אבל אם מבקר המדינה, בשר מבשרה של מדינת ישראל, טעה להשוות את ישראל לפולין, לא פלא שהשחקנים הזרים נוהגים לעשות כן, ולהמר על העלאה של הריבית בישראל, למרות שלבנק ישראל יש מנעד רחב טרם יעלה ריבית. זאת, במיוחד שלחצי האינפלציה נובעים מצד ההיצע, כך שהעלאת הריבית תחנוק את הביקושים. די ברור כי ההשוואה בין ישראל לפולין מסוכנת וחסרת פרופורציה. השאלה אם זה ברור לשחקנים הזרים שאת פעילותם בשוק המט"ח קשה לאמוד במדויק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
