ביטול האגרה על הבאת עובדים זרים - סופו של מס מיותר

במסגרת הניסיונות להורדת יוקר המחיה הודיע לאחרונה שר האוצר על ביטול מס למעסיקים על עובדים זרים בתחומי המסעדנות, מלונאות וחקלאות • המס המיותר שנועד לעודד העסקת עובדים ישראלים לא הביא לתוצאות הרצויות אלא גרם לנטל כלכלי כבד על המעסיקים • ביטול המס הינו צעד מבורך שיקל במעט על המעסיקים אך לא יביא להורדת יוקר המחיה עבור הצרכנים

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יוסי זמיר
שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יוסי זמיר

שר האוצר ליברמן הודיע לאחרונה, כי בכוונתו לבטל את המס על העסקת עובדים זרים, על מנת להבטיח את המשך הצמיחה והורדת יוקר המחיה. מדובר בביטולו של מס מיותר לחלוטין שנולד מתוך רצון לתת פתרון אבל יצר נטל על המעסיקים שבפועל התגלגל אל הציבור הרחב.

המס הזה, שלמעשה מוגדר בחוק כ"היטל" בא לעולם לפני כמעט 20 שנה במסגרת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל, ומחייב מעסיק לשלם לרשות המיסים היטל בגובה 15%-20% מהשכר המשולם לעובד זר. מטרתו הייתה כפולה- לעודד מעסיקים להעסיק עובדים ישראלים, בענפי החקלאות והבניין, אך גם בענפים אחרים דוגמת תעשיה ומסעדנות ובמקביל, לנסות לעצור את הנהירה של עובדים זרים לישראל ולהקטין את הביקוש להעסקתם בגלל העלות היקרה .

בפועל דברים אלו לא התרחשו. מה שעצר את הנהירה של העובדים הזרים הלא חוקיים לישראל הייתה גדר הגבול שהוקמה בדרום והתקוות להגדיל את כמות הישראלים שילכו לעבוד בחקלאות ובבניה לא התממשו. הדבר היחיד שכן קרה זה שנגבה מס מיותר שמוערך בכ-700 מיליון שקלים מאזרחי ישראל דרך אותם מעסיקים שלמעשה לא הייתה להם ברירה אלא להעסיק עובדים זרים, לשלם את ההיטל ולנסות לגלגל אותו על מחיר המוצר שיצרו.

מיסים כידוע מטרתם לממן את פעילות השלטון על מנגנוניו ולממן את השירותים שנותן השלטון לאזרחים. אופן הטלתו של המס (ישיר או עקיף) אמורה "על הדרך" גם ליצור שוויון חברתי על ידי חלוקה מחדש של הכסף שבידי הציבור. אך מידי פעם משתמש השלטון בכלי המס כמנגנון שמטרתו הכוונת התנהגות כלכלית או אנושית . הכוונת התנהגות כלכלית- דוגמת פטור ממס למשקיעים או לחברות בתחום מסוים. הכוונת התנהגות אנושית/בריאותית - דוגמת מס על סיגריות ומשקאות חריפים. שימוש זה בכלי המס לא תמיד מצליח ביחוד כאשר למוצר ישנו ביקוש קשיח. בפועל המס היווה נטל כלכלי גדול על ענפי החקלאות, מלונאות ומסעדנות שנדרשו להביא עובדים זרים ככוח עבודה.

המציאות מלמדת כי העובדים הזרים אינם תופסים מקומות עבודה של ישראלים, אלא מועסקים בעבודות שמקומיים אינם רוצים או יכולים לעבוד בהן. ניתן לראות את חוסר הרלוונטיות של המס המיותר בתקופת הקורונה כאשר הפתרון שניתן על ידי הממשלה לענף החקלאות, שסבל ממצוקת כוח אדם, היה להגדיל את מכסת ההיתרים לעובדים הזרים ובמקביל להמשיך את נטל המס על המעסיקים. מיותר לציין, שהאבטלה הגבוהה ומצוקת האזרחים באותם ימים לא הביאה אותם לפנות לענף החקלאות, ששיווע לעובדים.

ככל הנראה, בניגוד להבטחות הגדולות שהושמעו עם ההכרזה על ביטול המס אנחנו הצרכנים לא נהנה מהורדת מחירים ומצמצום יוקר המחיה. ענף המסעדות והמלונאות שרובו ספג בשנתיים האחרונות פגיעה משמעותית בעקבות מגפת הקורונה יתמקד בשיקום ולא ימהר להוריד את המחירים לצרכנים. ביטול המס יביא לכל מעסיק חיסכון של אלפי שקלים בודדים בחודש ולצמצום בעלויות שרב הסיכויים לא ישתרשר להורדת מחירים לצרכן.

בינתיים החלטת שר האוצר תביא לסופו של מס מיותר שהיה צריך להתבטל מזמן ותיתן מעט אוויר לנשימה לאותם מעסיקים.

הכותב הוא שותף בכיר במשרד רו"ח ליאון אורליצקי ושות'