הבשורה תצא מת"א? הכירו את החברות שהגיעו לבורסה ורוצות לעשות מהפך סביבתי

בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה בת"א מגוון של חברות טכנולוגיה השואפות לבצע שינוי סביבתי מהפכני בתעשיות הדפוס, המנועים, הטקסטיל, הגז, התחבורה ועוד • הדרך למימוש ההבטחה עדיין ארוכה, ובינתיים נרשמים הפסדים משמעותיים, אך הפוטנציאל כבר מלהיב את המשקיעים

ועידת האקלים בגלזגו אמש. בישראל חברות רבות מצטרפות לבורסה, מקוות לעשות את השינוי הסביבתי המהפכני עליו מדברים כה רבות / צילום: Associated Press, Alberto Pezzali
ועידת האקלים בגלזגו אמש. בישראל חברות רבות מצטרפות לבורסה, מקוות לעשות את השינוי הסביבתי המהפכני עליו מדברים כה רבות / צילום: Associated Press, Alberto Pezzali

גל ההנפקות הראשוניות בבורסה בתל אביב (שהחל במחצית השנייה של 2020) הביא עימו לשוק ההון שלל חברות טכנולוגיה המבקשות להתחבר לטרנד הלוהט שהתפתח סביב נושא הקיימות ואיכות סביבה (קלינטק).

זאת בתקופה שבה משבר האקלים העולמי לא יורד מהכותרות כבר תקופה ארוכה, בהשפעת אירועי מזג אוויר קיצוניים המתרחשים ברחבי הגלובוס, ותחזיות קודרות לגבי עתיד כדור הארץ שנראה כי הולכות ומתרבות.

● כשהסביבה מגיעה לשוק ההון: טכנולוגיה חדשה תחת כל עץ רענן | פרשנות

ועידת האקלים העולמית של האו"ם, ובשמה המוכר יותר ועידת גלזגו (שבסקוטלנד), ריכזה אליה השבוע מנהיגי מדינות מרחבי העולם, שהתכנסו להציג את התחייבויותיהן של אותן מדינות בקשר לפעילותן לצמצום נזקי איכות הסביבה.

כחלק מהעלאת נושא הסביבה לראש סדר העדיפויות בעולם ובארץ, לוועידת גלזגו מיוחסת חשיבות עליונה בקשר למאמצי העולם להתמודד עם נזקי האקלים והטענות לגבי נזקי ההתחממות הגלובלית.

בכל הנוגע לחברות החדשות, שהגיעו בשנה האחרונה לבורסה תחת התיוג "ירוקות", בלא מעט מקרים מוטלת על המשקיע משימה לא פשוטה של פיצוח היכולות הטכנולוגיות שלהן, ההתאמה של אלה לשאיפות המוצהרות וההבנה מי מהן אכן פועלת לשינוי משמעותי בתחום איכות הסביבה ומי מתהדרת בנוצות לא לה.

עוד בטרם גל ההנפקות הנוכחי, הבורסה התהדרה בכמה חברות בעלות פעילות אנרגיה ירוקה, בעיקר בתחום של ייצור חשמל בדרכים אלטרנטיביות לדלקים מזהמים דוגמת נפט, עם חברות בעיקר מתחום האנרגיה המתחדשת, שפעילותן צברה תאוצה בשנים האחרונות, ובהתאם, שוויין האמיר.

אותו גל הנפקות הוביל להרחבת מנעד הפעילויות של חברות שתחום פעילותן קשור קשר ישיר להפחתת זיהומים ושיפור תנאי איכות הסביבה. מדד קלינטק בבורסה בת"א, שהושק לפני כשנה נוכח צמיחת פעילות התחום, כולל כיום 23 מניות בשווי שוק כולל של כ-50 מיליארד שקל (המיוחס בעיקרו לחברות אנרגיה מתחדשת גדולות), כאשר בנוסף קיימות שבע קרנות על מדד זה, עם החזקות ציבור של כ-40 מיליון שקל.

ועדיין, חברות הטכנולוגיה הצעירות שהונפקו בשנה האחרונה נמצאות ברובן בשלב ה"חלומות", ללא הכנסות משמעותיות או ללא הכנסות כלל, והפסדיהן במקרים רבים מצטברים לסכומים משמעותיים, של עשרות ואף מאות מיליוני שקלים תוך שנים ספורות.

מדובר בחברות השואפות לבצע שינוי סביבתי מהפכני בתעשויות שונות: דפוס מנועים, טקסטיל, גז, תחבורה ועוד. למרות הפעילות הבוסרית וההפסדים הנצברים, נהנות חלקן מעליות שערים משמעותיות מאז הצטרפו לבורסה, וזאת, כך נראה, בתמיכת הפופולריות העולה של טרנד "הסביבתיות" והפוטנציאל האדיר הטמון לטענתן בשוקי הפעילות שאליהם הן מכוונות.

לפניכם כמה דוגמאות מאותו שלל חברות.

הייקון: מערכות לייצור אריזות מתקפלות

השינוי שמבקשת לחולל: הפיכת ייצור אריזות מתהליך אנלוגי לדיגיטלי, הנעשה בצורה הרבה יותר ידידותית לסביבה. זאת בזכות העובדה שהייצור בשיטתה חוסך שימוש של עד עשרות אחוזים בנייר, מבטל את הצורך בפלטות עץ וכך חוסך בכריתת עצים ושינועם למפעל הייצור, מייתר את הצורך בשטחי אחסון ומצמם בזבוז הנובע מהשמדת מלאי, באמצעות ייצור לפי דרישה.

לפי הייקון, "המערכות הדיגיטליות לייצור אריזות של החברה הן בעלות ערך משמעותי ביותר בתחום הקיימות בהיבטים שונים", ולפי מחקר שהציגה משנת 2018, כרבע מנפח כל אריזה המשונעת בעולם הוא ריק, "כך שחוסר היעילות והזיהום משמעותיים".

המוצר שפיתחה: מערכות דיגיטליות לייצור אריזות מתקפלות ומעמדי תצוגה מגיליונות קרטון קשיח וקרטון גלי. המערכת מקבלת גליונות קרטון ונתוני תכנון קופסה ותוך דקות ספורות מייצרת גיליונות קופסאות קרטון חתוכות עם קווי קיפול לפי התכנון.

שלב בפעילות: עד היום מכרה כ-60 מערכות ברחבי העולם.

דבר השוק: מאז ההנפקה בנובמבר 2020 המניה ירדה 55%

ביתן הייקון בתערוכה בארה''ב / צילום: מצגת החברה
 ביתן הייקון בתערוכה בארה''ב / צילום: מצגת החברה

שנת הקמה: 2009
בעלי המניות הבולטים: בני לנדא, קרן JVP, אלטשולר שחם, קבוצת LR 
שווי בבורסה: 220 מיליון שקל
הכנסות מחצית ראשונה 2021: 6.5 מיליון דולר
הפסדים בשלוש שנים וחצי (2018 עד מחצית ראשונה 2021): 136 מיליון דולר

סונוביה: מהפכה ירוקה בעולם הטקסטיל

השינוי שמבקשת לחולל: סונוביה שואפת להפוך לחברה "שתבצע את המהפכה הירוקה בעולם הטקסטיל על-ידי שימוש בטכנולוגיית גלי קול". בינתיים, התפשטות וירוס הקורונה פתח לסונוביה דלת בתחום ייצור ומכירת מסכות מגן לפנים ואביזרי הגנה נוספים המיועדים לציבור הרחב, מה שמספק לה שקט יחסי והכנסות שוטפות שהגיעו לכ-15 מיליון שקל תוך שנה וחצי.

לפי הסבריה, הטכנולוגיה שפיתחה, אשר מוטמעת במוצרים שהיא מציעה, "מוכחת כיעילה בטיפול בבדים והפיכתם לבדים ייחודיים אשר מנטרלים בקטריות ווירוסים, לרבות וירוס הקורונה, ולדוחי מים, זאת ללא שימוש בכימיקלים מזהמים".

לפי הערכות סונוביה, הגבלות עתידיות על שיטות הייצור, כך שיהיו ידידותיות יותר לסביבה, "יחייבו מותגים ויצרנים לשנות את תהליכי הייצור שלהם ולעשות שימוש בטכנולוגיות ירוקות מהסוג שמפתחת החברה".

המוצר שפיתחה: טכנולוגיית גלי אולטרסאונד להחדרה פיזיקלית של חלקיקים בעלי תכונות שונות לטקסטיל באמצעות זרם מים וללא שימוש בדבקים, שתהווה אלטרנטיבה ידידותית לסביבה לביצוע טיפולים כימיים המקנים תכונות דוגמת צבע וחסינות לחומר הגלם לטקסטיל.

שלב בפעילות: שיווק ומכירת מסכות פנים ואביזרי הגנה נוספים, ופיילוטים לביצוע טיפולים בטקסטיל על בסיס הטכנולוגיה שפיתחה.

דבר השוק: מאז ההנפקה בדצמבר 2020 המניה עלתה ב-25%.

שנת הקמה: 2013
בעלי המניות הבולטים: המייסד שוקי (יהושע) הרשקוביץ (יו"ר), מור, אקסלנס 
שווי בבורסה: 177 מיליון שקל
הכנסות מחצית ראשונה 2021: 5.7 מיליון דולר
הפסדים בשלוש שנים וחצי (2018 עד מחצית ראשונה 2021): 2.3 מיליון דולר

טראקנט: אופטימיזציה של תובלה יבשתית

השינוי שמבקשת לחולל: שוק התחבורה והלוגיסטיקה הגלובלי נחשב לגורם משמעותי בזיהום הסביבה שמייצרים ציי המשאיות והרכבים הכבדים הפועלים בו. המספרים שמציגה טראקנט, של עשרות מיליארדי קילומטרים של נסיעות ריקות ועשרות מיליארדי דולרים הפסדים שנרשמים מדי שנה בעקבות כך, מסייעים להמחיש את היקפי התופעה.

טראקנט, מצידה, מבקשת לשפר את היעילות והרווחיות של חברות התחבורה והלוגיסטיקה, דבר שיסייע להפחתת פליטת המזהמים והפגיעה באיכות הסביבה, מלבד התרומה שלו לשורה התחתונה בפעילות החברות שיסתייעו בטכנולוגיה שטראקנט מציעה.

המוצר שפיתחה: פלטפורמה למיטוב (אופטימיזציה) של תובלה יבשתית עבור חברות המנהלות ציי רכב, המאפשרת התאמה בין מקום פנוי להובלה במשאית ובין מטענים.

שלב בפעילות: בימים האחרונים דיווחה החברה על מסמך הבנות ראשוני לשת"פ עם חברה מקבוצת פולקסוואגן בגרמניה, זמן קצר אחרי דיווח על שיתוף פעולה עם חברת ק.א.ל קווי אוויר הפועלת בתחום המטענים האוויריים. זאת נוסף על התקדמות בעוד כמה זירות, שעליה דיווחה באחרונה, ואחרי שדוחותיה הכספיים חשפו תחילת שימוש בתשלום במוצר שלה על-ידי לקוח מרומניה. בינתיים, טראקנט לא מציגה הכנסות.

דבר השוק: מאז ההנפקה במרץ 2020 המניה עלתה ב-110%.

ניהול ציי משאיות / צילום: מצגת החברה
 ניהול ציי משאיות / צילום: מצגת החברה

שנת הקמה: 2016
בעלי המניות הבולטים: חברת הון הטבע, חנן פרידמן (מנכ"ל ומייסד), עופר גלזר, מור, הפניקס 
שווי בבורסה: 175 מיליון שקל
הכנסות מחצית ראשונה 2021: אין
הפסדים בשלוש שנים וחצי (2018 עד מחצית ראשונה 2021): 26 מיליון שקל

ג'נסל: אלטרנטיבה נקייה למנועי בעירה פנימית

השינוי שמבקשת לחולל: גיבוי ואספקת "חשמל נקי" בדרך שתסייע לאספקת "חשמל ללא הפרעה" בנקודות קריטיות, ובמתן פתרונות חשמל נייחים "לאזורים גיאוגרפיים שאינם מחוברים לרשת חשמל".

על בסיס שימוש בחומר האמוניה כמקור האנרגיה, ג'נסל מציעה להפיק חשמל "תוך כדי הצגת חיסכון תפעולי אל מול מנועי בעירה פנימית (מנועי דיזל)", שיעבוד ברציפות, עם תחזוקה מצומצמם "וצורך תדלוק נמוך".

עניין זה, לפי ג'נסל, מספק "אלטרנטיבה נקייה למנועי בעירה פנימית, תוך חיסכון כלכלי", והיא רואה "הזדמנות שוק משמעותית לפתרונות שלה", על רקע תחזיות שהשימוש במימן כמענה לביקוש האנרגיה יעלה משמעותית בעתיד.

המוצר שפיתחה: "החברה פיתחה יכולת ייחודית לחלץ מימן (הנדרש לפעולת תא הדלק) מאמוניה ללא חיבור לרשת החשמל (לא בנמצא באותם מקומות), ובכך להזין את תא הדלק במימן אשר נדרש לייצור החשמל".

שלב בפעילות: חתמה על הסכמי שיתוף פעולה עם כמה חברות בינלאומיות, ומבצעת ניסויים ופיילוטים, וכן מחזיקה בהיתר מרשות החשמל בישראל להפעלת מערכת שפיתחה, במקביל להמשך המחקר והפיתוח של מוצריה.

דבר השוק: מאז ההנפקה בנובמבר 2020 המניה התחזקה ב-40%.

מימן במקום דלק מזהם / צילום: אתר החברה
 מימן במקום דלק מזהם / צילום: אתר החברה

שנת הקמה: 2011
בעלי המניות הבולטים: בני לנדא, מגדל וכמה נוספים
שווי בבורסה: 1.2 מיליארד שקל
הכנסות מחצית ראשונה 2021: 2.8 מיליון דולר
הפסדים בשלוש שנים וחצי (2018 עד מחצית ראשונה 2021): 100 מיליון דולר

אקוואריוס: טכנולוגיה חדשה למנועים

השינוי שמבקשת לחולל:  החלפת המנועים, שהומצאו לפני יותר מ-150 שנה, בטכנולוגיה חדישה, בעזרת שימוש במנוע המיועד בעיקר לצורך הנעה חשמלית. אותו מנוע, לפי אקוואריוס, "מציג רמת זיהום אוויר נמוכה", מהווה "התקדמות טכנולוגית משמעותית" והופך אותו "לאלטרנטיבה יעילה".

עוד מספק אותו מנוע, לפי אקוואריוס, "חיסכון משמעותי בעלות הייצור והתחזוקה השוטפת", וזאת בהשוואה למנועי בעירה פנימיים בעלי הספק דומה.

באקוואריוס מדגישים, כי "החברה אינה פועלת בתחום האנרגיה המתחדשת", וכי רק בעתיד היא מתכננת לפתח מערכות לייצור חשמל והנעה חשמלית שיתבססו על אנרגיה שכזו.

המוצר שפיתחה: מנוע בעירה פנימי לינארי, "אשר מהווה בסיס ליישומים שונים המפותחים על-ידי החברה", ואשר "מציג יחס גבוה בין ההספק החשמלי המופק באמצעותו ובין עלותו, משקלו וגודלו, בהשוואה למנועי הבעירה הפנימית הקיימים כיום בשוק".

בהמשך, כאמור, מתכננת אקוואריוס לבצע את ההתאמות הנדרשות למנוע שהיא מפתחת כדי להתאימו לשימוש במימן.

שלב בפעילות: חתמה על כמה מזכרי הבנות ושיתופי פעולה עם חברות בינלאומיות בקשר למוצריה.

דבר השוק: מאז ההנפקה בחודש נובמבר 2020 עלתה המניה בכ-15%.

תחליף למנוע הבעירה / צילום: מצגת החברה
 תחליף למנוע הבעירה / צילום: מצגת החברה

שנת הקמה: 2014
בעלי המניות הבולטים: מריוס נכט, ליאון רקנאטי והמייסדים אריאל גורפונג, גל פרידמן ושאול יעקובי
שווי בבורסה: 1.2 מיליארד שקל
הכנסות מחצית ראשונה 2021: אין
הפסדים בשלוש שנים וחצי (2018 עד מחצית ראשונה 2021): 33 מיליון דולר

הום ביוגז: פסולת אורגנית לאנרגיה נקייה

השינוי שמבקשת לחולל: "הפיכת פסולת אורגנית לאנרגיה נקייה (ביוגז) בתהליך ביולוגי וידידותי לסביבה, תוך הפיכת הפסולת למשאב", כך שהיא תשמש לגז בישול נקי ולדשן נוזלי טבעי, ותצמצם פליטת פחמן דו-חמצני.

הפתרון של הום ביוגז מתבסס על הפקת אנרגיה מפסולת מסוגים שונים, הכוללים פסולת מטבח, צואת בהמות, פסולת עירונית, גזם, שאריות חקלאיות וביוב ועוד. כל זאת גם לשימושים ביתיים וגם לשימוש מוסדי במקומות דוגמת בתי מלון, מסעדות, בסיסי צבא, בתי חולים ועוד.

המוצר שפיתחה: מערכת הפועלת עצמאית ואינה מצריכה חיבור לתשתיות דוגמת חשמל ומים. הגז שהיא מייצרת ניתן לשימור רק במכשירי החברה. במערכות הביתיות הום ביוגז מציעה גם מוצרים נלווים, דוגמת כיריים המתאימים לגז שמייצרת המערכת. מערכות החברה הנמצאות בפיתוח, ומיועדות לשוק המוסדי, מוצעות כחלק משירות שיינתן ללקוחות תמורת תשלום חודשי.

שלב בפעילות: קו מוצרים פעיל של מערכת לשימוש ביתי וקו מוצרים בשלבי פיתוח של מערכת לשימוש מוסדי.

דבר השוק: מאז ההנפקה בפברואר 2021 המניה ירדה ב-35%.

פסולת משמשת כמשאב / צילום: מצגת החברה
 פסולת משמשת כמשאב / צילום: מצגת החברה

שנת הקמה: 2012
בעלי המנייות הבולטים: המייסדים אושיק אפרתי, ארז לנצר ויאיר טלר, קרן ההשקעות האמריקאית Closed Loop, חברת ההשקעות JS Capital שהוקמה על-ידי ג'ונתן סורוס בנו של המיליארדר ג'ורג' סורוס, אלטשולר שחם, הפניקס
שווי בבורסה: 210 מיליון שקל
הכנסות מחצית ראשונה 2021: 1.2 מיליון דולר
הפסדים בשלוש שנים וחצי (2018 עד מחצית ראשונה 2021): 11 מיליון דולר

תיגי: ייצור ואגירה של אנרגיית חום

השינוי שמבקשת לחולל: פיתוח מערכות לייצור ואגירה של אנרגיית חום, "תוך השגת חיסכון כלכלי לעומת הפקת החום הנהוגה כיום, שנעשית בעיקר באמצעות שריפת דלק פוסילי (נפט, גז וכיוצא בזה דלקים מבוססי מאובנים אורגניים)".

לפי הנתונים שתיגי מציגה, היא פועלת בשוק האנרגיה הגדול בעולם – חום תעשייתי ומסחרי, החל ממים חמים למגורים, חימום מבנים ושימושים מסחריים ותעשייתיים מגוונים, וזהו שוק הנמצא בתחילת דרכו.

המוצר שפיתחה: מערכות חום מסחריות ותעשייתיות ופתרונות הנדסיים סביבתיים וחסכוניים לקליטת אנרגיית השמש, אגירתה ואספקתה לצרכנים בשוק התעשייתי והמסחרי, ומציאת תחליף מלא לשריפת דלק פוסילי.

הטכנולוגיה של תיגי, לפי הסבריה, היא חדשנית משום שביחס לטכנולוגיות קיימות היא בעלת פוטנציאל להקטין את הזיהום הנפלט לסביבה, "בתחום אשר אין בו כיום כמעט שימוש באנרגיה מתחדשת", וכן היא טכנולוגיה חסכונית גם בעלות וגם בשטח שהיא דורשת.

שלב בפעילות: לקוחות בעיקר ישראלים, בעיקר על בסיס פרויקטלי, ויש לה כ-30 התקנות, בהן עבור חברות תעשייתיות ומסחריות.

דבר השוק: המניה ירדה בכ-50% מאז ההנפקה בחודש מרץ 2021. 

שנת הקמה: 2007
בעלי מניות בולטים: משפחת קליר, כלל ביטוח, מנורה
שווי בבורסה: 70 מיליון שקל
הכנסות מחצית ראשונה 2021: 1.1 מיליון שקל
הפסדים בשלוש שנים וחצי (2018 עד מחצית ראשונה 2021): 17 מיליון שקל

נור אינק: דיו ידידותי לסביבה

השינוי שמבקשת לחולל: הצורך שעליו החברה מבקשת לענות הוא הדרישה הקיימת כיום למעבר לשימוש בדיו "ירוק" וידידותי לסביבה, תוך חיסכון במים ובאנרגיה והחלפת מוצרים מזהמים קיימים.

המוצר שפיתחה: החברה נוסדה על-ידי משה נור וד"ר מוחמד עיראקי, מתוך מטרה להיות ספקית פתרונות דיו ידידותיים לסביבה לתחומי דפוס דיגיטלי שונים ומגוונים. היא מפתחת סוגים שונים של דיו פיגמנטי המבוסס על מים. לטענתה, סוגי הדיו שהיא מפתחת ידידותיים לסביבה ("ירוקים"), והם מיועדים לשימוש במדפסות ובמערכות דפוס דיגיטלי. השימוש בהם מגוון והם מיועדים לשווקים, לטכנולוגיות וליישומים שונים, כגון הדפסה על חולצות, טפטים, שילוט ועוד.

שלב בפעילות: החברה עוסקת במחקר ופיתוח של סוגים שונים של דיו ונמצאת בתהליכי פיילוט עם מספר לקוחות פוטנציאליים, וכן במו"מ עם יצרניות מדפסות דיגיטליות.

דבר השוק: מאז ההנפקה בחודש מאי 2021 המניה עלתה ב-94%. 

צבעים לא מזהמים / צילום: Shutterstock
 צבעים לא מזהמים / צילום: Shutterstock

שנת הקמה: 2018
בעלי מניות בולטים: משה נור
שווי בבורסה: 264 מיליון שקל
הכנסות מחצית ראשונה 2021: אין
הפסדים בשלוש שנים (2019 עד מחצית ראשונה 2021): 9.4 מיליון שקל 

פינרג'י: מפיקה אנרגיה חשמלית ממתכות

השינוי שמבקשת לחולל: פיתוח סוללת מתכת-אוויר, שתשמש "כמקור אנרגיה נקי אשר אינו פולט מזהמים לסביבה, וכן יעיל, חכם וחסכוני". בכך, פינרג'י מבקשת להציע טכנולוגיה חדשנית לשוק קיים, ומסודר מבחינה רגולטורית, שאת הצרכים שלו היא מכירה.

המוצר שפיתחה: סוללת מתכת-אוויר, המפיקה אנרגיה חשמלית ממתכות – אלומיניום-אוויר, המיועדת לייצור אנרגיה, ואבץ-אוויר, המיועדת לאגירת אנרגיה. כיום החברה מתמקדת בתעשיית האנרגיה לגיבוי חשמל במקרי חירום ולייצור חשמל מבוזר, ובתעשיית הרכב החשמלי. המודל העסקי של החברה הוא גם למכור את הסוללה שהיא מייצרת וגם לגבות כל חודש דמי מינוי עבורה, והנחת העבודה היא שכאשר הלקוחות יעשו שימוש במוצר ויבינו שהוא גם עובד היטב וגם חוסך להם עלויות, הם יעדיפו אותו על פני האלטרנטיבות הישנות.

שלב בפעילות: חתמה על כמה הסכמי אספקה, הפצה ושיתופי פעולה בקשר למוצרים שהיא מפתחת מול חברות בינלאומיות ובישראל. בימים האחרונים דיווחה על "השלמה מוצלחת של פיילוט בהודו עם אחת מחברות מגדלי התקשורת הגדולות בעולם", ובחודש שעבר השלימה פיילוט באיטליה במסגרת שיתוף פעולה שלה עם אריקסון.

דבר השוק: המניה ירדה בכ-20% מאז ההנפקה בחודש פברואר 2021. 

שנת הקמה: 2009
בעלי מניות בולטים: אביב צידון, סימון אזולאי, ארו פרייד, אינדיאן אויל, מגדל
שווי בבורסה: 780 מיליון שקל
הכנסות מחצית ראשונה 2021: 1.5 מיליון שקל
הפסדים בשלוש שנים וחצי (2018 עד מחצית ראשונה 2021): 340 מיליון שקל

צ'קראטק: טעינה מהירה לכלי רכב חשמליים

השינוי שמבקשת לחולל: לאפשר טעינה מהירה בכל מקום לכלי רכב חשמליים, באופן ידידותי יותר לסביבה.

המוצר שפיתחה: מערכת אגירת אנרגיה המבוססת על אגירת אנרגיה קינטית בגלגלי תנופה. האגירה הקינטית של צ'קראטק היא לדברי החברה מערכת ידידותית לסביבה, בניגוד לפתרונות אגירת אנרגיה על בסיס סוללות, שמורכבות מכימיקלים מזהמים ודורשות תהליכי מיחזור מורכבים ויקרים. הפתרון מתאים לשוק הרכב החשמלי ומאפשר לטעון רכב חשמלי במהירות.

שלב בפעילות: לפי התשקיף שהוגש לפני ההנפקה, החברה נמצאת בשלב פיתוח מתקדם של דור חדשני למערכת שלה. החברה ציינה במצגת שפרסמה, כי הושלם פיתוח מוצר סדרתי והחל ייצור. הושלמו מספר התקנות (לדוגמה בשדה התעופה בווינה) ומתוכננים עוד התקנות ופיילוטים בשנים הבאות.

דבר השוק: מאז ההנפקה בחודש מרץ 2021 המניה ירדה ב-31%. 

שנת הקמה: 2013
בעלי מניות בולטים: אלה אימפקט, איי ארגנטו, הון הטבע
שווי בבורסה: 148 מיליון שקל
הכנסות מחצית ראשונה 2021: אין
הפסדים בשלוש שנים וחצי (2018 עד מחצית ראשונה 2021): 38.7 מיליון שקל

צרו איתנו קשר *5988