האם צודק שר האוצר אביגדור ליברמן כשהכריז באחרונה שתקציב המדינה לשנים 2021-2022 הוא "הכי חברתי שהיה כאן?" האם באמת מנכ"ל המשרד רם בלינקוב "לא רוצה לראות שקל" מהמסים החדשים שיוטלו על הכלים החד-פעמיים ועל מוצרים ממותקים, כפי שהצהיר בסוף השבוע בראיון לתוכנית "פגוש את העיתונות עם רינה מצליח"?
ובהתחשב בכך שאכן מוטלים מסים חדשים, ואלה מסים שיכבידו בעיקר על השכבות החלשות, מה בין ההצהרות של ליברמן שלא יעלה מסים (ולגבי "חברתיות" התקציב) לבין המציאות? אגב מסים, האם התקציב החדש צפוי לתרום להפחתת יוקר המחיה הישראלי או דווקא ההפך?
ועוד שאלה חשובה: האם זהו תקציב מהפכני ומבוסס חזון, או פשוט המשכה של המדיניות המוכרת של אגף התקציבים באוצר, שמלווה את המדינה - בהפסקות קלות - מ-1985 ועד היום?
בין הרפורמות שעליהן נדבר בפרק - שחלקן אף לא נכנסו בסוף לתקציב - נמצאות העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-65, ביטול הרכיב של האג"ח המיועדות בקרנות הפנסיה; הרפורמות בחקלאות וביבוא; המלחמה בהון השחור; ביטול מונופול הכשרות; הרפורמה בארנונה למגורים; והרפורמה לעידוד התחדשות עירונית.
אילו מהרפורמות האלה טובות, ואלה אינן טובות בעינינו או פשוט חבל שלא נכנסו לחוק ההסדרים בסופו של דבר, ומדוע לא נכנסו? האזינו לפרק המסכם של סדרת "צוללים לתקציב" בפודקאסט "הצוללת של גלובס".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
