הדולר מול השקל: היצואנים זועמים, ובנק ישראל נותר לבד במערכה

היצוא אומנם זינק השנה, אך התעשיינים דורשים סיוע לנוכח התחזקות השקל • מהצד השני, התחזקות השקל מקלה על היבואנים שסבלו מייקור חומרי הגלם בשל האינפלציה בעולם • בנק ישראל: "מסתכלים על היצואנים אבל גם על היבואנים והצרכנים"

הדולר ממשיך להיחלש מול השקל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
הדולר ממשיך להיחלש מול השקל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

ההתחזקות החריגה של השקל מול סל המטבעות של שותפות הסחר עם ישראל הקימה את צעקה מצד התאחדות התעשיינים ואיגוד ההייטק הישראלי. היצואנים שלחו פניה דחופה לשר האוצר אביגדור ליברמן תחת הכותרת "התעלמות הממשלה ממגפת שער הדולר", בקריאה למנוע למנוע מחברות להעתיק את פעילותן לחו"ל נוכח החלשות הדולר מול השקל.

התעשיינים מברכים על התערבות בנק ישראל, שסיים השבוע את תוכנית הרכישות מט"ח שהסתכמה מתחילת השנה ביותר מ-30 מיליארד דולר, אך מתריעים כי זה לא מספיק. לטענתם, "המצב הקיים בישראל והימנעות הממשלה מנקיטת פעולות משמעותיות, לצד השארת בנק ישראל כשחקן יחיד במגרש, מביאה עוד ועוד חברות להעתיק ולפתח פעילות בחו"ל במקום בישראל".

השקל התחזק מתחילת השנה בכ-7% מול סל המטבעות לרמת שיא היסטורית. השקל נמצא במקום השני בעולם בשיעור ההתחזקות מול הדולר והאירו מתחילת השנה, ולמרות התערבות נוספת של בנק ישראל במסחר, מגמת ההתחזקות של השקל נמשכת ביתר שאת וכשהדולר בשפל של עשרים וחמש שנה מול המטבע המקומי. 

אדישות לשקל או מהלך מכוון של בנק ישראל?

ולמרות הייסוף של השקל מתחילת השנה היצוא הישראלי הציג עלייה נאה. יצוא טכנולוגיה עילית טיפס ב-11.3%, זה של הטכנולוגיה המסורתית עלה ב-18%, היצוא של טכנולוגיה מעורבת עלית הוסיף 8%, וזה של הטכנולוגיה המעורבת מסורתית עלה ב-14.1% מתחילת השנה. העלייה הינה במונחים דולריים, אך גם במונחים שקליים נרשמה עלייה בייצוא, אם כי מתונה יותר.

על רקע הייסוף המהיר של השקל עולה השאלה האם הירידה בהיקף ההתערבות מצד בנק ישראל הינה כחלק ממהלך מכוון. בהקשר זה בנק ישראל הזכיר לא פעם את המונח 'חלון שער החליפין הדינמי', המהווה טווח 'שער חליפין הוגן', כך שלא מן הנמנע שנעשה כיוונון כזה של החלון בחודשים האחרונים, תוך מתן אפשרות להתחזקות מוגבלת של השקל, גם כביטוי להכנסת מרכיב גדל יותר של אי וודאות למסחר.

בנק ישראל צפוי להמשיך להתערב בשוק המט"ח, אך קצב הרכישות במחצית השנייה ירד לכ-1 מיליארד דולר בחודש, לעומת כ-5 מיליארד דולר בממוצע במחצית הראשונה של השנה. נוכח השתיקה מצד קובעי המדיניות המוניטרית אחרי ההתערבות המאסיבית בעשור החולף, נותר לחשוב שאולי בנק ישראל מכוון כעת מחדש את מדיניות ההתערבות בהתאם לתנאי המאקרו המתחזקים.

 
  

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התייחס לסוגיה בשבוע שעבר עם אישור התקציב, כשאמר כי "הוועדה המוניטרית היא זו שמחליטה על המדיניות בנושא זה, ורק היא מחליטה. היא מסתכלת על היצואנים אבל גם על היבואנים והצרכנים".

במאי האחרון פרסם בנק ישראל מחקר בנושא שכר העובדים בחברות מייצאות. המחקר הזכיר את המדיניות הממשלתית שבה נוקטים מקבלי ההחלטות בעשור האחרון של עידוד היצואנים, בין היתר, באמצעות החוק לעידוד השקעות הון. אחת ממסקנות המחקר היתה כי עדיף להשקיע במיומנויות העובדים ובאיכות החברות, ולא למקד את הסיוע דווקא ביצואנים. לא מן נמנע שיש בבנק ישראל חשיבה מחודשת על הרמה הרצויה של יתרות המט"ח וייתכן שנרקמת ברקע תוכנית לשימוש בכלים אחרים אחרי ההתערבות המאסיבית שרק מיתנה את הייסוף המהיר של השקל.

אך בינתיים, לפי הערכות, בנק ישראל התערב אתמול בשוק המט"ח בהיקפים גדולים, כך לפי הערכות בשוק. המהלך מגיע על רקע צניחה חופשית של הדולר מול השקל לאחר קביעת היציג. הדולר היציג נקבע על 3.10 שקלים, ובמסחר הרציף הדולר ירד לרמה של 3.08 שקלים - או אז נרשם תיקון חד מעלה.

התעשיינים קוראים לליברמן לגבש באופן מיידי תוכנית חירום להורדת עלויות הייצור ליצואנים ובראשם ביטול מס המעסיקים. ואילו מנגד, היבואנים והעסקים הקטנים בישראל, להם התשומות זינקו בשנה האחרונה, נהנים מהתחזקות השקל. כלכלנים בשוק מעריכים כי הייסוף של השקל צפוי להוריד ישירות את מדד המחירים לצרכן בנובמבר בכ-0.08% עד 0.1%. לא מן הנמנע שבנק ישראל מאפשר למטבע להתחזק כדי לאזן את לחצי האינפלציה.

מטעם השר ליברמן לא נמסרה תגובה.

צרו איתנו קשר *5988