עולה במדד: ישראל במקום 12 במדד בינלאומי להתערבות חברות הטבק בפעילות הממשל לשנת 2021

דוח חדש של המרכז העולמי לממשל תקין בפיקוח על טבק מראה עלייה של שני מקומות בשנה האחרונה במדד התערבות תעשיית הטבק בפעילות הממשל • ישראל צוינה לחיוב על היעדר ניגוד עניינים בקרב נציגי ציבור

משכן הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky
משכן הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

ישראל מדורגת במקום ה-12 מתוך 80 מדינות במדד התערבות תעשיית הטבק והניקוטין בפעילות הממשל והכנסת לשנת 2021, כך עולה מדוח חדש שמפרסם המרכז העולמי לממשל תקין בפיקוח על טבק (GGTC). מדובר בעלייה של שני מקומות בדירוג לעומת שנת 2020. ישראל קיבלה ציונים נמוכים על מתן פטורים והטבות לחברות בתעשיית הטבק והניקוטין ועל קושי ליישם צעדי מניעה יעילים כלפי חברות הטבק. עם זאת, ישראל צוינה לחיוב על היעדר ניגוד עניינים בקרב נציגי ציבור.

הדו"ח בוחן את מעורבותה ודרכי השפעתה של תעשיית הטבק והניקוטין על הממשל הישראלי ומדיניות המאבק בעישון בשנת 2021. הדו"ח, שפרקו הישראלי נכתב על-ידי המיזם הישראלי למיגור העישון, מציג תמונת מצב בהתבסס על שבעה פרמטרים: מעורבות תעשיית הטבק בפיתוח מדיניות, פעילויות בתחום האחריות החברתית תאגידית, מתן יתרונות לתעשיית הטבק והניקוטין, אינטראקציה לא נחוצה, שקיפות, ניגודי עניינים וצעדי מניעה. לפי הדוח, הציון הכללי של ישראל עומד על 43 נקודות מתוך 100, כאשר המדינות המובילות במדד הן אלה עם מספר הנקודות הנמוך ביותר. צרפת, ניו-זילנד ובריטניה מובילות את הדירוג כמדינות בהן הממשל פגיע הכי פחות להשפעות חברות הטבק, ואילו בשלושת המקומות האחרונים נמצאות שווייץ, יפן והרפובליקה הדומיניקנית.

הישגה המרכזי של ישראל: במדד מעורבות תעשיית הטבק בפיתוח מדיניות

ישראל נזכרת לחיוב במדד ניגוד העניינים. זאת, לנוכח העובדה שהשנה, בשונה מאשתקד, לא זוהו מעבר של יועצים או עוזרים פרלמנטרים לחברות הטבק והניקוטין. שיפור משמעותי נרשם גם במדד מעורבות חברות הטבק בקידום מדיניות. הישגה המרכזי של ישראל לפי הדוח הוא במדד מעורבות תעשיית הטבק בפיתוח מדיניות. זאת בעקבות הדיפה מוצלחת של ניסיונות התערבות תעשיית הטבק בקביעת מדיניות הנוגעת למוצרי עישון, כדוגמת הבקשה מצד חברת הטבק פיליפ מוריס לפתוח לדיון מחודש את החלטת הרגולטור בנוגע לסיגריית IQOS כמוצר טבק, בקשה שנדחתה הן בכנסת והן במשרד הבריאות. עם זאת, המיזם למיגור העישון מייחס זאת למיעוט תהליכי חקיקה שהתקיימו בכנסת בשנה החולפת, לנוכח משבר הקורונה וחילופי הממשל.

הדוח מצביע על שני כשלים מרכזיים בישראל. האחד נוגע למתן פטורים והטבות לחברות בתעשיית הטבק. כדוגמה נותן הדוח את החרגת העיתונות המודפסת מחובת איסור פרסום והמשך פרסום תוכן מודעות הנגד מראש. דוגמה נוספת היא היעדר מיסוי לסיגריות אלקטרוניות, תוך מעורבות חברות הסיגריות האלקטרוניות בעיצוב הרגולציה באמצעות נציגות בארגון לשכות המסחר. כשל נוסף מתמקד בקושי ליישם צעדי מניעה יעילים כלפי חברות הטבק. לפי הדוח, למרות הכניסה לתוקף של חובת הדיווח של חברות הטבק והניקוטין על תכולת מוצריהן והפרסום המותר, קיימות בעיות בפיקוח על יישום חובות אלה, בעיקר, בשל היעדר מאגר רישום של כלל חברות הטבק והניקוטין, המאפשר פיקוח על דיווח שנתי מצידן, ופרסום נתוני הדיווח ותכולת מוצרי העישון באתר משרד הבריאות.

יותר מ-8 מיליון בני אדם ברחבי העולם מתים מדי שנה בשל מחלות הקשורות בעישון

הדוח כולל שש המלצות לכנסת, ממשלה וגורמי הממשל, במטרה לחזק את ההגנה מפני התערבות תעשיית הטבק והניקוטין בקביעת מדיניות בישראל בדבר המאבק בעישון: הרחבת חובת דיווח ושקיפות על פגישות עם נציגי חברות הטבק מפקידי משרד הבריאות לכלל השירות הציבורי; עדכון כללי האתיקה לחברי הכנסת בנוגע לאיסור קבלת הצעות סיוע מחברות הטבק והניקוטין; הקמת מאגר (REGISTRY) של חברות תעשיית טבק וניקוטין בו ינוהל רישום מסודר של רשת חברות הטבק והניקוטין והגורמים הקשורים בהן הפועלים בארץ; הנהגת מדיניות של תקופת צינון של שלוש שנים לכל הפחות עבור פקידי ממשל ופקידים ממונים ממועד סיום תפקידם הציבורי האחרון; הפעלת תוכנית להעלאת מודעות חברי הכנסת ועובדי הציבור בנוגע לסכנות העישון ולמעורבות תעשיית הטבק והניקוטין בישראל; והרחבת הכללים על איסור התקשרויות מסחריות עם חברות טבק וניקוטין ממוסדות בריאות למגזרים נוספים.

יותר מ-8 מיליון בני אדם ברחבי העולם מתים מדי שנה בשל מחלות הקשורות בעישון. בישראל, מתים כ-8000 בני אדם בשנה בשל כך, כ-800 מהם כתוצאה מעישון כפוי. תקופת הקורונה, שבה נדרש הציבור להסתגר בביתו במטרה להפחית את סיכויי ההדבקה שלו במחלה המסוכנת, הובילה לפי הממצאים לעלייה בעישון כפוי ולחשיפה רבה יותר לסכנות הנשקפות מכך. לפי דוח משרד הבריאות שפורסם באוגוסט אשתקד, שיעור המעשנים בישראל עומד על כ-20% מהאוכלוסייה, אך דווחה עלייה של 12% בעישון בבית בזמן הסגרים.

שיעור העישון בגברים בישראל עומד על 25.3%, לעומת ממוצע של 22.5% בקרב מדינות ה-OECD, וכך גם שיעור הנשים המעשנות - 15% בישראל לעומת 13.9% במדינות ה-OECD. למרות שבישראל ישנו חוק האוסר על עישון במבני ציבור, ייתכן כי ברבות השנים הוא הפך לאות מתה. בשנת 2018 רק 31 רשויות מקומיות דיווחו על אכיפה בנושא, ומתוכן, 14 לא חילקו אף לא קנס אחד הנושא להפרת החוק באותה שנה.