הריכוזיות בייצור המזון בעלייה, אך היבוא הופך את המגמה

עפ"י דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מחירי המזון (לא כולל פירות וירקות) עלו בין 2016 ל-2021 ב-1.7%, קרוב מאוד לשינוי במדד המחירים לצרכן ככלל (1.3%) • הירקות הטריים התייקרו ב-10.7% באותה תקופה, והפירות הטריים התייקרו בקצב מסחרר של 19.3% • לפי הדוח, אין "אשם" חד-משמעי בעליית המחירים

עניין בולט המבדיל בין הפירות והירקות לשאר מוצרי המזון הוא היבוא / צילום: תמר מצפי
עניין בולט המבדיל בין הפירות והירקות לשאר מוצרי המזון הוא היבוא / צילום: תמר מצפי

מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ) פרסם היום (ג') דוח לקראת ישיבה מיוחדת בוועדת הכלכלה שיזם יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון. הדוח סוקר את המחירים ושיעורי הרווחיות בענף המזון ו"מוצרי צריכה מהירה", ובוחן את היישום של חוק התחרות במזון מ-2014.

על פי הנתונים, מחירי המזון (לא כולל פירות וירקות) עלו בין 2016 ל-2021 ב-1.7%, קרוב מאוד לשינוי במדד המחירים לצרכן ככלל (1.3%). לעומת זאת, הירקות הטריים התייקרו ב-10.7% באותה תקופה, והפירות הטריים התייקרו בקצב מסחרר של 19.3% ב-5 שנים בלבד. המגמה קיימת גם בהסתכלות על פני 10 שנים, כאשר ירקות טריים התייקרו ב-15.3% מאז 2010 ופירות ב-41.2% באותה תקופה, כאשר שאר מוצרי המזון התייקרו ב-10.2% בלבד.

אין "אשם" חד-משמעי בעליית מחירי הפירות והירקות

על רקע הדיון הסוער בנושא הרפורמה המוצעת ביבוא החקלאי, הדוח של הממ"מ בוחן לאיזה מקטע יש לייחס את ההתייקרות - האם למקטע החקלאי, או למקטע הקמעונאי דווקא? התוצאה מורכבת ולא חד-משמעית: גידולים רבים כמו תפוחי אדמה, שזיפים, אבוקדו, תפוחי אדמה, אשכוליות ותפוזים התייקרו בעיקר במקטע החקלאי, אך עגבניות, גזר, פלפל, בצל, כרובית, מלונים ולימונים התייקרו יותר דווקא במקטע הקמעונאי.

גידולים נוספים, כמו מלפפונים, תפוחי עץ, ענבים ובננות התייקרו באופן דומה במקטע החקלאי והקמעונאי. כלומר, נראה שאין "אשם" חד-משמעי בעליית מחירי הפירות והירקות. זאת ועוד, בעוד שיעור הרווח הגולמי (לפני הוצאות תפעוליות) של רשתות השיווק הגדולות עמד על 25.9%, הרווח הגולמי על פירות וירקות ספציפית עמד על 24% בשופרסל, 15.6% ברמי לוי ו-14.2% בלבד ביוחננוף.

עניין בולט המבדיל בין הפירות והירקות לשאר מוצרי המזון הוא היבוא: על עגבניות מוטל מכס (מס יבוא) של 272%, על מלפפונים 170% ועל שום 340%. ענף הפירות והירקות הטריים, ככלל, חסום לתחרות מחו"ל במטרה להגן על הייצור המקומי ועל החקלאים בישראל.

ענף הדגים, לעומת זאת, חווה הורדת מכסים חלקית בשנים האחרונות, שהובילה לעלייה ניכרת במשקל היבוא בצריכת הדגים. בצורה כזאת, למרות עלייה של 21.1% במדד מחירי התפוקה החקלאים של דגים בין 2013 ל-2019, מדד המחירים לצרכן בענף זה עלה ב-0.8% בלבד. מבקר המדינה התייחס לרפורמה בדוח האחרון בנושא הטיפול במונופולים ובריכוזיות בענף המזון, והראה שמאז הרפורמה הצרכנים ראו ירידה אבסולוטית במחיר, וסיכם: "משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד האוצר לבחון את יישום השיטה גם בענפים אחרים". דוח הממ"מ מחזק מסקנה זו, ומציין כי משקל נמוך ליבוא מתואם עם עלייה במחיר לצרכן, בעוד משקל גבוה מתואם עם ירידה במחירים.

חלה עלייה בריכוזיות 

בענף ייצור המזון המקומי, ישראל חווה עליה בריכוזיות: בין 2015 ל-2019, נתח השוק של 5 הספקים הישראלים הגדולים עלה מ-57.4% ל-61.4%. עם זאת, הסתכלות על כלל ספקי המזון (כולל יבואנים) מעלה תמונה שונה בתכלית: בין 2016 ל-2020, נתח השוק של 10 הספקים הגדולים ירד קלות מ-54.2% ל-53.3. גם בתחום הקמעונאות ניתן לראות מגמה דומה, של ירידה מנתח שוק של 68.2% ל-5 הקמעונאיות הגדולות ב-2015, ל-67.3% ב-2019.

ספציפית שופרסל, ששלטה על 35.8% מהשוק, הצטמצמה לכדי 29.7% בלבד. עם זאת, ברמה המקומית יש לשופרסל שליטה נרחבת: הדוח מציין כי "נמצאו 194 חנויות בעלות נתח שוק של מעל 30% באזור הסטטיסטי בו הן נמצאות. הרשת בעלת המספר הגבוה ביותר של חנויות בעלות שיעור מחושב של מעל ל-30% היא רשת שופרסל לה 141 חנויות בעלות נתח שוק גבוה, המהוות כ-7.72% מסך החנויות בעלות נתח שוק גבוה וכ-8.47% מכלל החנויות שלה".

הממ"מ מסכמים שבסך הכל, העלייה ביוקר המחיה בישראל מתונה ביחס לעבר וביחס למגמות באיחוד האירופי. זאת כתוצאה משינויים הן בצד ההיצע, עקב ירידה בריכוזיות ועלייה במותגים הפרטיים שנוטים להיות זולים יותר, והן בצד הביקוש, עקב רגישות גבוהה יותר של הצרכנים לעליות מחירים.

יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון הדגיש כי "מתפקידנו לוודא שמתקיימת תחרות הוגנת, שרמת הריכוזיות תהיה סבירה ולא תאפשר ל-3-4 גופים לשלוט בשוק או בתחום שלם. לכן יזמתי דיון דחוף בנושא בוועדת הכלכלה שבראשותי, נעמיק בנושא עד שנביא תוצאות משמעותיות לצרכנים ולצרכניות בישראל".

צרו איתנו קשר *5988