ההבדל בין נתניהו לבנט, והסיבה שהפלסטינים יקבלו לפחות מיליארד דולר

בשבוע הבא תתכנס ועידת המדינות התורמות לרשות הפלסטינית, שבה ידרוש אבו מאזן הגדלת הסיוע מחצי מיליארד דולר למיליארד, אחרי עשור שבו נחתך תקציב הרשות בשיטתיות • השר פריג', מגובה בבנט, יבהיר כי גם אם אין תהליך המדיני, ישראל תשמור על הרשות מפני משבר כלכלי

אבו מאזן, יו''ר הרשות הפלסטינית / צילום: Reuters, Mohamad Torokman
אבו מאזן, יו''ר הרשות הפלסטינית / צילום: Reuters, Mohamad Torokman

בשבוע הבא תתכנס באוסלו הוועידה החצי-שנתית של המדינות התורמות לפלסטינים. תהיה זו לראשונה מזה שנים ועידה פרונטלית ולא באמצעות וידאו, ומי שייצג את ישראל יהיה השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג', מי שאחד מכיווני הפעולה העיקריים שהוא דוחף אליהם הוא הסיוע האזרחי והכלכלי לפלסטינים. לנו נודע כי פריג' יפגש שם עם ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד א-שתאייה, ועם שר האוצר של הרשות, שוכרי בשארה.

הפגישה הזו מסמלת עוד שינוי כיוון משמעותי של ממשלת ישראל הנוכחית לעומת קודמתה, כאשר פריג' יביא למדינות התורמות את העמדה הישראלית החדשה התומכת ומצדדת בהגדלת התמיכות והתרומות לרשות, הנמצאת (מעט יותר מכרגיל) במצב תזרימי קשה.

הסיוע לעזה והגדה

ועידת המדינות התורמות, AHLC, הוקמה ב-1993, והתורמות העיקריות הן ארצות הברית קנדה והאיחוד האירופי. היא מתכנסת אחת לחצי שנה, ומלבד ישראל שותפות בה כמה מדינות ערביות, בהן מצרים, האו"ם, קרן המטבע העולמית והבנק העולמי. מטרתה המקורית היא העמדתה של הרשות הפלסטינית לאחר הסכמי אוסלו על רגליים כלכליות איתנות, בדרך למדינה. אלא שאף שהושקעו לאורך השנים עשרות מיליארדי דולרים במטרה הזו, היא לא הושגה.

דו"ח של הבנק העולמי מהשבוע הראה כי הפעילות העסקית הפלסטינית אומנם התאוששה בהדרגה לאחר ההאטה שיצרה הקורונה, אבל השיפור הוא רק בגדה, בעוד שכלכלת עזה לא התאוששה כלל מהשפעת העימות הצבאי עם ישראל במאי 2021. לפי הדוח, סיוע החוץ הגיע לשפל של השנים האחרונות והרשות צפויה להגיע לגירעון של -1.36 מיליארד דולר בשנת 2021, מתוך תקציב של כשישה מיליארד דולר. הרשות כבר כעת לא עומדת כבר כעת במקצת התשלומים, ובין השאר קיצצה שוב בהעברות שונות לרצועת עזה ובמשכורות עובדיה.

פריג', הנמצא בקשר קבוע עם הרשות הפלסטינית יותר מכל שר אחר בממשלה, יציג את עמדת הממשלה החדשה שלפיה גם אין חידוש התהליך המדיני, במישור האזרחי-כלכלי, ישראל מעוניינת בסיוע לרשות ובהרחקתה ממשבר כלכלי. המדיניות הזו מבוססת על התפיסה שמצב כלכלי טוב מסייע ליציבות ביטחונית. אולם, מאז ההתקררות המדינית עם הפלסטינים ובעיקר לאחר עליית טראמפ לנשיאות בארה"ב, הצטמצמו מאוד המענקים שקיבלה הרשות מהעולם, והיו כמעט שליש מתקציבה השנתי. וכך, אם ב-2008 הגיעו לרשות 1.2 מיליארד דולר ממענקי חוץ, ב-2020 הם ירדו לפחות מחצי מיליארד והשנה רק 184 מיליון.

בועידה שתחל ב-17 בנובמבר, תבקש הרשות לחזור לסכום של מיליארד דולר לפחות, לא כולל הסיוע הדחוף הנדרש לרצועת עזה. ישראל תתמוך בדרישתה זו, וגם ממשל ביידן בכיוון. האירופים מוכנים עקרונית אבל להם וגם לביידן יש כמה דרישות, בראשן אחת חשובה ועיקרית: הכסף ברובו לא יועבר לתקציב הרשות אלא באופן ייעודי לפרוייקטים ובפיקוח ישיר של התורמות או של ארגוני האו"ם. הסיבה היא השחיתות, שבחוות דעת שנמסרה לפני ארבע שנים לממשלת נורבגיה נטען כי 40% מכספי התרומות לא הגיעו ליעדם בגינה. נורבגיה אז השתמשה בדוח הזה להצדיק את הפחתת המענקים לרשות.

ההערכה היא כי המדינות יבטיחו העלאה של המענקים, כנראה לא בהיקף המלא שהפלסטינים יבקשו אך כאמור עם פיקוח הדוק יותר ולמטרות יעודיות.

פלסטינים בהייטק

בימים האחרונים אישרה ישראל מתן היתרים ל 500 עובדי הייטק פלסטינים לעבודה בישראל. זו הפעם הראשונה שפלסטינים בענף הזה יקבלו היתרי עבודה בישראל ונקבע כי שכרם יהיה לא פחות מ-150% מהשכר הממוצע במשק. מדובר בשכר כפול לפחות מהשכר של עובדי הייטק ברשות. פריג' אומר לגלובס כי זה מהלך של WIN WIN בשל המחסור בעובדי היי טק מנוסים, ומכאן ההחלטה על סף מינימום של 150% מהשכר הממוצע במשק. לטענתו, העובדים הפלסטינים לא באים במקום הישראלים, אלא במקום עובדים זרים, מהודו, אוקראינה ומדינות נוספות בעולם. אלא שברשות דווקא לא אוהבים את זה. תאמר ברנסי, יושב ראש איגוד חברות המידע ברשות, אומר שזו השתלטות ישראלית על כוח האדם האיכותי הפלסטיני לצרכי המשק הישראלי וכי המהלך עשוי לייבש ענפי טכנולוגיה מתקדמים בשוק הפלסטיני.

אור ירוק מסעודיה

בשבועות האחרונים פרסמנו על התקדמות במגעים עם סעודיה בניסיון להכניסה בדרך זו או אחרת לקבוצת המדינות בהסכמי אברהם. הסעודים, גם לפני הפרסום, לא ששים להתקדמות מדינית ממשית, אבל בהחלט מעוניינים בקידום הקשרים המסחריים-כלכליים-אזרחיים. לגלובס נודע כי בשיחות עלו בין השאר נושאים כמו הסכמי תחבורה נוספים, קידום מיזמים משותפים למדינות האזור ועוד. גורם מדיני בסעודיה שדיבר עמנו בעבר אומר השבוע לגלובס כי המגזר העסקי, הממשלתי והפרטי, קיבל אור ירוק לסחור עם חברות ישראליות, בשלב הזה דרך בחריין והאמירויות. עסקאות כבר נרשמו בחודשים האחרונים, אבל האור הירוק הזה צפוי להרחיב את המהלכים. עבור הישראלים, המשמעות היא כי יהיה פחות מאתגר להיגע לחברות ולשוק הסעודי.

כנס נדל"ן ראשון בישראל של האמירויות

אחד מהדברים המזדקרים לעין באבו דאבי ודובאי הוא מגדלי הענק המפוארים והחדשניים. באמירויות משמשים רוב המגדלים לעסקים ומסחר, אבל בשנים האחרונות מגמת המגדלים לדיור מתפתחת מהר. בחודש הבא יתקיים בתל אביב כנס חשיפה ראשון מסוגו (המילה היסטורי נשחקה קצת) לפרוייקטים של נדל"ן בדובאי, בהשתתפות כמה מחברות הבנייה והנדל"ן גדולות משם. הכנס מיועד למשקיעים וחברות מישראל, והאחראית לו בישראל היא נירית אופיר, מנכ"לית לשכת המסחר ישראל-GCC (מועצת מדינות המפרץ). 

צרו איתנו קשר *5988