שוויון מגדרי או עדתי לא גובר על הציפייה מנבחרי ציבור לא לשקר

במאמרה "ניצבת מולם בעוז" (חמישי) בידיעות אחרונות התרעמה מרב בטיטו על הביקורת כנגד יושבת ראש הקואליציה חברת הכנסת עידית סילמן. לטענתה, אלו לא אי הדיוקים שבהם נתפסה סילמן שהובילו להתקפות נגדה - אלא היותה אישה דתייה ומזרחית.

דווקא כמזרחי וכבנה של אילנה ארבל, אישה חרדית מזרחית, אח של אפרת ואילה שהן שתיהן נשים חרדיות מזרחיות, אב של נעמה גילי והדס ובן הזוג של קרן - שכולן נשים חרדיות - אני רוצה לשים את הדגש על עד כמה חשוב שלא לתת פטור לנבחרי הציבור ובכלל לדמויות ציבוריות בשל מוצאן או מינן. פטור מאמירת אמת, פטור מהתנהלות ראויה ונבונה שהיינו מצפים מכל נבחר ציבור אחר.

בעוד אירוע התקיפה המדובר נתון בערפל, התנהגותה של חברת הכנסת סילמן ברורה. במוצאי השבת האחרונה ציינה סילמן בערוץ 12 שהותקפה פיזית. הדברים לא נאמרו בעלמא אלא הוצגו כדוגמה לתוצאות ההסתה של האופוזיציה וניסיון לתייג אותנו כאלימים ומסיתים. כלל אין מחלוקת על כך שכל תקיפה אלימה של כל אדם וגם של נבחר ציבור מהווה חציית קו אדום ומצדיקה ענישה חמורה. אולם התנהלותה של סילמן העלתה בצדק תמיהות רבות מצד הציבור, נבחרי הציבור וגם עיתונאים, רובם נמנים על תומכיה של סילמן או של הקואליציה ככלל.

אני מסכים עם טענתן של סילמן ובטיטו כי חשיפת הסיפור דווקא ב"פגוש את העיתונות" ולא שבועיים קודם בתחנת המשטרה הקרובה היא לא הסיבה לתמיהה בנוגע למטרותיה של סלימן. היו אלו דווקא שינוי גרסאותיה התדירים והניסיון לספר על המקרה בטלוויזיה, כבדרך אגב מבלי באמת רצון אמיתי לטיפול, שהעלו חשש שהמטרה איננה מניעת אלימות והסתה ומיצוי הדין עם התוקף. נראה היה שהמטרה, וזה מה שהפריע לי כנציג ציבור, היא הכפשת ציבור שלם והדבקת תווית של מסיתים ואלימים על מיליוני מצביעים.

בטיטו הרחיבה על סילמן ובכך ניסתה לתייג אותנו. אולם היא לא אמרה דבר על יפעת שאשא ביטון, למשל, האישה אולי הכי חזקה בממשלה, אישה מזרחית, מסורתית וחזקה שמנהלת את תפקידה כפי שהיא רוצה ושדבר וחצי דבר לא נאמר בגנות היושרה שלה וכנות דבריה, גם כאשר נפתחה שנת הלימודים במגזר החרדי בצורה רשלנית ורבים מילדינו נדבקו בקורונה. מעולם לא כינינו כך את השרה שאשא ביטון וזאת כי מעולם לא הרגשנו צורך. מעולם לא הרגשנו שהיא אומרת חצאי אמיתות, וזאת בלשון המעטה.

 מרב בטיטו / צילום: יונתן בלום

גישתה של בטיטו עושה עוול עם החותרים לשוויון בין המינים ובין המגזרים השונים. הדרישה האלמנטרית מנבחר ציבור היא לא לשקר, חתירה לפמיניזם לא יכולה לדחוק זאת הצידה.

כמי שחותרת לשוויון מגדרי ועדתי אינך יכולה להפעיל סטנדרט כפול ביחס לנבחרות ציבור בשל היותן נשים מזרחיות ואורתודוכסיות. לעשות כן מהווה אפליה של ציפיות נמוכות. הציפייה לומר אמת ברורה ולעמוד מאחוריה חלה באופן שווה על כולם וכולן, וחייבת לחול באופן שווה אם ברצוננו להמשיך בצעדה קדימה לעבר שוויון מהותי אמיתי בפוליטיקה ובכלל. מטרה שאני גורס כי בטיטו ואני חולקים יחד.

הכותב הוא ח״כ מסיעת ש״ס