יום סוער בוועדת השרים לחקיקה: אלה הנושאים על סדר היום

בעוד ישיבת הממשלה מעלה כמה נושאים פחות דרמטיים, ועדת השרים לחקיקה תמשוך היום את מרב תשומת-הלב של המערכת הפוליטית בישראל, כשעל הפרק עומד בין השאר התיקון לחוק יסוד: הממשלה שמביא להגבלת הכהונה לתפקיד רה"מ לשמונה שנים רצופות

שר המשפטים גדעון סער / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
שר המשפטים גדעון סער / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"

בעוד ישיבת הממשלה היום (א') מעלה כמה נושאים - איך לומר בעדינות - פחות דרמטיים, ועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים גדעון סער, תמשוך היום את מרב תשומת-הלב של המערכת הפוליטית בישראל.

הנושא האחרון בסדר היום של ועדה זו אמור להיות התיקון לחוק יסוד: הממשלה שמביא להגבלת הכהונה לתפקיד ראש הממשלה לשמונה שנים רצופות, תיקון שמגיש סער בעצמו. לתיקון - אף שנתמך בעבר על-ידי ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו בעצמו - יש התנגדות באופוזיציה, שכן הוא נראה לכאורה כמכוון לנתניהו.

עם זאת, הבוקר אמר חבר הכנסת דוד ביטן מהליכוד בראיון בערוץ 7 כי "אם החוק יהיה שמונה שנים מלאות ולא שתי קדנציות - יש על מה לדבר. בשיחות עם נתניהו בעבר לא הייתה לו בעיה עם החוק, בתנאי שלא יחול רטרואקטיבית"; ואכן לשון החוק מדברת על שמונה שנים בשתי כהונות רצופות. בליכוד הודיעו לאחר מכן כי בכל מקרה יתנגדו להצעה. הוועדה צפויה לאשר את התיקון לחוק.

בדברי ההסבר להצעה נאמר כי כהונה ממושכת בתפקיד רב-עוצמה זה עלולה להוביל לריכוז מופרז של כוח בידי האדם שמכהן בו, ולכך עלולות להיות השלכות מזיקות. הגבלת תקופת הכהונה המרבית, כפי שמוצע בהצעת החוק, יכולה לסייע ביצירת איזון בין היעילות השלטונית וכיבוד רצון הציבור לבין ההשפעה המזיקה של ריכוז עוצמה מופרזת בידי אדם אחד. בנוסף, קציבת תקופת הכהונה המרבית יכולה להבטיח כי בשנות הכהונה האחרונות שלו יהיה ראש הממשלה פטור מעיסוק בהיבטים הפוליטיים הקשורים בצורך, הלגיטימי והמוכר כשלעצמו, לזכות שוב במשרה. באופן זה יופנה מרב הקשב שלו ושל ממשלתו לעשייה עניינית ומועילה לטובת המדינה. 

הצעות החוק האופוזיציוניות יסוננו

כרגיל, הוועדה תסנן את הצעות החוק האופוזיציוניות אף שגם בקואליציה יש להן תומכים. כך למשל הצעת החוק לבניית בית חולים בסח'נין - הצעה שאושרה בקריאה טרומית בכנסת לאחר שחבר הכנסת מאזן גנאים מרע"מ, לשעבר ראש עיריית סח'נין, חבר לאופוזיציה ותמך בה.

הצעה חשובה אחרת שתעלה היא של חבר הכנסת שמחה רוטמן ואחרים לתיקון חוק האזרחות והכניסה לישראל בעניין איחודי המשפחות של הפלסטינים. רוטמן ושרת הפנים איילת שקד דנו בסוגיה אך לא הגיעו להסכמות, וחבר הכנסת מהאיחוד הלאומי הגיש את ההצעה בלי הסכמה. נזכיר כי האופוזיציה התנגדה להארכת הוראת השעה בנושא והפילה אותה, ומאז דנים במשרד הפנים באלפי בקשות שהוגשו לאיחוד משפחות של פלסטינים.

הצעה שככל הנראה תעבור היא של חבר הכנסת ניר אורבך להכנסת נציגי המועצות והרשויות ביהודה ושומרון לגוף הבוחר את חברי מועצת הרבנות הראשית. להצעה מתנגדות המפלגות החרדיות המבקשות לשמר את שליטתן ברבנות. לצידן מתייצבת מרצ שמתנגדת מסיבות אחרות לגמרי - הכנסת רשויות מיהודה ושומרון, משמעה הכרה מלאה בהן וראשיתו של סיפוח, כך לפי מרצ. משמע, עוד הצעה שתגרום לוויכוחים פנימיים עזים, הן בקואליציה והן באופוזיציה.

מהדיון נעדרת בינתיים הצעת תיקון החקיקה בנושא הפנסיות של אנשי הקבע. במרצ וגם במפלגת העבודה הביעו לאחרונה התנגדות למתווה שהוסכם בין ראש הממשלה נפתלי בנא, שר הביטחון בני גנץ ושר האוצר אביגדור ליברמן, שמקבע אך מגביל את תוספות הרמטכ"ל למסיימי שירות הקבע. ההערכה היא כי התיקון יובא לאישור רק לאחר הגעה להסכמות בנושא.

הממשלה עצמה תדון בנושאים שגרתיים כמו אישור מינויים בשירות החוץ, מינויים בוועדה לשירות המדינה והחלטות על הקמת היכל זיכרון לחללי הטרור, על תקצוב סיוע לעידוד הפקות תרבות זרות בישראל ותוכנית לעידוד התיירות לנגב.

השר לביטחון הפנים עמר בר-לב יסקור את תוכנת הקמת מערכי האכיפה המשולבים ברשויות הערביות הדרוזיות והצ'רקסיות במסגרת התוכנית למאבק באלימות ובפשע בחברה הלא יהודית בישראל.

ראש הממשלה בנט יסקור את תרגיל "אומגה" למוכנות המשק למקרה של התפרצות זן חדש של מגיפה בישראל, תרגיל שהתקיים בשבוע שעבר.