"הקורונה נתנה לי הזדמנות, זמן ואומץ לשלב בין הדברים שאני הכי אוהב: ספורט וילדים"

ברק סגלוביץ בן 37 מגבעתיים • מאמן כושר לילדים ולמבוגרים • "היום אני נהנה מזה שאני עוזר ונותן. אי אפשר להסביר את התחושה הזאת" •  גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז

ברק סגלוביץ / צילום: לימור צל גוזלן
ברק סגלוביץ / צילום: לימור צל גוזלן

עד פרוץ הקורונה עסק מדריך הספורט ברק סגלוביץ בתחום שונה לגמרי מזה שבו הוא עוסק היום. העבודה שלו כשכיר בעולם הפיננסי דרשה אז ממנו לבוש פורמלי, עד שהודות לקורונה הוא פשט את חליפות האנליסט, והמיר אותן בחליפות ספורט. "יש לי תואר שני במנהל עסקים. לאורך השנים עבדתי במגוון תפקידים, בהם גם בבנקים וגם כמנהל פיתוח עסקי. לצד אלה תמיד אהבתי ספורט - שיחקתי כדורגל, השתתפתי בטריאתלונים, במרתונים ועוד". סגלוביץ לא חשב שהתחביב יהפוך לקריירה, עד שפרצה הקורונה והוא, כמו רבים אחרים, יצא לחל"ת. "האמת היא שעוד קודם לכן התחלתי לחשוב על העבודה שלי והגעתי למסקנה שאני לא נהנה בה, כי אני לא עושה מה שאני אוהב".

שזה ספורט?
"ספורט וגם לעבוד עם ילדים. הקורונה נתנה לי הזדמנות להעז ולעסוק בין היתר בשילוב ביניהם. כשיצאתי לחל"ת התחלתי לאמן חבר, רק בשביל הכיף. עשיתי קורס מאמני כושר, שחלקו היה בזום. תכננתי לעשות את זה שעות ספורות, העיקר שזה יהיה משהו שאני אוהב. הקורונה נתנה לי זמן ואומץ. בהמשך הלכתי עם בן של חבר לספורטק, ושיחקתי אתו בכדור. היו שם כמה אימהות שהביטו בנו והתעניינו. הן ראו את הכימיה בינינו, וככה התחיל גם ביקוש. כמובן שהיה עלי לעמוד במגבלות ולאמן רק כשהיה מותר ומספר מצומצם של ילדים - אבל במקביל, הקורונה הגבירה את הצורך בפעילות שכזו".
סגלוביץ מדגיש כי הפעילות הזו העניקה כוח לא רק לילדים, אלא גם לו - "פגשתי גם ילדים עם בעיות קשב וריכוז ובעיות מוטוריות. הספורט נתן להם המון, וכל נתינה שכזו חיזקה גם אותי. יצרתי דינמיקה והבנה איך לתת לכל ילד ביטחון, אהבה לספורט. זה יכול להיות שיעור כדורגל, אבל גם שיעור בביטחון עצמי".

אתה לא מתגעגע לפעמים לחליפת העבודה הקודמת?
"ממש לא. אני קם כל בבוקר ומרגיש שאני הולך ליהנות ולא לעבוד. זה יכול להיות גם אימון למתאמן בוגר בחמש בבוקר. בעבודה הקודמת אם הייתי צריך לקום מוקדם, זה היה בבאסה. היום אני נהנה מזה. הכיף שבלתת זה סיפוק שאין במקצוע אחר. אני לא רוצה לשחוק את עצמי, ולא להעמיס, כדי לא לפגוע בזה. אני מאמין שהגעתי היום למקום שממילא הייתי צריך להגיע אליו. כשהייתי בן 22, לפני הלימודים, אמרו לי - אתה אוהב ספורט ואוהב ילדים, אז תשלב. אבל אז לא ראיתי את עצמי נסגר בחדר כושר ולא כגנן בגן ילדים. לא ידעתי שאפשר לשלב את שתי האהבות יחד, והנה הקורונה נתנה את ההזדמנות. מצד שני, אם הייתי עושה את זה בשנות ה-20 שלי, זה לא היה אותו הדבר. אני מאמין שהיום אני בגיל שיש לי בו יותר ניסיון וגם הקשר עם ההורים במקום אחר. אני מבין אותם ובמקום שלם יותר".

איך היה המעבר משכיר לעצמאי?
"זה מורכב. אני עדיין טרי בתחום. החיים דינמיים ואין לי את הביטחון של שכיר. הכול תלוי בי ואני חייב להגיע במאה אחוז לכל שיעור. אני ממילא מאמין שאני חייב להגיע ככה תמיד, ולא משנה אם זה שיעור לילד או לבוגר".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il