רוב הצרכנים (74%) מאמינים כי התרחש תיאום בין חברות להעלאת מחירים שעל פיו נחקרו הקמעונאים והספקים הגדולים במשק, כך עולה מסקר שביצעו ד"ר דנה טבת, מומחית בהתנהגות צרכנים, בית ספר אריסון למינהל עסקים באוניברסיטת רייכמן, ופאנל המשיבים האינטרנטי Panel4all.
הסקר נערך בעקבות החקירה המתבצעת ברשות לתחרות, ופוטנציאל ההתייקרות של מוצרים שונים בהתאם להתראות של הבכירים בקרב החברות (משווקים/יבואנים) והקמעונאיות. האם הציבור מוכן לקבל בהבנה התייקרות כזו, או שהגל הנוכחי עשוי להבשיל למחאה חברתית?
כבר לא אדישים
בסקר נשאלו המשיבים על הלגיטימיות של החברות והקמעונאים לייקר מחירים בנימוק של התייקרות חומרי הגלם ועלויות ההובלה - נושא שעלה בשנה האחרונה, כשהאצבע המאשימה נשלחה למגפת הקורונה.
לפי 35.2% מהנשאלים "לא כל כך לגיטימי לייקר מחירים בנימוק הזה", ואילו 32.5% סבורים שבכלל לא לגיטימי לייקר מחירים. השאר היו סלחניים יותר: כ-29% סברו שלגיטימי לייקר מחירים במידה מסוימת, וכ-3% סברו שההתייקרות לגיטימית לאור הנימוקים שהובאו בפניהם.
מאז 2011 הניסיונות לעורר את הצרכנים למצות את כוחם ולמחות לא התרוממו, גם כאשר המחירים זינקו בקטגוריות מסוימות, דוגמת הפירות והירקות והפערים אל מול המחירים בחו"ל. האם בחסות אדישות הצרכנים, במקרה שתתרחש התייקרות, היא "תעבור בשקט", או שהפעם היא עשויה להצית מחאה חברתית?
דנה טבת / צילום: רענן כהן
הנשאלים התבקשו להשיב על השאלה מה יקרה במקרה שתתבצע העלאת מחירים גורפת: האם על הציבור לצאת במחאה או לפעול במסגרת חרם צרכני? 53% מהנשאלים תומכים באופן מוחלט ביציאה למחאה מאורגנת וחרם צרכני, 37% תומכים בכך במידה מסוימת. השאר לא סבורים שיש טעם במחאה או בחרם.
"להעניש" גם מותגים
בעקבות אירועי השבוע החולף יצאו ברשת יוחננוף במהלך תגובה למתרחש - בניגוד למתחרות, בכירי הרשת לא זומנו לחקירה, והרשת יצאה במהלך של הוזלת מחירים בשיעור של 10% על מוצרי חלב, ניקיון וטואלטיקה, ועל המוצרים החד פעמיים - שהפכו לשיחת היום לאור המיסוי עליהם. ההוזלות תקפות לימים ספורים אולם המסר שבא עם פרסומן עקץ את המתחרים.
האם הציבור ידע לפרגן לרשת שלא תייקר מחירים, וינטוש את הרשת שבה הוא עורך קניות במקרה שהיא כן תעלה מחירים? או לחילופין, האם הציבור מוכן "להעניש" משווקים, ולעבור למותג מתחרה שלא התייקר? כאן עומדת למבחן נאמנות הצרכנים, לצד הרצון לאקטיביות מסוימת כאקט שיצביע על נכונות לשינוי בהרגלי הצריכה.
לפי הסקר, 53% העידו כי במקרה שמחירי המוצרים ברשת שבה הם רגילים לקנות יתייקרו, הם יקנו ברשת אחרת שלא העלתה מחירים. כ-23% השיבו כי יקנו באותה רשת, אך יחליפו למותגים חלופיים שלא התייקרו במקום אלה שהם קונים בדרך כלל. 17% ינטשו גם את הרשת הקבועה וגם את המותגים הקבועים לטובת רשתות ומוצרים חלופיים, ורק 5% מעידים כי לא ישנו דבר בהרגלי הקניה.
עוד עולה מהסקר כי נושא החקירה שמעסיק את התקשורת מעסיק את הציבור: 82% מהנשאלים סיפרו כי נחשפו לפרשה, נתון שמפרשת ד"ר טבת ככזה ש"מעיד על רמת עניין ומעורבות גבוהה של הציבור לצד כיסוי תקשורתי מאסיבי.
"ככלל, הממצאים מעידים על חוסר אמון או חשדנות כללית של הציבור כלפי היצרנים והקמעונאים. כלומר, עוד לפני שהוכחה אשמתם, הציבור מאמין כי הם אשמים. ייתכן שאנחנו רואים כאן הבשלה של פוטנציאל למחאה חדשה.
"זה חצי שנה שהציבור נחשף לאפשרויות של עליית מחירים. אם מוסיפים לכך את חוסר האמון הכללי ביצרנים ובקמעונאים, עוד מימי מחאת הקוטג', עלות המחיה הגבוהה בישראל, והעובדה שנושאים בוערים אחרים על סדר היום (בחירות, קורונה, אישור התקציב) נרגעו, יש אפשרות שהציבור חש שניתן להתגייס כעת להילחם בעבור נושאים שבשגרה".
לדבריה, גם אם לא תבשיל מחאת קוטג' חדשה, הציבור לא יישאר אדיש להתייקרות במקרה שתבוא. "הקונים יצביעו ברגליים. הרשתות והיצרנים אולי ירוויחו בטווח הקצר מעליות המחירים, אבל יפסידו מנטישת לקוחות ואובדן נאמנות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
