השבוע הגורלי של פאוול: ביידן יחליט אם להשאירו בפד או להחליפו בבריינרד הדמוקרטית

שני המועמדים, ג'רום פאוול ולייל בריינרד, הביעו דעות דומות על אינפלציה ועל שיעורי הריבית השנה, כך שכנראה תהיה המשכיות במדיניות הבנק המרכזי • במה עמדותיהם שונות או דומות בסוגיות הכלכליות שעל הפרק ומה חושבים היועצים של ביידן על התזמון

יו”ר הפד, ג’רום פאוול ולייל בריינרד, חברת מועצת הנגידים של הבנק הפדרלי, 2019 / צילום: Associated Press
יו”ר הפד, ג’רום פאוול ולייל בריינרד, חברת מועצת הנגידים של הבנק הפדרלי, 2019 / צילום: Associated Press

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן צפוי להחליט אולי כבר השבוע אם למנות את יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, לכהונה נוספת של ארבע שנים או להחליפו בלייל בריינרד, חברת מועצת הנגידים. בגלל שדעותיה של בריינרד על אינפלציה ועל שיעורי הריבית היו דומות השנה לדעותיו של פאוול, נראה שהמדיניות של הבנק המרכזי תישאר דומה ללא קשר לשאלה מי ינהיג אותו. כהונתו הנוכחית של פאוול תסתיים בפברואר.

ביידן פגש את שני המועמדים בנפרד ב־4 בנובמבר. בפגישות אלה נכח בחדר הסגלגל בבית הלבן רק עוד אדם אחד, מנהל המועצה הכלכלית הלאומית, בריאן דיז - כך לפי גורמים המעורים בנושא.

כל פגישה נקבעה לאורך של כשעה, אם כי הפגישה של בריינרד חרגה במעט מכך, אמר אחד האנשים. לדברי הגורמים, הפגישה עם בריינרד הייתה מוצלחת מהמצופה.

מחלוקת לגבי עמדותיו של פאוול

חברי הצוות הכלכלי של ביידן וכמה מחוקקים דמוקרטים מעדיפים שפאוול ימשיך לכהונה שנייה. אבל ההתנגדות מצד כמה דמוקרטים פרוגרסיבים, שרוצים לראות בבפדרל ריזרב מישהו יותר מחויב לחיזוק הרגולציה הפיננסית ולטיפול בנושא שינוי האקלים, מסבכים את מערך השיקולים של הבית הלבן כבר חודשים רבים.

היועצים הבכירים של ביידן נותרו ממוקדים בהבטחת תמיכה של כל הדמוקרטים בהצעת החוק על הוצאות חברתיות ועל שינוי האקלים בגובה 1.85 טריליון דולר. הם לא רואים יותר מדי סיבות למהר בקבלת החלטה על הנהגת הפדרל ריזרב, בהתחשב בכך שכל אפשרות שיבחר ביידן עשויה להרגיז חלק מהדמוקרטים והוא זקוק לתמיכת כולם מול התנגדות רפובליקאית מלאה.

פאוול, בן 68, הוא רפובליקאי ובעבר בנקאי השקעות בוול סטריט, שמונה ב־2011 על ידי הנשיא דאז ברק אובמה לחבר הנגידים של הפד. ב־2017 הוא קודם על ידי הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, להוביל את הבנק המרכזי.

בריינרד, בת 59, היא דמוקרטית וכלכלנית שהצטרפה לפד ב־2014 לאחר שעבדה במשרד האוצר בתקופת אובמה ובבית הלבן תחת ביל קלינטון על נושאים כלכליים בינלאומיים.

ביידן הבטיח להחליט מהר

ביידן אמר ב־2 בנובמבר שיודיע "יחסית מהר" על ההחלטות בנוגע הפד. בנוסף לזהות יושב הראש, ביידן צריך למלא גם מקום אחד פנוי במועצת הנגידים בן שבעה החברים של הפד, ובינואר יהיו לו עוד שני מקומות למלא שם. פאוול אינו צפוי להישאר כאחד הנגידים אם מישהו יחליף אותו בהובלת הבנק הפדרלי, כך שאם יעזוב יהיו לביידן עד ארבעה מושבים למלא בפברואר.

עתידו הפוליטי של הנשיא עשוי להיות קשור באופן בו יו"ר הפדרל ריזרב הבא מגיב לתקופה של אינפלציה גבוהה, שנמשכת יותר ממה שהבנק המרכזי או הבית הלבן צפו.

בכירי הפד יצטרכו להחליט אם או מתי להעלות את שיעורי הריבית על מנת לרסן את האינפלציה. אם יפעלו מעט מדי או מאוחר מדי, הם מסתכנים בלתת לאינפלציה להחמיר לתקופה ארוכה יותר. אם ינועו מהר מדי או מוקדם מדי, הם עלולים לגרום לירידה בפעילות הכלכלית.

הנה מבט על כמה מהסוגיות שמדגישות את ההבדלים והדמיון בין פאוול ובריינרד:

1. מדיניות המוניטרית

נראה ששני המועמדים קרובים בעמדותיהם בנושא זה. בריינרד טענה לפחות באותה תקיפות כמו פאוול שלחצי האינפלציה, שנגרמו בגלל הפרעות הקשורות למגפה, צפויים להתפוגג. לעומת כמה מהעמיתים שלה הקיץ, בריינרד תמכה בהמתנה ממושכת יותר לפני שהפד יתחיל להקטין את תוכנית הסיוע שלו לרכוש אגרות חוב.

בריינרד תרמה רבות למסגרת המדיניות החדשה, שפאוול חשף באוגוסט 2020, במסגרתה הפד נטש את הנוהל המסורתי שלו להעלות את שיעורי הריבית כדי למנוע אינפלציה מראש כששוק העבודה התכווץ.

תומכיה של בריינרד, כולל זוכה פרס הנובל ג'וזף שטיגליץ, מהללים אותה על כך שלעתים קרובות היא מאתגרת את החשיבה הקונבנציונלית במקרו־כלכלה ובפד. באוקטובר 2015, בריינרד הביעה אי־נחת מתמיכתה של יו"ר הפד לשעבר, ג'נט ילן, בהעלאת הריבית מכמעט אפס, בכך שהדגישה את הסיכונים של צמיחה עולמית חלשה יותר ואינפלציה פחות חמורה, אם כי לבסוף היא כן הצביעה בעד העלאת הריבית.

לפני ואחרי שהמגפה גרמה לפד להוריד שוב את הריבית לכמעט אפס בשנה שעברה, היא דיברה בעד אסטרטגיה שעשויה לספק סיוע נוסף מרגע ששיעור הריבית קרוב לאפס, על ידי התחייבות לקנות אג"ח של משרד האוצר בכל כמות שעשויה להיות נחוצה על מנת לקבוע תשואות מסוימות ברמות נמוכות. הפד לא אימץ את גישתה.

בצמתים אחרים בריינרד הראתה יותר זהירות מכמה מעמיתיה נגד האפשרות לתת לכלכלה להתחמם יתר על המידה. לדוגמא, במחצית השנייה של 2018, כששיעור האבטלה ירד מתחת ל־4% והגירעונות עלו בגלל הוצאה פדרלית מוגדלת וקיצוצי מס תחת ממשל טראמפ, בריינרד אמרה שהפד עשוי להידרש להעלות את שיעור הריבית במשך עוד שנה או שנתיים כדי להאט את הכלכלה. במקום זאת, טלטלות השוק בסוף השנה וירידה לא צפויה באינפלציה הובילו לכך שהפד הפסיק להעלות את שיעור הריבית בתחילת 2019.

2. יחס לאינפלציה גבוהה

קשה לומר איך כל אחד מהם יגיב בגלל שהמצב הנוכחי כל כך בלתי רגיל. פאוול הוביל מדיניות של הקטנת רכישת הנכסים החודש בקצב שאם יימשך, יביא לסיום התוכנית עד . הפד הודיע שהוא לא רוצה להעלות את שיעור הריבית עד לאחר שהתוכנית תסתיים.

פאוול האיץ את תוכנית הפד להקטנת הרכישות, כשניתן היה להבין שהאינפלציה יותר עיקשת ממה שהיה צפוי. במהלך הקיץ, פאוול אמר שהוא צופה שהאינפלציה תדעך מעצמה והדגיש את חשיבות השמירה על כסף זמין לעידוד שיקום שוק התעסוקה. אבל לאחרונה, הוא רמז שהוא פחות מעריך שהאינפלציה תחזור במהירות ליעד 2% של הפד, או שהכלכלה תחזור לרמות התעסוקה שהיו לפני המגפה עוד לפני שהבנק יעלה את שיעור הריבית.

הצהרותיה הפומביות של בריינרד ודברים שאמרו כלכלנים התומכים בה לתפקיד מצביעים על כך שהיא יותר מודאגת ממצב שבו הפד יפעל מהר מדי מאשר מאוחר מדי להפסקת פעולות הסיוע בכלכלה.

עם זאת, כשהפד העלה את שיעור הריבית בספטמבר 2018, בריינרד אמרה ש"לא תהסס" להאיץ את קצב העלאת הריבית אם "האינפלציה שבבסיס תנוע באופן פתאומי ולא צפוי כלפי מעלה".

האם אינפלציה גבוהה מחלישה את סיכויי פאוול? אנליסטים אומרים שזה פחות צפוי בגלל שהשנה בריינרד טענה בעד מדיניות מוניטרית קלה יותר. "ביידן אולי מהסס למנות מישהו שנראה יוני מדי, בהתחשב בדרך בה הרפובליקאים תוקפים אותו על האינפלציה הגבוהה מאוד כיום", אמר לורנס מייר, נציב בפד לשעבר, במכתב ששלח ללקוחותיו ביום שישי.

3. רגולציה פיננסית

הפער הבולט ביותר היה לגבי רגולציה פיננסית. מאז שפאוול הפך ליושב הראש ב־2018, בריינרד הצביעה "נמנעת" ב־23 החלטות של מועצת הנגידים, לעתים קרובות במחאה נגד הקלה בחוקי הבנקאות, שהוטלו לאחר המשבר הכלכלי של 2008. היא גם תמכה בשינויים ב"מגבלת ההון המחזורי", כלי רגולציה חדש שפותח אחרי המשבר של 2008, ובשנת 2019, התנגדה להחלטת הפד לא להפעיל את הכלי הזה.

4. מטבעות דיגיטליים

מבין ששת הנגידים המכהנים בפד, בריינרד הביעה הכי הרבה התלהבות מהרעיון שהבנק המרכזי יאמץ דולר דיגיטלי. באותו הזמן היא גם הזהירה לגבי הסיכונים של כסף דיגיטלי פרטי ללא רגולציה.

כשסין נעה לכיוון הטמעת מטבע דיגיטלי משלה, בריינרד אמרה בסוף ספטמבר: "פשוט מאוד קשה לי לדמיין לעצמי שארה"ב, בהתחשב במעמד הדולר בתשלומים בינלאומיים, לא תבוא לשולחן בנסיבות כאלה עם הצעה דומה משלה".

באופן פומבי, פאוול נשמע יותר הססן. "אני באמת לא החלטתי עדיין אם היתרונות עולים על העלויות או ההיפך", אמר למחוקקים ב־15 ביולי.

5. שינוי האקלים

בהנהגת פאוול, הפד הקים השנה שתי וועדות שמטרתן להעריך את הסיכונים שהאקלים מציב לתחום הבנקאות ולמערכת הפיננסית כולה. אך הוא היה גם רגיש להשלכות הפוליטיות האפשריות, בהתחשב בפילוג הפוליטי בארה"ב לגבי השאלה איך או האם יש להתמודד עם שינוי האקלים.

בריינרד פירטה דרכים בהן הפד יכול לכוון את הבנקים הגדולים ביותר לנהל סיכונים הקשורים לאקלים כחלק ממאמץ נרחב יותר לנטר סכנות אפשריות למערכת הפיננסית. "זה תחום בו ארה"ב מפגרת, ואנחנו צריכים להדביק את הקצב", אמרה בריינרד באוקטובר.

לייל בריינרד (59)

כיום: חברה במועצת הנגידים של הפדרל ריזרב מאז 2014
בעבר: סגנית נשיא במכון ברוקינגס ב־2001־2008; היתה עוזרת של הנשיא קלינטון ונציגתו האישית ב־G7.
עוד משהו: דמוקרטית, בעד פיקוח רגולטורי הדוק יותר על המערכת הפיננסית, הונה מוערך בכ־2 מיליון ד'

ג’רום פאוול (68)

כיום: יו"ר הפדרל ריזרב מאז 2018 .בפברואר הקרוב תסתיים כהונתו
בעבר: בנקאי מהסקטור הפרטי, אך שימש גם בתפקידים שונים במשרד האוצר לאורך השנים וכן במועצת הנגידים מ־2011
עוד משהו: רפובליקאי, נחשב יוני מדי בקרב חלק מהרפובליקאים. הונו מוערך בין 20 ל־55 מיליון ד’