יישום חוק הפיקדון לבקבוקים גדולים הפך לעימות בין זנדברג לגמליאל

ויכוח סוער פרץ בין השרה הנוכחית להגנת הסביבה תמר זנדברג לקודמתה גילה גמליאל בדיון על יישום חוק הפיקדון לבקבוקים גדולים בוועדת הכלכלה • שבועיים לפני כניסת החוק לתוקף, ישנן רק 180 מכונות אוטומטיות לאיסוף בקבוקים ברחבי ישראל, והמשרד להגנת הסביבה יספק למשך חודשיים הקלות באכיפה

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ויכוח סוער והאשמות חריפות בין השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, וקודמתה בתפקיד ח"כ גילה גמליאל, בדיון בכנסת על החלת חוק הפיקדון על בקבוקי משקה גדולים. בדיון שנערך היום (ג') התברר כי למרות הצורך בלפחות 2,500 מכונות אוטומטיות ברחבי הארץ לאיסוף הבקבוקים באופן יעיל מהמרכולים, ברחבי הארץ פרוסות רק 180 מכונות - שבועיים לפני כניסת החוק לתוקף.

גמליאל, שסיימה את תפקידה לפני כחצי שנה, הטיחה בזנדברג האשמות בנוגע לחוסר המוכנות בשטח וחוסר ההיערכות של המשרד להגנת הסביבה להתמודדות עם הרחבת החוק, לרבות ביטול החלטות קודמות שאמורות היו לסייע למעבר חלק של השוק והצרכנים למציאות החדשה.

"זה יום אבל ממש, המשרד לא נערך ואני כואבת את זה מכל הלב. יש כאן כישלון קולוסאלי, חוסר היערכות מובנה. כשהחלטתי להחיל את חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים, עשיתי זאת בהתראה של שנה כדי לאפשר למשרד, לממשלה ולשוק להיערך באופן מיטבי. הקצינו 100 מיליון שקל לרכישת מכונות אוטומטיות לרשויות, והיה כאן ביטול של ההחלטה שלנו. אני לא מאמינה למשמע אוזניי. הייתה שנה להתארגן, ועכשיו נותנים לחברות עוד הקלות. אנחנו עמדנו בלחצים", אמרה גמליאל לזנדברג.

זנדברג טענה שמי שמרוויח כסף על מכירת בקבוקי פלסטיק לציבור - כלומר חברות המשקאות והמרכולים - הוא זה שצריך לשאת בעלות רכישת המכונות האוטומטיות, ולא הציבור כולו, מקופת המדינה: "דרך המלך מבחינתנו היא לא שמדינת ישראל תממן את החובה של החברות המסחריות. מדובר במכונות שצריכות תפעול ותחזוק. אנחנו לא יכולים להעמיד במרחב הציבורי מכונות. מי יהיה אחראי עליהן?", והטיחה בגמליאל: "יכול להיות שהיו עלייך לחצים ולכן החלטת לממן בכספי ציבור את קוקה קולה ואת שופרסל עם מכונות אוטומטיות? כספי ציבור לא יממנו את החברות הגדולות והרווחיות ביותר ברשת. את קיבלת החלטה לממן את החברות הכי רווחיות במשק. זה חוק אחריות יצרן, לא אחריות הרשות המקומית".

הוויכוח גלש לחלופת האשמות, במסגרתה גמליאל אמרה לזנדברג: "את הולכת לממן אותן עכשיו. את נכשלת. את משתפת פעולה בתום לב עם פגיעה בציבור. אני עמדתי בלחצים מטורפים, יכול להיות שעליך לא היה שום לחץ אבל התוצאה מדברת בעד עצמה. מי שקיבל את ההחלטה בתקופתי אלו אנשי המקצוע במשרד. אנשי המקצוע שלך. בשיא היוהרה שיש לך, זה הדבר הכי פתאטי שאפשר לטעון". זנדברג ענתה: "אני לא אתאר כאן את מה שאמרו אנשי המקצוע על החלטות שהתקבלו בעבר".

הוויכוח לא תורם לצרכנים ולסביבה

אלא שחלופת ההאשמות בוועדה, לא סייעה היום לפתרון סוגיות הליבה שיובילו בעוד כשבועיים להחלת חוק הפיקדון, מבלי שהשטח ערוך ליישמו, וללא פתרונות קצה טובים עבור הצרכנים, שלא ברור עד כמה יצליחו לקבל את כספי הפיקדון שלהם עד להתייצבות השוק. בחוק, החובה על איסוף הבקבוקים - מוטלת על החברות המזהמות אשר מוכרות את מוצריהן לצרכן בבקבוקי פלסטיק הפוגעים בסביבה. לכן, רכישת מכונות אוטומטיות היא דרך להקל על הצרכנים, אך היא איננה מחייבת מתוקף חוק.

מדוע, אם כן, התמהמהו הרשתות והיצרנים עד כה? לדברי עורך הדין נמרוד הגלילי, מלשכות המסחר, החברות עתרו לבית המשפט בתקווה להצליח להוביל לביטול החוק - ולכן המתינו להחלטתו, והעדיפו שלא להיערך עד שנתנה החלטה בחודש יולי. זנדברג, ענתה לו: " יש חוק שאמור להיכנס לתוקף. אתם עתרתם כדי לעצור אותו, ולא נערכתם בזמן הזה. בזבזתם את הזמן שהיה לכם, ועכשיו אתם מתלוננים שלא היה לכם זמן. זה חד משמעי: זה לא הולך לקרות. החוק יכנס לתוקף, גם אם יש קשיים".

בעיה סביבתית משמעותית

חוק הפיקדון נכנס לתוקף ב-1999, כחלק מתפישה שהתחילה להתגבש, שבקבוקי פלסטיק הם בעיה סביבתית משמעותית. בגלל הסדרים פוליטיים, החוק לא יושם על בקבוקי משקה גדולים במשך 20 שנים. פלסטיק הוא מטרד סביבתי הולך וגובר, שכן מדובר בחומר שייצורו כרוך בזיהום, הוא אינו מתכלה לעולם אלא מתפרק - ומסב נזק לסביבה ולבעלי החיים, וגם לבריאות האדם.

פלסטיק חד פעמי מהווה 79% מהפסולת במרחב הציבורי והעירוני. בתוך כך, מהווים הבקבוקים הגדולים נטל גדול - 38% ממספר המכלים הנמכרים, אך הם כ-77% מסך משקל הפלסטיק הנמכר במכלי משקה, בשל גודלם.

בשל חוסר ההיערכות המוקדמת, המשרד להגנת הסביבה ינהל בחודשיים הראשונים "אכיפה סבלנית" בגין הפרת החוק על ידי הגופים המסחריים. בהיעדרן של מכונות איסוף אוטומטיות בהיקף מספק, יאספו הבקבוקים באמצעות הפחים הכתומים של תאגיד תמיר, הפרוסים ברחבי הערים. זהו פתרון שימשיך לשמש את התושבים גם בהמשך יישום החוק, אילו לא ירצו להשיב את כספי הפיקדון באמצעות החזרת הבקבוקים למרכולים.

קרן שינמן, סמנכ"ל רגולציה בחברה המרכזית למשקאות המשווקת את המותג קוקה קולה, אמרה בדיון כי החברה "עשתה את כל מה שהיא יכולה לעשות כדי לעמוד ביישום החוק ב-1 בדצמבר. החלפנו ברקודים ונערכנו באמצעות אלה ליישום האיסוף. לפני המכונות יש שאלה של גובה דמי הפיקדון. האם בשביל 30 אגורות האדם יצא מהבית כדי להחזיר את הבקבוקים? סקר של המשרד להגנת הסביבה מראה שלא. אז שהמשרד יבדוק מה גובה הפיקדון שיתמרץ את הציבור להחזיר את הבקבוקים".

יו"ר הוועדה, איתן גינזבורג, הגיב לדבריה ואמר: "אתם מתהדרים באחריות תאגידית וסביבתית. הייתי מצפה לראות אתכם נותנים פתרונות משל עצמכם לאיך אתם אוספים בעצמכם בחזרה את הבקבוקים שאתם דוחפים לציבור. ליצרנים יש מקום לאחריות ומחשבה".

צרו איתנו קשר *5988