גזית גלוב ממשיכה בהתאוששות: רווח של 207 מיליון שקל ברבעון השלישי

ה-FFO עלה ב-73% ל-107 מיליון שקל • חיים כצמן: "אנחנו מסכמים רבעון עתיר פעילות של חזרה לתפקוד כמעט מלא של נכסינו ברחבי העולם ושיפור בביצועים התפעוליים"

חיים כצמן / צילום: איל יצהר
חיים כצמן / צילום: איל יצהר

חברת הנדל"ן המסחרי הבינלאומית גזית גלוב  ממשיכה את התאוששותה ממשבר הקורונה של שנת 2020. היום דיווחה החברה, כיי סיימה את הרבעון השלישי של 2021 עם רווח נקי לבעלי המניות של 207 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי של 23 מיליון שקל שרשמה החברה ברבעון המקביל אשתקד.

את תשעת החודשים הראשונים של 2021 סיימה גזית גלוב עם רווח נקי לבעלי המניות של 326 מיליון שקל, וזאת בהשוואה להפסד של 490 מיליון שקל שנרשם בתקופה המקבילה אשתקד על רקע התפרצות מגיפת הקורונה בעולם וסגירת הקניונים בעקבותיה. אלא שלמרות תוספת הרווח הנקי מתחילת השנה, נשחק ההון העצמי לבעלי המניות של גזית גלוב ל-5.474 מיליארד שקל בסוף ספטמבר 2021, לעומת הון עצמי של 5.562 מיליארד שקל בסוף 2020.

שחיקה זו נובעת בעיקרה מהתחזקות השקל ביחס לכל המטבעות בטריטוריות בהן פועלת הקבוצה. התחזקות השקל הובילה את גזית גלוב לרשום בתשעת החודשים הראשונים של השנה התאמה שלילית של 416 במיליון שקל בשווי ההון העצמי של החברות הבנות בחו"ל, בגין היחלשות המטבעות השונים מול השקל.

החשיפה הגדולה ביותר של גזית גלוב היא לאירופה, בה ממוקמים כ-44% מנכסיה עפ"י ערכם בספרי החברה. 15% מהנכסים ממוקמים בברזיל, 14% בארה"ב, 1% בקנדה -26% בישראל. בתשעת החודשים הראשונים של 2021 נשחק האירו ב-5.3% מול השקל, ואילו מאז תחילת הרבעון הרביעי ועד היום נרשמה היחלשות נוספת של האירו בשיעור של 6.6% מול השקל.

אפילו שחיקת הריאל הברזילאי השפיעה

סמנכ"ל הכספים של גזית גלוב, עדי ימיני, הסביר בשיחת הוועידה שערכה החברה, כי "האירו הוא המטבע שמשפיע עלינו הכי הרבה כי החשיפה שלנו אליו היא הכי גבוהה. מתחילת הרבעון הרביעי האירו ירד כמעט 7% מול השקל וכל אחוז שינוי באירו גורם להשפעה על ההון בהיקף של כ-30 מיליון שקל.

ימיני הוסיף, כי הריאל הברזילאי ירד בכ-5% מול תחילת הרבעון הרביעי כאשר כל אחוז שינוי בו שווה להשפעה על ההון של 10 מיליון שקל. מפה אפשר לעשות את המתמטיקה די פשוט, כאשר כל זאת עפ"י רמת הגידורים שלנו לתאריך הדוח הכספי. כך שרק מהשפעת המט"ח מדובר על (התאמה שלילית של) כ-250 מיליון שקל, מבלי לקחת את נושא האינפלציה, שיערוכים אפשריים וכדומה.

הכנסות החברה מהשכרת מבנים ואחרות ירדו ברבעון השלישי ב-6.5% ל-571 מיליון שקל, ואילו ה-NOI (רווח מפעילות השכרת נכסים) המאוחד נשחק אף הוא ב-0.7% ל-423 מיליון שקל. למרות זאת, ה-NOI באיחוד יחסי דווקא עלה ב-5.3% ל-300 מיליון שק ואילו ה-FFO (רווח נקי תזרימי) עלה ב-73% ל-107 מיליון שקל.

עוד עולה מתוצאות החברה, כי ברבעון השלישי במהלך הרבעון נרשמה עליית ערך בנדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בפיתוח של 137 מיליון שקל, לעומת ירידה של 142 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת נרשם שיפור ברבעון השלישי עם עלייה ל-25 מיליון שקל, לעומת 11 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הנכסים בעולם חזרו לתפקוד כמעט מלא

גזית גלוב פועלת בעיקר בתחום הקניונים והמרכזיים המסחריים באירופה (באמצעות החברות הציבוריות אטריום וסיטיקון), בישראל, בארה"ב ובברזיל. חיים כצמן, מייסד ומנכ"ל גזית גלוב, אמר לאחר פרסום התוצאות, כי "אנחנו מסכמים רבעון עתיר פעילות של חזרה לתפקוד כמעט מלא של נכסינו ברחבי העולם ושיפור בביצועים התפעוליים, גידול ב-NOI, ב-FFO ובתזרים מפעילות שוטפת, כמו גם עלייה בשכ"ד למ"ר כתוצאה מביקושים ערים לשטחי מסחר ומגורים ביקושים שנמשכים גם לאחר הרבעון.

"בתוך כך, חתמנו לאחרונה על הסכם המיזוג של גזית גלוב עם אטריום במסגרת הפיכתה לחברה פרטית ואנו מאמינים כי המהלך יגדיל את הגמישות הניהולית והפיננסית של הקבוצה בכל הקשור לניהול וטיוב תיק הנכסים, בנייה ופיתוח של נכסים קיימים, בעיקר בתחום המגורים להשכרה. מהלך זה ילווה בהמשך המאמצים להורדת המינוף ועלויות המימון כפי שבא לידי ביטוי בגיוסים האחרונים ובמהלכים העסקיים הנוספים שאנו מקדמים במקביל בטריטוריות השונות", הדגיש כצמן.

בשיחת הוועידה סיפר כצמן, כי נכסי החברה חזרו לתפקוד כמעט מלא ברחבי העולם ועם שיפורים משמעותיים בביצועים, ובעיקר עלייה בתפוסה ובשכר דירה, כתוצאה מביקושים ערים לשטחי מסחר ומגורים. "הביקושים הללו נמשכים גם לתוך הרבעון הרביעי ואין ספק שיש כאן מגמת התחזקות, גם בביקושים וגם בשכר הדירה, הן בתחום המסחרי ובוודאי בתחום המגורים להשכרה, הדגיש כצמן.

לדבריו, "הביקושים החזקים לשטחי מסחר, מביאים לעלייה בשכר הדירה בחוזים שאנחנו מחדשים וברבעון זה עלה ב-11.4%. כמעט בכל הטריטוריות בהן אנו פועלים הגיעו הפדיונות לאמות של 2019 ואפילו עברו אותם, כאשר בישראל ראינו עלייה של 6.6% בפדיונות השוכרים לעומת הרבעון השלישי של 2019 (לפני התפרצות מגיפת הקורונה, ע"כ).

"במגורים להשכרה אנחנו רואים ביקושים חזקים הרבה יותר עם עלייה של 25% ברבעון, ברובה בארה"ב. נושא הדיור להשכרה הוא אחד ממנועי הצמיחה והדרך שלנו להתפזר ולהתרחב לתחומי נדלן נוספים, מעבר לתחום המסורתי שלנו.

"אטריום (הפועלת במזרח אירופה ובעיקר בפולין ובצ'כיה, ע"כ) למשל מתקדמת עפ"י התוכנית האסטרטגית שלה ליצירת 5,000 יחידות דיור להשכרה עד 2025 ואני אומר שאם נשלים את העסקה לרכישתה, אני מאמין שנצליח לעבור את המספר הזה עד אז. הודענו על הכניסה לתחום המגורים להשכרה לפני שנה וחצי ובסה"כ עשינו התקדמות לא קטנה ואנחנו עדים כאמור לעליית מחירים בתחום הזה בכל הטריטוריות שלנו.

"כולנו מכירים את ההייפ סביב עליית המחירים בתחום המגורים בישראל, אבל מה שרואים כאן קורה גם במקומות אחרים העולם. אנחנו רואים מאין תנועת מלקחיים, מצד אחד יש עלייה בדמי השכירות שנובעת כנראה מעלייה במחירי הדירות ומצד השני ישנה ירידה בשיעורי ההיוון של הנכסים".

במהלך השיחה התבקש כצמן להרחיב על השפעתה של מגיפת הקורונה בימים אלו, לאור ההתפרצות המחודשת במרכז ומזרח אירופה. כצמן השיב, כי "במדינות הנורדיות (בה פועלת סיטיקון) אין השפעה, אין התפרצות של המגיפה ואין עלייה במספרים. יש דווקא שיבה לעבודה במשרדים בשבדיה".

לדבריו, "המקום היחידי בנורדיות שכן סובל מעלייה במספרים זה אסטוניה, כי שם אחוז המתחסנים יותר נמוך ולכן רואים שם עלייה במספרים. אבל כרגע היא לא באה לידי ביטוי באיזשהן מגבלות ואני גם לא חושב שהמגבלות נמצאות בקלפים. כן יש עניינים שמדברים עליהם כמו תו ירוק וחובת עטיית מסכות בחללים סגורים.

"בפולין ובצ'כיה רואים עלייה במספרים בשבועיים האחרונים, באופן די דומה למה שהיה בישראל בגל הרביעי וגם דרך הטיפול היא ע"י דרבון האנשים להתחסן בבוסטר. בשלב זה לא מדובר על הגבלות ואני גם מניח שלא נראה סגרים כמו שראינו לפני שנה-שנתיים, כי יש חיסונים וכל מיני אמצעים לדרבן אנשים להתחסן ובכך להוריד את המספרים. אני חושב שמכאן ואילך נראה יותר התמודדות מול אי-ההתחסנות, מאשר מול תופעת ההתפשטות של המחלה".