שר הבריאות נגד הסכם קצא"א: "חשש לבריאות הציבור"

שר הבריאות, ניצן הורוביץ, מתנגד להסכם קצא"א ותומך בעמדתה של השרה להגנת הסביבה כי יש לבטלו, זאת בהתאם לחוות דעת מקצועית של משרד הבריאות המעריכה כי הגברת שינוע הנפט בכמעט פי 10 מהנהוג היום, עלולה לגרור השלכות בריאותיות ולפגוע בבריאות הציבור.

כיצד הגברת שינוע הנפט עלולה לפגוע בבריאות הציבור? ראשית כל, דליפת חומרי דלק, המתאפיינים בנדיפות רבה, עלולה להוביל לחריגות באיכות האוויר ולזיהום אוויר באילת ובסביבתה. שנית, במקרה של דליפה, עלול ענף הדיג להיפגע, ובכך יעמוד בסיכון ענף מזון. נזכיר, כי רק לפני מספר חודשים, נאסר דיג למספר ימים בישראל, בשל אסון הזפת. כך, נותרו במשך ימים ארוכים הדייגים בלא פרנסה, והשווקים נדרשו להגביר דווקא את היבוא.

מתקני קצא"א, חולקים את המרחב הימי עם תשתית חיונית עבור ישראל: מתקני התפלת המים, השואבים מים סוף מים מלוחים, והופכים אותם כשירים לשתייה. כיום, מספקים מתקני ההתפלה כ-90% ממי השתייה בישראל, כמות ההולכת וגדלה עם השנים. הגברת כמות הנפט, תגביר גם את הסיכונים באזור לדליפת נפט. דליפה בהיקף משמעותי, באזור היניקה של מתקן ההתפלה, תגרום לסגירתו המיידית, שכן מדובר במתקנים הרגישים לשמנים ולרכיבי דלק, וחדירה של אלו אליהם, עלולה לפגוע לפגיעה במתקנים עד כדי השבתתם.

אילו יתרחש זיהום נפט משמעותי, סגירה של מתקן ההתפלה עלולה להביל למחסור במי שתייה לעיר אילת לתקופה ארוכה, עד לתיקונו. לפי חוות הדעת המקצועית של משרד הבריאות, מפני שקו קצא"א מגיע מאילת ועד אשקלון, הגברת הפעילות בו מגבירה את הסיכום לתקלות שעלולות לאיים גם על מתקן ההתפלה באשקלון, המספק מים לתושבים רבים בדרומה ובמרכזה של ישראל.

רק לפני כשנה, הושבת לכמה שעות מתקן ההתפלה באשקלון בשל דליפת נפט קטנה בצנרת קצא"א, כשלושה ק"מ מהחוף. זאת, בשל החשש של משרד הבריאות מפני סמיכות של כתם השמן לפתח היניקה של מתקן ההתפלה.

שרי יש עתיד נגד ההסכם

שר הבריאות, ניצן הורוביץ, מיישר קו עם העמדה המקצועית של אנשי משרדו, ומתייצב לצידה של חברת סיעתו, תמר זנדברג, המובילה בממשלה את ההתנגדות להסכם קצא"א. הסכם קצא"א, שנחתם בזמן כהונתה של הממשלה הקודמת, מצוי כעת על שולחן משרד ראש הממשלה, ונבחן על ידי צוות מנכ"לים המשרדים. זאת, לאחר שארגוני הסביבה הגישו בג"צ בנושא, שבו טענו שההסכם נחתם ללא שנערך לגביו דיון בממשלה, למרות הסכנות הסביבתיות הגלומות במימושו.

לאחרונה, אמר שר החוץ, יאיר לפיד כי "ישנו סיכוי גבוה שהסכם קצא"א יבוטל", וחברי סיעתו - שרת האנרגיה קארין אלהרר ושר התיירות יואל רזבוזוב, הביעו את התנגדותם להסכם. אך משרדי הממשלה אינם תמימי דעים בנושא, וטרם גיבשו עמדה אחידה שתוצג בפני בג"ץ או תהווה מפת דרכים להתמודדות ממשלתית עם הנושא.

לצידה של קצא"א, מתייצב משרד האוצר, הרגולטור אשר חברת הדלקים המאובנים נמצאת תחת פיקוחו. שר האוצר, אביגדור ליברמן, אמנם לא התבטא פומבית בנושא, אך מנכ"ל משרדו, רם בלינקוב, חתום על עמדה לפיה מדובר בליבת הפעילות של החברה, המשקפת את פעילותה הסדירה מאז היווסדה.

עוד נכתב בעמדת האוצר כי קצא"א מחויבת להשיא רווחים בפעילותה ולפעול לפי שיקולים עסקיים וכי אילו שוטפת המדינה להגבילה, היא הייתה צריכה לקבל החלטת ממשלה בעניין ולאשרה בוועדת הכספים.

גשר יבשתי להולכת נפט לאירופה ולאסיה

נזכיר, כי בחודש אוקטובר אשתקד, בסמוך לחתימת הסכמי אברהם ונרמול היחסים מול איחוד האמירויות, חתמה חברת קצא"א (קו צינור אירופה אסיה) העוסקת בהולכה ואחסון של נפט וגז, על חוזה מול החברה האמירתית Med-Red L.B.

במסגרת העסקה תשמש קצא"א כמפעילת גשר יבשתי להובלת נפט מאיחוד האמירויות ללקוחות באסיה ובאירופה. ההסכם ישרת עשרות מכליות ענק (250 אלף טון) בשנה, שיעגנו וישנעו נפט דרך אילת לאשקלון ומשם למדינות בעולם. ההסכם כבר נכנס לתוקף, וחברת קצא"א פועלת לפיו. לאחרונה, הודיע המשרד להגנת הסביבה כי יבלום את קידום המימוש של ההסכם, הכרוך בהגדלת כמות הנפט המשונעת דרך ישראל.

מאז, יצאו נגד ההסכם לא רק המשרד להגנת הסביבה וארגוני סביבה, אלא גם 250 אנשי מדע ישראלים, הטוענים כי מימוש ההסכם יוביל לסיכון בלתי סביר של שונית האלמוגים באילת. לדבריהם, די בדליפה אחת של 1% מהנפט של מכלית אחת (הנושאת 300 אלף טונות של נפט), כדי לגרום לנזק בלתי הפיך.

נזכיר, כי שונית האלמוגים באילת, בעלת החשיבות הבינלאומית בזכות חסינותה יוצאת הדופן לתופעת של התחממות ושינויי אקלים, נפגעה קשות בשנות ה-70 עקב פעילותו האינטנסיבית של מסוף מכליות הנפט של קצא"א דאז.

לפני שמונה שנים, יותר מאלפיים אלמוגים נפגעו בעבודות תחזוקה במתקן קצא"א, והחברה אף הורשעה בעניין בבית המשפט. בקצא"א טוענים כי "רק בזכות קצא"א השתמרה והתפתחה שונית האלמוגים במפרץ במשך למעלה מ- 50 שנה, וזאת במקביל למאות מיכליות שפקדו את הנמל אותה העת".

לדבריהם, די בדליפה אחת של 1% מהנפט של מכלית אחת (הנושאת 300 אלף טונות של נפט), כדי לגרום לנזק בלתי הפיך. נזכיר, כי שונית האלמוגים באילת, בעלת החשיבות הבינלאומית בזכות חסינותה יוצאת הדופן לתופעת של התחממות ושינויי אקלים, נפגעה קשות בשנות ה-70 עקב פעילותו האינטנסיבית של מסוף מכליות הנפט של קצא"א דאז, והשתקמה אך בקושי במשך כ-40 שנה.

גם ראש עיריית אילת מתנגדת להסכם ומעריכה שהפגיעה בשונית האלמוגים עלולה להביא ל־50% פגיעה בתוצר של העיר. נזכיר ש-90% מהמשרות באילת תלויות בענף התיירות. דליפה אפשרית של דלק, עלולה גם לסכן את חופי הים, המהווים לא רק מקור להנאה עבור התושבים ובית לבעלי חיים שונים, אלא גם מקור פרנסה עבור תושבי אילת, עיר הנסמכת על תיירות.

עמדת משרד הבריאות המתפרסמת היום לראשונה, מצטרפת לעמדת איגוד רופאי בריאות הציבור וההסתדרות הרפואית. בעמדתם, כפי שנשלחה בחודש אוקטובר לשרי הממשלה, כותבים מומחי הבריאות כי "ההסכם חושף את כל מפרץ אילת ועקבה, את חופי סיני והאלמוגים בהם לסכנה אדירה כתוצאה מדליפה, תקלה או חבלה אפשרית. כניסת עשרות מכליות נפט נוספות בשנה למסופי קצא"א באילת ואשקלון והגברת הפעילות בחוות המיכלים לידן גם יגבירו את זיהום האוויר והתחלואה בערים אלו.

"בישראל אין תקנות למניעת זיהום אויר מאוניות וחוות מכלי דלקים אינן נדרשות להיתר פליטה. מזהמי אוויר ממקורות אלו הוגדרו על ידי ארגון הבריאות העולמי וארגוני רופאים בינלאומיים כגורם סיבתי לתוצאי בריאות שונים כמו מוות ממחלות לב ונשימה, מוות מכלל הסיבות, החמרה של אסתמה בילדים, תחלואה במחלות לב, לידת תינוקות במשקל נמוך וסרטן ריאה".

מהחברה להגנת הטבע, שהגישה עתירה לבג"ץ נגד ההסכם, נמסר בתגובה כי "החברה להגנת הטבע, שמחה כי גם שר הבריאות, הצטרף לרשימה הולכת וגדלה, של שרי ממשלה (בהם השרה להגנת הסביבה, שרת האנרגיה, שר התיירות) המתנגדים להסכם ההרסני עם קצא"א. הגיע הזמן שרה"מ בנט ושר החוץ לפיד, יודיעו על ביטול ההסכם".

מקצא"א נמסר כי "מדובר בטענות ממוחזרות ומופרכות, שאינן מסתמכות על עובדות וניהול סיכונים מחושב ומקצועי, וכל זאת במטרה להטעות ולזרוע פחד בציבור. קצא"א היא חברה ממשלתית, מפוקחת ומבוקרת, הפועלת בכפוף להנחיות גורמי המדינה הרלוונטיים. החברה פועלת בהתאם לתקנים מקומיים ובינלאומיים (API) מחמירים ביותר. באשר לטענות על ההתפלה, יובהר כי היכולת של הדלק להגיע למערך היניקה של ההתפלה איננה אפשרית ולכן גם טענה זו מופרכת.

"היקפי הפעילות הצפויים בשנים הקרובות יהיו אף פחות מהיקפי הפעילות שהיו במתקן בעבר, כאשר לעומת זאת בטיחות האוניות ובטיחות מתקני החברה גדלה בכמה רמות. נציין כי את נמל אילת פוקדות כ-130 אוניות בשנה ואת שכנתנו עקבה פוקדות כ-220 מיכליות בשנה ועוד כ-1900 אוניות רגילות. תמוה כי לאורך השנים לא שמענו טרוניות על אוניות שפוקדות נמלים אלו, צר לנו על הקמפיין המאורגן נגד קצא״א".