8 שנים אחרי הקריסה: העליון ידון היום באחריות מנהלי בטר פלייס

ב-2018 דחה המחוזי את התביעה שהגישו המפרקים בגובה 200 מיליון שקל נגד שי אגסי, עידן עופר, משה קפלנסקי, 19 נושאי משרה ודריקטורים בחברה ורואי החשבון של החברה משרד KPMG סומך-חייקין • לדיון צורף ערעור שהגיש מפרק רוביקון וקרן קלע, שהיו בשליטת אמיר ברמלי, נגד פירמת רוה"ח BDO-זיו-האפט

עידן עופר. היה היו''ר בעל השליטה בבטר פלייס / צילום: סיון פרג'
עידן עופר. היה היו''ר בעל השליטה בבטר פלייס / צילום: סיון פרג'

היום (ה') בצהריים ידונו שופטי בית המשפט העליון יצחק עמית, ג’ורג’ קרא ודוד מינץ באחריות הדירקטורים והמנהלים בחברת בטר פלייס לקריסת החברה בשנת 2013, לאחר שהובילו מיזם שאפתני לפיתוח רכב חשמלי בהשקעה של 850 מיליון שקל. בערעור שהגישו מפרקי בטר פלייס נטען כי הניהול הכושל והרשלני הביא לקריסת החברה.

בשנת 2018 דחה השופט עופר גרוסקופף על הסף, בעת שהיה שופט בית המשפט המחוזי, את התביעה שהגישו המפרקים בגובה 200 מיליון שקל נגד היזם והמנכ"ל, שי אגסי; היו"ר עידן עופר שהיה בעל השליטה בבטר פלייס; משה קפלנסקי מנכ"ל החברה; 19 נושאי משרה ודריקטורים בבטר פלייס; ורואי החשבון של החברה משרד KPMG סומך-חייקין.

לדיון צורף ערעור שהגיש עו"ד ארז חבר, מפרק רוביקון וקרן קלע, שהיו בשליטת אמיר ברמלי, נגד פירמת רוה"ח BDO-זיו-האפט, לאחר שתביעת נזיקין נגד הפירמה נדחתה על הסף. שופט המחוזי מגן אלטוביה קבע כי אין למפרק של חברה, שרימתה את ציבור המשקיעים, זכות לתבוע את רואי החשבון על נזק למשקיעים. מאחר שהמפרק אינו מוסמך להגיש תביעה בגין נזק למשקיעים אלא רק בגין נזק לחברות. בתביעה נטען כי רואי החשבון התרשלו בביצוע תפקידם כשומרי סף ולא שיקפו נכון את מצב החברות למשקיעים.

החלטות פזיזות או חוכמה שבדיעבד?

בית המשפט המחוזי קבע בעניין בטר פלייס כי הגשת התביעה מהווה חוכמה בדיעבד וקבלתה עלולה להרתיע מפני השקעה בחברות סטארט-אפ. גרוסקופף הסתמך על "כלל שיקול הדעת העסקי", הקובע כי אם מוכח שהחלטות עסקיות התקבלו באופן תקין תוך היעדר ניגוד עניינים, בתום-לב ובאופן מיודע - לא תוטל אחרית על מקבלי ההחלטות. זאת, גם אם בדיעבד התבררו החלטות אלה, כשגויות ואף כהרסניות.

השופט עופר גרוסקופף ציין כי "בדיעבד, כולנו חכמים, כולנו נבונים, וכולנו יודעים את התורה, ואולם החלטות עסקיות אינן מתקבלות בסיועה של חוכמה שבדיעבד, ועל כן מצווים אנו שלא לבחון את התנהלות הדירקטורים ונושאי המשרה מבעד למשקפיה".

בתביעה שהגישו המפרקים נטען כי החברה האם פעלה ב"סביבת חדלות פירעון הולכת ומעמיקה", בעת שהחברות הבנות מצויות בחדלות פירעון מוחלטת, וכי התקבלו החלטות פזיזות המצדיקות את בירור התביעה.

בערעור נטען כי פסק המחוזי "תקדימי ומסוכן" כי הוא עושה שימוש ב"כלל שיקול הדעת העסקי" כעילה לסילוק תביעה על הסף. העליון יכריע אם הכלל צריך לעמוד לבעלי התפקיד כבר בשלב מוקדם של ההליך ללא בירור התביעה. במקביל נדחתה תביעה נגד רואי החשבון.

את התביעה בעניין בטר פלייס הגישו מפרקי החברה, עוה"ד שאול קוטלר וסיגל רוזן-רכב, באמצעות עו"ד ד"ר קובי קפלנסקי, שגם הגיש את הערעור בשם מפרק רוביקון עו"ד ארז חבר. בעלי התפקידים בבטר פלייס מיוצגים ע"י משרדי ארדינסט, גורניצקי וצברי-פרקש.

ע"א 7829/18