"זה כבר לא פריפריה": כך הפכו אשקלון ונהריה למובילות בביקוש למגורים

אשקלון ונהריה הן שתיים משיאניות הבנייה בשנים האחרונות • ראשי הערים שלהן כבר לא רוצים טובות מהמדינה, חוץ מאשר בהתחדשות עירונית • "יש שתי אפשרויות. לבכות, או להילחם ולהשיג תקציבים", אומר ראש עיריית אשקלון תומר גלאם

נהריה ואשקלון / צילום: Shutterstock
נהריה ואשקלון / צילום: Shutterstock

9% מהדירות החדשות שנרכשו בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה היו באשקלון - 3,439 במספר. "עם כל האתגרים שאנחנו מתמודדים איתם, אשקלון היא העיר המבוקשת ביותר במדינת ישראל", אומר תומר גלאם, המכהן כראש עיריית אשקלון מאז 2017.

לאשקלון יש כמה דברים במשותף עם נהריה (מקום רביעי בערים המבוקשות בפברואר-אפריל השנה): שתיהן יושבות על חוף הים התיכון, לשתיהן תחנת רכבת, שתיהן באזורי עימות. בנהריה מספרי הדירות החדשות צנועים יותר, אולם גם שם מדובר במאות דירות חדשות בכל שנה בארבע השנים האחרונות.

איך הפכו שתי הערים האלה לכוכבות רשימת המבוקשות? שאלנו את ראשי הערים נהריה ואשקלון איך הם מתמודדים עם הסוגיות המרכזיות בדיור. ראש עיריית נהריה מאז שנת 2018 הוא רונן מרלי, שהיה איש צבא ובתפקידו האחרון שירת כקצין אג"מ של פיקוד דרום.

 
  

הבנייה החדשה: "מ־300 ל־520 א' ש' לקרקע"

על רקע תוכניות הדיור החדשה שהציגו לאחרונה בחגיגיות השרים ליברמן, שקד ואלקין, סבור רונן מרלי כי החלוקה בין מרכז לפריפריה כבר אינה רלוונטית: "אני לא אוהב את המושג פריפריה - אני גר חצי בגן עדן. אנשים בטוחים שיש פה עיר מיושנת, אבל כיף לחיות פה. נהריה בהתפתחות מטורפת. ערך הקרקע עולה בצורה משמעותית. עכשיו שווקה שכונה חדשה, אז אני יודע להשוות למה שהיה לפני שלוש שנים".

"תחת הסכם הגג אנחנו בונים שלוש שכונות חדשות בצד המזרחי של העיר", מוסיף מרלי. "באכזיב בונים את שכונת בוימל, ששלב א’ שלה כבר מאוכלס. בתוך שכונת רסקו בונים את שכונת בנים ממשיכים". לדברי מרלי, מדובר בסך של כ-11 אלף יח"ד חדשות.
בנהריה כ-58 אלף תושבים, ותוכנית היעד האסטרטגית של מחוז צפון במינהל התכנון מציבה מספר של 120 אלף תושבים ב-2040. באשקלון יש לפי הלמ"ס כ-150 אלף תושבים, וגלאם מעריך שתוך 10 שנים העיר תכפיל את עצמה.

באשקלון יש כרגע שלוש שכונות חדשות בהקמה: "אנחנו בעיצומו של שלב א’ של הסכם הגג (נחתם ב-2015). שתיים מהשכונות החדשות אמורות להתאכלס בחודשים הקרובים. בתחילת דרכי, העלות של שיווק קרקע ליח"ד ברמ"י הייתה 300 אלף שקל, עכשיו היא מגיעה ל-520 אלף שקל".

גלאם לא מתחבר לראשי רשויות שמתלוננים על היעדר משאבים לפיתוח: "יש שתי אפשרויות. לבכות, או להילחם ולהשיג תקציבים. אותם ראשי הערים שעצרו את הסכמי הגג מלינים על כך כי התושבים שלהם נחטפו לעיר אשקלון. הם מצרים על כך שלא בנו".

 
  

התחדשות עירונית: "בזה אנחנו צריכים חיזוקים"

באשקלון לא היו עד לפני פחות משנה פרויקטים של התחדשות עירונית, ואולם גלאם טוען שהמצב עובר שינוי: "יש שני פרמטרים שנכנסו למשחק ששינו את נושא ההיתכנות הכלכלית. הראשון הוא שמחירי הדיור עלו ב-9%. במקביל הצלחנו להעביר החלטת ממשלה לגבי תוספת יחידות דיור לפרויקטי התחדשות עירונית. בנוסף, המדינה משפה אותנו בקרקעות משלימות. כרגע אנחנו מתקדמים עם תוכניות פינוי בינוי של שלושה מתחמים בשכונת שמשון וגבעת ציון".

בשבוע שעבר אישרה הוותמ"ל להפקדה תוכנית פינוי-בינוי ראשונה בעיר, ברחוב התחיה, הכוללת 1,030 יחידות דיור.

"אנחנו צריכים חיזוקים בכל מה שקשור להתחדשות עירונית. השיווקים שלנו מוצלחים ורמת המחירים מטורפת ואפילו קצת קרובה למרכז. אבל, באותה נשימה, אנחנו כן צריכים לחזק את השכונות הוותיקות".

תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי
 תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

בנהריה דווקא היו עד היום כמה עשרות פרויקטים של תמ"א 38, אולם מרלי פחות מתלהב מהתחדשות עירונית במתכונת הזו: "תמ"א 38 לא מוסיפה תשתית. אנחנו מנסים לייצר בנהריה תוכנית אחרת, של מתחמים ושל פינוי בינוי. ככה אני יכול לחדש גם את הצד של התשתיות, ולחדש גם את הצד המערבי של העיר".

למרלי חשוב להבהיר: "ערך הקרקע אצלנו, בניגוד לגוש דן, נמוך. ולכן יש קושי לקדם את ההתחדשות העירונית. אם מדינת ישראל לא תכניס את היד לכיס ותיתן קרקע משלימה, או לחלופין, כסף משלים ומימון, אז גם המדיניות לא תצליח. אם המדינה לא תבין שהיא חייבת, גם בגליל וגם בנגב, לחזק את ההתחדשות העירונית אי אפשר יהיה לבנות את זה. מדינת ישראל הייתה זו שבנתה את השיכונים. היא הביאה לשם את האנשים, היא יצרה את המצב שאתה צריך רכב פרטי ועכשיו היא צריכה לגשר על הפער ולתת סיוע לשיקום שלהן. אם היא לא תעשה את זה, המקומות האלה לא יתחדשו".

 
  

תעסוקה: "יש הטבות מס ויש ציונות"

מרלי לא מוטרד מהביקוש לשטחי התעסוקה: "אנחנו מקימים אזור תעסוקה חדש, בשטח בנוי של 600 אלף מ"ר, שנקרא משולש בן עמי. כשה יקרה, נהריה לא תצטרך יותר את מדינת ישראל. בנוסף, מתוכנן אזור תעסוקה גדול בכברי, שמשותף לנו ולמטה אשר, ובו 2,300 דונם בשני שלבים. כדי שזה יקרה, צריך להביא את כביש 6 עד שלומי.

"התעשיינים הכי גדולים במדינת ישראל צמחו פה בנהריה. התעשיינים יבואו כי יש פה הטבות מס, כי יש ציונות וצריך לשמור על הנגב והגליל. המדינה מבינה שאם הגליל יהיה חלש, אז גם המדינה תהיה חלשה".

רונן מרלי, ראש עיריית נהריה / צילום: פאול אורלייב
 רונן מרלי, ראש עיריית נהריה / צילום: פאול אורלייב

גם גלאם אינו מוטרד מענייני התעסוקה של תושבי העיר: "אנחנו בונים את פארק ההייטק הגדול במדינה. הצלחתי להביא אזור עדיפות לאומית ד’, שזה חוק עידוד השקעות הון. חוץ מזה שיש לא מעט מפעלים גדולים מתל אביב שרוצים לעבור לאשקלון. כך אלקטרה, רב בריח. קווי הרכבת שינו את המצב. בהתחלה התקוממו ואמרו שהמוסכים של הרכבת בכניסה לעיר מכוערים. אבל, זה מה שגרם לאותם קווים להתנקז לאשקלון והפכנו לעיר משמעותית. אנחנו מבינים שהכשרה של עובדים וההנגשה של מקומות התעסוקה גורמת למפעלים חדשים להגיע הנה".

איכות החיים: "החוף הכי יפה בישראל"

"שלושת הילדים שלי כאן, וגם אמא שלי, שתהיה בריאה. זו הסיבה שבכלל התמודדתי", אומר מרלי. "לא סתם אנחנו מתחרים עם אשקלון על תואר העיר הכי מבוקשת למגורים במדינת ישראל".

איך זה?
"בנהריה יש איכות חיים גבוהה, חינוך מצוין, רצועת החוף הכי יפה בישראל, הכי הרבה פארקים ביחס לגודל העיר, הכי הרבה מגרשי ספורט ביחס לאוכלוסייה. בנינו סקייטפארק. הרחוב המסחרי הוא אחד החזקים בישראל. זו עיר שכיף לחיות בה".

גלאם מספר שיש הגירה חיובית לעיר: "יש כמה פרמטרים לאטרקטיביות של עיר. אשקלון מובילה בתחום החינוך ואפשר לראות את זה בציוני הבגרויות, באשר ליוקר המחיה, הארנונה באשקלון היא בין הנמוכות בישראל, ויש לנו רצועת חוף, שאורכה 13 ק"מ, והיא הגדולה במדינה. איכות החיים פה גבוהה".

צרו איתנו קשר *5988