העליון: בזק תיאלץ לגלות מסמכים בקשר לרפורמת השוק הסיטונאי

לפי החלטת העליון, בזק ודירקטורים ונושאי משרה שכיהנו בחברה ייאלצו לחשוף מסמכים רבים במסגרת תביעה ייצוגית נגדה • המסמכים שהעליון הורה לבזק לחשוף כוללים פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון, תכתובות ומסמכים שהוחלפו בין בזק והנתבעים לבין משרד התקשורת בקשר לרפורמת השוק הסיטונאי

בית בזק / צילום: דוברות בזק
בית בזק / צילום: דוברות בזק

בית המשפט העליון קבע כי בזק ודירקטורים ונושאי משרה שכיהנו בחברה ייאלצו לחשוף, במסגרת תביעה ייצוגית נגדה, מסמכים רבים הנוגעים לרפורמת השוק הסיטונאי. המסמכים כוללים פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון, תכתובות ומסמכים שהוחלפו בין בזק והנתבעים לבין משרד התקשורת בקשר לרפורמת השוק הסיטונאי ופרוטוקולי ישיבת הנהלת בזק שדנו ברפורמה, וכן כל המסמכים ששלח או קיבל מי מהנתבעים שעסקו ברפורמה.

בתביעה הייצוגית שאושרה בשנת 2018 טענה התובעת הייצוגית - חברת ליעד אחזקות, כי בזק הטעתה את הציבור בדיווחיה בקשר לרפורמת השוק הסיטונאי בכך שהסתירה מידע מהותי מזיק. בין הנתבעים שאול אלוביץ שהיה בעל השליטה בבזק, המנכ״לית לשעבר סטלה הנדלר, אור אלוביץ ועמיקם שורר.

השופטת ענת ברון דחתה בקשת רשות ערעור שהגישו בזק והדירקטורים לשעבר על החלטת השופט מגן אלטוביה מבית המשפט הכלכלי בתל אביב, שקיבל את בקשת ב"כ התובעת הייצוגית, עוה״ד רונן עדיני ואפי שאשא, להורות לבזק לגלות מסמכים רבים בקשר לרפורמת השוק הסיטונאי. בנוסף יידרשו 13 הנתבעים להשיב לשאלון ששלחו לה ב"כ התובעת.

ברון קבעה כי חיובה של בזק לחשוף את המסמכים לא פוגע בסודות מסחריים של בזק וכי כדי שתצליח טענת סוד מסחרי נדרש שהטענה תהיה קונקרטית ומפורטת ולא טענה בעלמא. עוד קבעה כי מאחר ומדובר בתביעה ייצוגית שאושרה, זכות התובעת לגילוי מסמכים היא רחבה יותר.

"בשלב הדיוני שבו מצוי ההליך, לאחר שבקשת האישור אושרה וההליך נדון כתובענה ייצוגית, היקפה של הזכות לגילוי ועיון הוא רחב לעומת הליכים ייצוגיים המצויים בשלב הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית. הטעם לכך הוא שעצם העובדה שנתאשר לנהל תובענה כייצוגית, משמע שהתובע הייצוגי הניח תשתית ראייתית לכאורית ביחס לעילת התביעה, והחשש שמא בקשת הגילוי מהווה 'מסע דיג' מתפוגג במידה רבה", קבעה ברון.

התביעה הייצוגית הוגשה בשנת 2015, אושרה כאמור ב-2018 ומתנהלת בימים אלו בפני בית המשפט הכלכלי בתל אביב. במסגרת התביעה נטען כי בזק הסתירה מידע שלילי מציבור המשקיעים ולא גילתה כי משרד התקשורת התכוון לבצע בשנת 2013 את רפורמת השוק הסיטונאי ואת ההשלכות הקשות שיהיו לרפורמה זו על רווחיות החברה.

את הרפורמה בשוק הסיטונאי החל השר משה כחלון כשהיה שר התקשורת והשר גלעד ארדן המשיך אותה. היא נועדה לפתוח את שוק התקשורת והתשתית לתקשורת בישראל לתחרות. לפי הרפורמה, שבינתיים יצאה אל הפועל, חויבה בזק לשתף את מתחרותיה, סלקום, פרטנר והוט, בתשתית הכבלים שבזק קיבלה בעבר מהמדינה ללא עלות, בהיותה חברה ממשלתית.

בתביעה הייצוגית נטען כי בזק הסתירה את העובדה שמשרד התקשורת זימן אותה לשימוע בעניין ביצוע הרפורמה ואת ההשלכות השליליות שצפויות להיות לרפורמה על רווחי בזק.

בזק והדירקטורים יוצגו על ידי עורכי הדין ניר כהן, אמיר בן ארצי ואורי גורלי.