לפני כשבועיים הונפקה בבורסת נאסד"ק בארצות הברית חברת רכב חדשה: ריביאן. זו לא חברה חדשה מאוד, היא קיימת כבר 12 שנה, ובכל זאת. שבועיים אחרי ההנפקה שלה, שווי השוק של ריביאן - שמייצרת טנדרים וג'יפים חשמליים - הוא כבר כמעט 110 מיליארד דולר.
במהלך השבועיים האחרונים הזינוק במניות של ריביאן אפילו הפך אותה לרגע לחברת הרכב השלישית בשוויה בעולם, אחרי טויוטה במקום השני, וטסלה במקום הראשון - כשלטסלה הוותיקה, שהוקמה לפני 13 שנה, כבר יש שווי שוק של יותר מטריליון דולר.
אך בניגוד לטסלה, שכבר מוכרת מכוניות ואפשר אפילו למצוא אותן על כבישי ארצנו, ריביאן בקושי מוכרת, ועל רווחים בכלל אין מה לדבר. בכל זאת, היא עוקפת בסיבוב בשוויה ענקיות כמו GM, פולקסווגן ופורד, חברה שקיימת יותר ממאה שנה. אגב, גם טסלה הוכתרה באחרונה בידי מגזין "פורבס", כ"ספקולציה של טריליון דולר".
ריביאן לא לבד. ישנם עוד סטארטאפים בתחום הרכב החשמלי שיצאו באחרונה להנפקות בשוק ההון האמריקאי ונסחרים לפי שוויים של עשרות מיליארדי דולרים, וכל זאת תחת מכירות של 20-50 אלף מכוניות בשנה בלבד. פירורים בהשוואה למכירות של היצרניות הגדולות.
כיצד אפשר להסביר את המגמות האלה? האם מדובר בבועה או שמא בתמחור העתיד, כאשר החברות שאינן מוכרות היום, צפויות למכור במיליארדים בעוד שנים ספורות? היכן השינויים בשוק הרכב העולמי פוגשים אותנו, בישראל הקטנה, ומה הקשר לפקקים בכבישים שהולכים ומתארכים וגם לפקקים בשרשראות האספקה? כל התשובות לשאלות אלה ועוד בפרק השבוע של "הצוללת של גלובס".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.