שוק המשכנתאות עדיין לוהט: 10.7 מיליארד שקל נלקחו באוקטובר

מדובר בהיקף גבוה, אך נמוך לעומת היקף המשכנתאות שנלקחו בחודשים יוני-אוגוסט • עליית מחירי הדירות באה לידי ביטוי בגובה המשכנתאות שהלווים לוקחים, אך מתבטאת בצורה מתונה יותר בהיקף המשכנתאות שנחשבות למסוכנות

משכנתאות / צילום: Shutterstock, jaturonoofer
משכנתאות / צילום: Shutterstock, jaturonoofer

עליית מחירי הדירות באה לידי ביטוי בגובה המשכנתאות שהלווים לוקחים, אך מתבטאת בצורה מתונה יותר בהיקף המשכנתאות שנחשבות למסוכנות - כך עלה מנתוני בנק ישראל, שפרסם היום (ג') נתונים מפורטים על המשכנתאות שנלקחו בחודש אוקטובר 2021.

בסך-הכול נלקחו בחודש זה משכנתאות בהיקף של 10.7 מיליארד שקל. מדובר בהיקף גבוה, אך נמוך מאלה שנלקחו בחודשים יוני-אוגוסט. כבר בעשרת החודשים הראשונים שלה, סך המשכנתאות שנלקחו ב-2021 חלפו מעל לשיא המשכנתאות השנתי שנקבע בשנה שעברה. אז נלקחו 78 מיליארד שקל, ואילו בעשרת החודשים הראשונים של השנה נלקחו למעלה מ-92 מיליארד שקל.

היקף המשכנתאות שנלקחו באוקטובר השנה גבוה בכ-73% מהיקפי המשכנתאות שנלקחו באוקטובר בשנה שעברה, אך חלק משמעותי מאוקטובר 2020 היה חגי תשרי, ועל כן הפעילות במשק באותו חודש הייתה מצומצמת יחסית.

כלל הממצאים תואמים את העובדות, שכמות העסקאות ב-2021 גדלה מאוד, ולמעשה צפויה לקבוע שיא לאומי בהיקפיה, ושמחירי הדירות נמצאים בתהליך של עלייה תלולה, מה שמאלץ את רוכשי הדירות לקחת משכנתאות גבוהות יותר מבעבר.

ממוצע המשכנתה שלקחו הלווים בחודש שעבר הגיע ל-927 אלף שקל, לעומת 790 אלף שקל שלקחו באוקטובר 2020, עלייה של 17%; המשקיעים הגדילו את המשכנתה הממוצעת שלהם ב-22% מ-640 אלף שקל באוקטובר בשנה שעברה ל-780 אלף לפני חודש, ואילו רוכשי הדירות במסגרת תוכנית מחיר למשתכן לקחו משכנתה ממוצעת של 892 אלף שקל, עלייה של 28% לעומת אוקטובר שנה שעברה, אז לקחו 699 אלף שקל בממוצע.

ואולם כאמור, הגידול במספר המשכנתאות שנחשבות למסוכנות - כלומר כאלה שמהוות חלק ניכר ממחיר הדירה הנרכשת, ו/או ההחזרים החודשיים בגינן מהווים חלק משמעותי מההכנסה החודשית - עולה בקצב איטי בהרבה.

שיעור המשכנתאות שהיקפן עולה על 60% ממחיר הדירה הגיע באוקטובר האחרון ל-43% מסך המשכנתאות שנלקחו. בשנה שעברה נתון זה הגיע ל-42%; היקף המשכנתאות שההחזרים החודשיים עבורן עולים על 30% מעל להכנסת משק הבית הגיע באוקטובר ל-35%, בעוד שלפני שנה הוא עמד על 33%.

הממצאים הללו יכולים להיות מוסברים במספר דרכים: הראשונה - רוכשים רבים רוכשים דירות זולות; הערכה זו מתחזקת מנתוני הלמ"ס מלפני שבוע, לפיהם מחירי הדירות שנמכרו ברבעון השלישי של השנה היו נמוכים מאלה שנרכשו ברבעונים הראשון והשני, והגיעו ל-1.68 מיליון שקל, לעומת 1.7 מיליון שקל ממוצע המחירים ברבעון הראשון; ייתכן גם כי חלק ממשפרי הדיור רוכשים דירות שזולות מהדירות שמכרו.

השנייה - רוכשים מסתייעים כלכלית בהורים ובקרובי משפחה. הערכה זו נכונה בעיקר לגבי הזוגות הצעירים, המהווים כמעט מחצית מהשוק.

ההסבר השלישי הוא שהכנסת חלק מהרוכשים עלתה מאוד. זה מאפיין בעיקר את משקי הבית שעוסקים בהיי טק

ואילו הסבר אחרון מדאיג יותר הוא שמשקי בית לוקחים הלוואות משלימות ונעזרים בהלוואות לכל מטרה, בדרך להשגת ההון הנדרש לרכישת הדירות. במצב זה ייתכן כי הם אינם כלולים במניין המשכנתאות המסוכנות, אבל ברור שמדובר באוכלוסייה שנמצאת בסיכון הפיננסי הגבוה ביותר.