מנהלי החברות הגדולות משחקים משחק כפול

יוקר המחיה ממשיך להאמיר והאחריות על הנושא אינה מצויה רק בידי הממשלה • למנהלי החברות הגדולות במשק הזדמנות פז לעשות מעשה ולהוכיח אחריות אישית • ההבנה ש'ניהול מוביל חברה' זו היכולת של כל חברה עסקית לשפר את החיים של אנשים

הפגנה נגד יוקר המחיה - קיץ 2011 / צילום: רוני שיצר
הפגנה נגד יוקר המחיה - קיץ 2011 / צילום: רוני שיצר

זה לא סוד שיוקר המחיה בישראל הוא מהגבוהים בעולם. החל ממוצרי צריכה ועד למחירי הדירות. סיבות רבות כבר נימנו להסבר התופעה. החל ממבנה שוק ריכוזי ועד רגולציה שמונעת תחרות. אלו בהחלט סיבות חשובות וטיפול בהם על ידי מדיניות כלכלית נכונה חשובה. ויפה שעה אחת קודם. הממשלה החדשה לא הביאה בשורה ממשית בכיוון זה.

אך מה תפקיד הבעלים והמנהלים של החברות שמנצלות את מבנה השוק לגריפת רווחים מעל הנורמליים? חייבים לשים אותם במרכז השיח. להם יש אחריות משמעותית ליוקר המחיה בישראל.

לצערנו מנהלים/בעלים רבים ברגע שלובשים חליפה ולוקחים את ההגה של החברה לידיים נוטשים את הערכים שלהם כבני אדם ועוברים להתנהלות גרידית. החשיבה שכמנהל אני יכול להתנהל בצורה גרידית ופוגענית כשאני בכיסא המנכ"ל ועדיין לספר לעצמי שאני אדם ערכי בחיים האישיים שלי היא מופרכת.

מנהלים חייבים להבין שצורת הפעולה של הארגון שאנו מנהלים היא אמירה של מי שהם.

ארגון שגובה מחירים שחונקים את הציבור רק כי הוא יכול, הוא ארגון שעושה רע לחברה ולאנשים. מי שמוביל ארגון כזה לא יכול להיחשב אדם ערכי גם אם בחיים האישיים הוא ממשיך להיות כזה.

כל חברה שנייה בישראל מובלת על ידי ניהול גרידי ודורסני שרואה רק את טובת הארגון. וכרגע לא נראה שמי שמוביל את החברות הללו הולך לשנות התנהלות לפחות לא בזמן הקצר.

אנו ציבור הצרכנים צריכים לאלץ אותם לעשות כן. בואו נתחיל לכוון את האחריות באופן אישי לבעלים והמנהלים של החברות הגדולות.

היום המנהלים והבעלים של החברות מצליחים לשמר את ההפרדה בין ההתנהלות הגרידית שלהם בעסק לבין החיים האישיים. אנו חייבים לשים את המנהלים/בעלים של החברות הגרידיות בחזית השיח. האחריות עליהם. את הניצול והעושק לחבר אליהם באופן אישי. הרי בסופו של דבר זו לא גזירת גורל זו החלטה של אנשים. כך הם יבינו שלא ניתן עוד לשחק משחק כפול. ויבינו שהם צריכים להחליט באיזה צד הם. אותם מנהלים כבר לא יוכלו להסתכל בעיניים לחברים, לשכנים שלהם שאותם ממש הם עושקים. הם גם יתחילו להיות מודאגים איך הם יראו בעיני הילדים שלהם. אז אולי יפול האסימון!

העולם החדש לא הולך לעשות הנחות למנהלים/בעלים הגרידיים (שמספרים לעצמם כמה הם אנשים ערכיים) וככל שהזמן יעבור כך הם יגיעו למרכז השיח בכל מיקרה. אבל זה תהליך שעוד ייקח זמן. עכשיו זה הזמן של כולנו: הצרכנים, התקשורת וכלל הציבור להיכנס לתמונה ולשקף למנהלים את מי שהם באמת לפי התנהלות הארגון אותו הם מובילים. המנהלים חייבים להיות במרכז השיח ולקחת אחריות אישית.

דרך משמעותית נוספת לשיפור המצב הוא בשינוי ההשכלה של המנהלים. הפקולטות לניהול במוסדות האקדמיים יכולים להוביל מודל חדשני לניהול: ניהול מוביל חברה. כך נראה שאפשר גם אחרת.

אנו מבינים את ההשפעה של ניהול על החיים של כולנו. ורואים במנהלים סוכני שינוי לשיפור החברה.

זה מתחיל בהבנה שבסופו של דבר כל חברה עסקית קיימת על מנת לשפר את החיים של אנשים. זו התכלית.

שהרי אם היא לא תשפר את החיים של האנשים לא יהיה ביקוש למוצרים שלה ולכן אין התכנות עסקית לקיומה.

בראייה לטווח ארוך יצירת רווחים והפיכת העולם לטוב יותר אינה עומדת בסתירה וזה היום כבר מגובה במחקרים שהינם בליבת הניהול.

ארגון שמונע מתכלית. הוא ארגון שיש בו תחושה של משמעות של mission.

זה ארגון שמחבר את העובדים, הלקוחות והקהילה למטרות שלו. זה ארגון שהביצועים שלו לטווח ארוך טובים הרבה יותר. תחשבו לרגע על ארגון שהעובדים שלו לא מחוברים למטרות שלו. תחשבו על ארגון שהלקוחות שלו לא חושבים שהוא מייצר להם ערך הוגן.

תחשבו על ארגון שהקהילה חושבת שהוא מזיק לה. האם הייתם משקיעים בארגון כזו?

הכותב הוא דיקן הפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב