פדרל ריזרב | פרשנות

פאוול צריך לוודא שהוא לא נלחם את המלחמה של אתמול

הנשיא ביידן הלך על בטוח כשהחליט למנות את פאוול לעוד כהונה בראשות הפד • "לדבר על אינפלציה זה דבר אחד. ממש לראות את האינפלציה עולה מעל 2 אחוזים - זה הדבר האמיתי", הבהיר פאוול בתחילת השנה • אתגר האינפלציה הוא מכריע לא רק עבורו, אלא גם עבור ביידן והמפלגה הדמוקרטית, שמודאגים מהמחיר שייגבו מהם עליות המחירים

ג'רום פאוול. יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Kevin Dietsch
ג'רום פאוול. יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Kevin Dietsch

אחרי שנים של ריבית נמוכה ומיקוד בשוק התעסוקה, שובה של האינפלציה מבהיר שתחילת כהונתו השנייה של ג'רום פאוול כיו"ר הפדרל ריזרב, תעמוד בסימן אתגר שונה בתכלית מכהונתו הראשונה.

1. אינפלציה

האינפלציה זכתה לדגש מיוחד בדברים שנשא בערב יום שני לאחר שביידן הודיע כי פאוול הוא המועמד שלו לקדנציה שנייה, וגם בדברים שנשאה ד"ר לייל בריינארד, שמונתה לסגניתו. ואין פלא: בחודש שעבר, האינפלציה כבר זינקה לקצב שנתי של 6.2% - רמות עליות מחירים שלא נראו בארה"ב כבר שלושים שנה.

"אנחנו יודעים שאינפלציה גובה מחיר יקר ממשפחות, ובמיוחד מאלה שפחות מסוגלות לעמוד במחיר הגבוה של צרכים בסיסיים כמו מזון, דיור, ותחבורה", הבהיר פאוול. "אני מחויבת לשים את האמריקאים העובדים במרכז עבודתי בפדרל ריזרב", הצהירה בריינרד, והוסיפה ש"זה אומר להוריד את האינפלציה בתקופה שבה אנשים ממוקדים בעבודות שלהם ובשאלה עד כמה המשכורת שלהם יכולה להספיק".

אתגר האינפלציה הוא מכריע לא רק עבור הפד - ששמירה על יציבות מחירים היא אחד מיעדיו הרשמיים, לצד תעסוקה מקסימלית, אלא גם עבור הנשיא ביידן והמפלגה הדמוקרטית, שכבר רואים באופק את בחירות אמצע הקדנציה בשנה הבאה, וחוששים מהמחיר שייגבו מהם עליות המחירים.

2. הבחירה הבטוחה

הנשיא ביידן הלך על בטוח כשהחליט למנות את פאוול לעוד כהונה בראשות הפד. עד לנשיא טראמפ, שלא מינה את ג'נט ילן לכהונה שנייה, זה הרי היה הנוהג בעשורים האחרונים: למנות את יו"ר הפד לעוד קדנציה. מעבר לכך, פאוול הוכיח את עצמו כמנהיג נחוש ויצירתי בזמן משבר הקורונה, כך שהשארתו בתפקיד די מתבקשת.

אבל לכך צריך להוסיף עוד סיבה: הפוליטיקה. לפי ההערכות, פאוול, ששיוכו המפלגתי הוא רפובליקאי, יעבור בקלות את הליך המינוי בסנאט ויזכה לקולות מחוקקים משתי המפלגות. לעומת זאת, לא בטוח שבריינרד הדמוקרטית, שהייתה המועמדת השנייה שהגיעה לקו הגמר, הייתה זוכה למספיק קולות. ולאור מצבו הרעוע בסקרים, לביידן אין היום זמן או הון פוליטי לקרבות מיותרים בסנאט.

3. הקורונה והמשבר 

הכהונה הראשונה של פאוול, שמכהן בתפקידו מאז 2018, עמדה בסימן הקורונה והמשבר הכלכלי שהגיעה איתה, והוביל את הפד לשורת צעדים חסרי תקדים בהיקפם. בשיא המשבר, במרץ-אפריל בשנה שעברה, הפד קנה בשווקים אגרות חוב (ממשלתיות ומגובות משכנתאות), בשווי של יותר מ-70 מיליארד דולר בכל יום. ההתערבות שלו ייצבה את השווקים, בארה"ב ומחוצה לה, ובעצם מנעה קריסה פיננסית.

אבל מעבר לפעולות האלה, פאוול ניסה להוביל שינוי כיוון בפד. הרעיון שמנחה אותו, כך הסביר אתמול הנשיא ביידן, הוא 'תעסוקה מקסימלית'. במצב בו החברות צריכות להתחרות זו בזו על עובדים, השכר עולה, וכולם חולקים בפירות הצמיחה הכלכלית. "המשק בריא וחזק יותר כאשר אנשים רבים ככל הניתן מסוגלים לעבוד", ציטט ביידן את פאוול.

אבל אחרי תהליך חשיבה מחדש שהתרחש בתקופת פאוול, בפד הגיעו למסקנה שבשנים עברו לא נעשה מספיק כדי לעמוד ביעד הזה. במקום זאת, הפד נתן משקל גדול מדי לחששות מהאינפלציה שאולי תגיע, והעלה את הריבית מוקדם מדי. התוצאה הייתה התאוששות איטית ממשברים, שלא הגיעה לכל האמריקאים. כל זה הוביל את הפד של פאוול לאמץ בשנה שעברה מדיניות חדשה, במסגרתה ישאף ל-2% אינפלציה בממוצע לאורך זמן. כלומר, אחרי שנים שבהן האינפלציה נמוכה יחסית, הפד ייתן לה לעלות מעט מעל היעד, ו'יחמם' את המשק, כדי לקזז את שנות העבר. הוא לא ימהר להעלות ריבית.

פאוול ניסה לחבר את השינוי הזה למציאות שהוא רואה בשטח. בראיונות שהעניק לפני חצי שנה סיפר על מחנה האוהלים של חסרי הדיור, אותו הוא רואה בדרכו לעבודה, בלוקים ספורים ממטה הפד בוושינגטון. פאוול, איש ההשקעות המעונב מוול סטריט, התגלה כיו"ר פד "יוני" באופן מפתיע.

4. המחירים מטפסים

"לדבר על אינפלציה זה דבר אחד. ממש לראות את האינפלציה עולה מעל 2 אחוזים - זה הדבר האמיתי", הבהיר פאוול בתחילת השנה, כשהודה שהמדיניות החדשה שלו עוד צריכה לעמוד במבחן. שמונה חודשים מאוחר יותר, כבר לא מדובר בדיון תיאורטי. האינפלציה, כאמור, היא כבר הרבה מעל היעד של 2%, והפד צריך להחליט איך לפעול.

השאלה הגדולה היא האם האינפלציה נובעת מגורמים זמניים, כמו פקקים בנמלים או גל הביקושים שלפני חג המולד, או שהיא מעידה על שינוי עמוק וכללי יותר במשק האמריקאי. אם האינפלציה היא זמנית, הפד יכול לשמור על סבלנות, לא למהר להעלות ריבית, ולדבוק במדיניות שפאוול אימץ. אבל אם מדובר בשינוי קבוע יותר, והפד יאחר להגיב, התוצאה עשויה להיות זינוק גדול עוד יותר באינפלציה, שיחייב את הפד להגיב בהעלאת ריבית אגרסיבית, שעלולה להוביל למיתון.

לפי ההערכות, וגם התבטאויות של חלק מבכירי הפד, יש סיכוי טוב שהפד יקדים את תהליך 'הידוק' המדיניות שלו, ואולי גם יעלה ריבית עוד לפני אמצע שנה הבאה. השאלה היא האם יצליח להימנע מהדפוס שממנו חשש פאוול, ולעצור את ההתאוששות מוקדם מדי.

בהקשר הזה, כדאי לחזור לניתוח שהציג בשבוע שעבר בראיון לגלובס הכלכלן הבריטי צארלס גודהארט, שאמר שהוא לא מתרשם במיוחד מתהליך החשיבה מחדש בפד, אלא מזהה דפוס: "המדיניות בדרך כלל נקבעת בהסתמך על מה שקרה בעבר הלא רחוק, והרצון לא לחזור על השגיאות לכאורה שנעשו בעבר הזה". אבל לאור העובדה ש"העתיד הולך להיראות מאוד שונה מהעבר", לא ברור עד כמה הפקת הלקחים הזו מועילה. לפי גודהארט לפחות, האתגר שיעמוד בפני פאוול הוא דווקא אחר: לוודא שאינו נלחם את המלחמה הקודמת, אלא מתאים עצמו למציאות שניצבת מולו כיום.

צרו איתנו קשר *5988