צה"ל | פרשנות

תיראו מופתעים: המרוויחים הגדולים מהעלאת שכר החיילים הם דווקא אנשי הקבע

הרווח של חיילי החובה מהקדמת התוספת לשכרם בשנה קטן לעומת הרווח העתידי של אנשי הקבע, שיגדילו את הפנסיה שלהם לצמיתות • מדוע הציבור נדרש לממן את כל הטוב הזה? ומהו התמריץ הנכון לעודד צעירים איכותיים לחתום קבע?

במקום תשובות קיבלנו החלטה פופוליסטית לחלק כמה מאות שקלים לחיילי החובה / צילום: דובר צה''ל
במקום תשובות קיבלנו החלטה פופוליסטית לחלק כמה מאות שקלים לחיילי החובה / צילום: דובר צה''ל

העלאת שכר חיילי החובה היא מהלך שנולד מרצון עז של שר הביטחון להסיר את המכשול האחרון בפני אישור הסדר הפנסיות של אנשי הקבע בצה"ל. ההסדר הבעייתי הזה, שעלול לתפוח לממדים אסטרונומיים (אם יורחב לכלל המשרתים בכוחות הביטחון) - יישאר ככל הנראה כפי שהיה.

זו השורה התחתונה, המאכזבת, של המאבק המשפטי, הציבורי והפוליטי שהתנהל נגד הגדלות הרמטכ"ל. הרווח הקטן של חיילי החובה מהקדמת התוספת לשכרם בשנה, קטן לעומת הרווח העתידי של אנשי הקבע, שיגדילו את הפנסיה שלהם לצמיתות. הסכום שיקבלו חיילי החובה על חשבון מערכת הביטחון ותקציבים שיכלו לממן עוד שירותים לאזרח, בטל בשישים לעומת ההפסד לקופה הציבורית, שעתידה לממן תוספות פנסיוניות במיליארדים רבים לאנשי הקבע ואולי לכלל המשרתים בזרועות הביטחון.

העלויות התקציביות הכבדות האלה ממש לא מעניינות את ראשי הצבא. הם משוכנעים שהכסף מגיע להם בדין וביושר, בגלל תנאי השירות הקשים של חלקם. הדבר היחיד שבאמת הפריע להם הייתה הטענה שדאגו לעצמם לפני שדאגו לחייליהם, בניגוד גמור לאתוס של צה"ל. תשובתם היתה שמדובר בצירוף מקרים אומלל. הצורך הדחוף בהלבנת הפנסיה נוצר בגלל עתירה לבג"ץ שחשפה (לדעת כל הצדדים) כי התוספת לגמלת הפנסיה שמשולמת זה שנים לכ-40 אלף גמלאים ול-6,000 אלמנות צה"ל - איננה מעוגנת כנדרש בחקיקה. במשך חודשים רבים המדינה מעכבת את תשובתה לבג"ץ בתואנות שונות, ומבקשת בכל פעם דחייה נוספת. לאחרונה אותתו השופטים בירושלים שיש סוף אפילו לסבלנותם.

ההסדר שבא להלבין את ההגדלה, מצמצם אמנם את גובה התוספת לגמלת הפנסיה החודשית (מ-9.2% ל-7.7%). אלא שהוא מכניס "על הדרך" גם את דור העתיד של אנשי הקבע - ובכך הופך את התוספת מתופעה זמנית לקבועה. משום כך, בזמן שבצה"ל (ובנוסח הצעת החוק שהוגשה לשרים) נטען שההסדר יחסוך כסף למשלם המסים, העריכו באוצר שעלותו הסופית תהיה 1.4 מיליארד שקל לשנה, לעומת 1.1 מיליארד כיום.

לא פחות חמורה המשמעות התקדימית של ההלבנה. כפי שקרה רק לפני שלוש שנים, גם הפעם צפויים השוטרים, הסוהרים, והמשרתים בשאר זרועות הביטחון לדרוש לקבל את התוספת גם לעצמם, בהסתמך על החלטת ממשלה עתיקה שמצמידה את שכרם לשכר אנשי הקבע (החלטה שלא בוטלה גם הפעם). מדוע הציבור נדרש לממן את כל הטוב הזה למשרתי כוחות הביטחון בגמלאות? האם התמריץ הנכון לעודד צעירים איכותיים לחתום קבע הוא להציע להם תוספת לפנסיה שיקבלו אולי בעוד 25 שנה או העלאת שכר לאלתר?

במקום תשובות קיבלנו החלטה פופוליסטית לחלק כמה מאות שקלים לחיילי החובה. תודה לכל הפוליטיקאים שסייעו במלאכה.

צרו איתנו קשר *5988