מה יותר חשוב בניהול משבר - להפגין סמכות או לשתף פעולה?

משבר חילוץ הכורים שנלכדו במכרה בצ'ילה הוא דוגמה למשבר שנוהל בתבונה ובקור רוח • אפשר ללמוד ממנו הרבה לגבי משברים, תנאי לחץ, סיכונים והישרדות • ניהול וקריירה

מה יותר חשוב בניהול משבר - להפגין סמכות או לשתף פעולה / צילום: Shutterstock
מה יותר חשוב בניהול משבר - להפגין סמכות או לשתף פעולה / צילום: Shutterstock

5 באוגוסט 2010, סן חוזה שבמדבר אטקאמה, צפון צ'ילה. מכרֶה הנחושת שפועל כבר משנת 1889 מתמוטט, מאות טונות של סלע נשפכות לתוך המנהרות ו-33 כורים נלכדים עמוק באדמה. סיטואציה של אי-ודאות מוחלטת לגבי מיקומם ומצבם, והבנה שאין פתרון מוכר וזמין.

לניהול המבצע בוחר סבסטיאן פיניירה, נשיא צ'ילה, באנדרה סוגארט, מהנדס ממכרה אחר, המוכר כמי שפועל היטב במצבי כאוס ולחץ. גובש צוות של 32 מומחים מתחומים שונים, שהתמקדו במשימת האיתור שארכה 17 יום, ובמשימת החילוץ שלקחה 53 ימים נוספים.

הצלחתם נבעה ממנהיגות שיתופית. סוגארט יצר מערך שהיה פתוח ליצירתיות וחדשנות מכל אדם וגוף בעולם, וידא כי תהיה בדיקה של כל רעיון, מנע היררכיה, חיבר בין דיסציפלינות, וכל זאת תוך שליטה במצב וחתירה לביצועים מהירים. פריצות הדרך הגיעו ממהנדס צעיר מדרום אפריקה, ומשיתוף פעולה בין נאס"א וחיל הים הצ'יליאני. כל הכורים חולצו בשלום.

חוקרים מהרווארד שבחנו את ההיבטים של ניהול האירוע הקבילו אותו לעולם הארגוני ולאופן שבו פועלים מנהיגים בזמני משבר. אי־ודאות, לחץ זמנים, סיכונים והישרדות - את כל אלו אפשר למצוא בזירות רבות.

לטענת החוקרים, במצבים כאלו - בעיקר כאשר קיים בהם גם מתח רגשי רב - מנהיגים שואלים את עצמם אם לפעול באופן סמכותי, בשליטה ובניהול של האנשים, או שמא עליהם להיות מעצימים, לזַמן חדשנות ולבחון כיוונים שונים. אנשי הרווארד טענו כי הבחירה הדיכוטומית בין האפשרויות היא טעות, וכי יש לבחור בשתיהן במקביל (Rashid, Edmondson & Herman, 2013).

מחקר זה מגדיר את הפתרון כ־"Control & Empower". הדבר נכון בעיקר כאשר מדובר באנשים ובגורמים הנתונים תחת סמכותו ואחריותו של המנהיג. אבל במקרים רבים אחרים, כולל זה של המכרה בצ'ילה, האתגר הוא בשיתוף אחרים שאין עליהם כל שליטה. ייתכן כי ראוי לאמץ ביטוי מדויק יותר: "Control & Collaborate". הקושי נעוץ בכך שבדרך כלל אנו באמת תופסים את העניין כבחירה דיכוטומית מתוך שתי מגמות שונות ולא ככוחות משלימים.

שאלת הבסיס היא כיצד אנו מגדירים מנהיגות, ויש לתשובה השלכה ישירה על נושא השיתופיות. המענה אותו אני מציע הוא ששיתופיות הופכת להיות חלק יותר מרכזי במנהיגות, ככל שהעולם נהיה מורכב ומאתגר יותר, והשיתופיות הופכת למשמעותית יותר.

אז איך עושים את זה?

● מאחדים כוחות כדי לקדם מטרות משותפות.

● מחברים בין ארגונים, דיסציפלינות וחלקים שונים בארגון ומחוצה לו.

● בודקים כל רעיון והצעה בראש פתוח, לא משנה ממי הגיעו בהיררכיה של הארגון. אין לדעת מה יביא את פריצת הדרך.

● שומרים על שליטה וסמכות, אך במקביל מעצימים את העובדים ומעודדים שיח פתוח. 

עמרי גפן מומחה בתחומי השיתופיות, האמון, הגישור והמו"מ. שותף בקבוצת גומא גבים ומחבר הספר "עוצמת השיתופיות - מאגו סיסטם לאקו סיסטם" 

צרו איתנו קשר *5988