הממשלה אישרה את מינוי עמיר פרץ ליו"ר התעשייה האווירית

שר הביטחון בני גנץ הביא הבוקר (א') לאישור הממשלה הממשלה את מינויו של עמיר פרץ ליו"ר התעשייה האווירית, חרף חוות-הדעת של ועדת המינויים נגד המינוי. בתום דיונים, הממשלה אישרה את מינויו של פרץ.

בדיון שנערך אמר שר החוץ אביגדור ליברמן: "יש לי בעיה עם ועדת גילאור. הוועדה מבולבלת ואני מבקש מראש הממשלה להתערב בנושא. האם זה נשמע הגיוני שהוועדה מוציאה מכתב תגובה לשר הביטחון? איפה נשמע דבר כזה? אם הם טוענים ששר הביטחון ושר האוצר בעלי שיקול דעת פגום - בואו נכבה את האור. הם לא יכולים לפעול בניגוד לחוק. הם לא יכולים להפוך את האנשים שפרשו מהפוליטיקה לפסולי חיתון.

"בכוונתי לפנות לוועדה ולעדכן אותם ששיקול הדעת שלהם פגום. תפקידם אינו לקבוע מדיניות או לשנות אותה. שהוועדה תסיק את המסקנות מהאירוע הזה".

השרה קארין אלהרר, שגם המינוי של אמי פלמור מטעמה נפסל, מתחה ביקורת נוקבת על ועדת המינויים. "הבעיה מתחילה ברשות החברות. אני עד היום לא הצלחתי למנות דירקטור אחד, גם ממי שנמצאים בנבחרת. נהיה פה בלבול, התהפכות היוצרות, מדובר בוועדה מייעצת. אני מאמינה בשומרי הסף, אבל הם לא מחליפים שר.

"כשפסלו את אמי פלמור, לא הסכימו להעביר לי את הניקוד, אלה החלטות בחוסר תום-לב. אם רשות החברות יקרה לליבנו, שהוועדה תבין את התפקיד שלה".

השרה מיכאלי נמנעה בהצבעה בממשלה על מינוי עמיר פרץ והביעה הסתייגות ממנו. "קראתי בעיון את החלטת הוועדה שאחראית על אישור המינויים", אמרה מיכאלי. "אין חולקת שלפרץ יש כישורים רלוונטיים לתפקיד, אבל בהחלטת הוועדה מופיעה גם הזיקה הפוליטית החזקה מאד לשר הבטחון שאחראי על החברה. זיקה חזקה כל כך שלפי חוו"ד היועמ"ש נדרשות שנה עד שלוש כדי לנתקה.

"בקושי חלפה חצי שנה מסיום כהונתו של פרץ כשר מטעם כחול לבן והוועדה לא מצאה כישורים הגוברים על הזיקה הכל כך חזקה הזאת. לכן, מן הראוי שההחלטה הזאת לא היתה מגיעה לממשלה להצבעה".

עוד הסבירה מיכאלי את הימנעותה מאישור מינויו של פרץ בכך ש"כמי שתמכה בפרץ פעמים רבות בעבר עד שבחר להכנס לממשלת נתניהו יחד עם כחול לבן, החלטה שנאבקתי בה בכל כוחי, יש לי קשר לזיקה הפוליטית הבעייתית המדוברת שלו, שכן התנגדתי לה נחרצות, ולכן החלטתי להימנע בהצבעה. אני שמחה שחלק משרי מרצ הצטרפו אלי".

חוות-הדעת של מנדלבליט

לפני הישיבה נשלחה לשרים חוות-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט המגבה את גנץ וכן חוות-דעת דומה של היועצת המשפטית במשרד הביטחון. בחוות-הדעת הנגדית שהגיש גנץ נכתב כי "מר עמיר פרץ הוא בעל כישורים מיוחדים המאפשרים את מינויו כיו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית לאור ניסיונו וכישוריו כפי שהוצגו בפני שר הביטחון... יהיה זה מוצדק לטובת החברה למנות את מר עמיר פרץ לתפקיד דירקטור בחברה".

עמדתו של גנץ כפי שמובאת בחוות-הדעת שניסחה עו"ד הילה ארליך היא שנחלשה זיקתו של פרץ לזירה הפוליטית, וכי יש לו את הכישורים המתאימים למינוי וזאת בניגוד לקביעת ועדת גילאור. היועמ"שית עוד מציינת בשמו של גנץ כי לפרץ שעמד בראש ההסתדרות יש יתרון בתחום יחסי העבודה: "מבהיר השר כי לטעמו ענייני יחסי העבודה יכולים להיות חסם משמעותי להנפקת החברה וכי בעת הזו ניסיון בתחום הינו קריטי לפעילות החברה והובלתה... ניהול ההסתדרות משך עשור לרבות תהליכי התייעלות והבראה וניהול תקציבים מהווים אינדיקציה ליכולותיו".

"למיטב הבנתנו נפלו שגגות בהמלצות הוועדה"

שתי חוות-הדעת הללו מצטרפות לחוות-דעת חלופית בת למעלה מ-30 עמודים שהגיש פרץ לשרי הביטחון, האוצר והמשפטים שהוכנה לבקשתו לאחר שוועדת המינויים הודיעה כי הוא אינו מתאים לכהן כיו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית. חוות-הדעת שהוכנה על ידי משרד ש. הורוביץ ושות' בתחילת החודש והגיעה לידי גלובס ככל הנראה עומדת בבסיס ההחלטה של שר הביטחון בני גנץ להגיש את מועמדותו של פרץ לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב בגיבוי היועץ המשפטי לממשלה.

במסגרת חוות-הדעת החלופית התבקשו עורכי הדין יהושע חורש וגלעד כץ על ידי פרץ לבחון מחדש את החלטת ועדת המינויים בראשות השופטת בילהה גילאור והם כותבים כבר בפתיח : "למיטב הבנתנו נפלו שגגות בהמלצות הוועדה". עורכי הדין דחו בין היתר את טענת הוועדה כי לפרץ יש זיקה פוליטית וקבעו כי כזו לא קיימת מאז ינואר 2021 אז הודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים.

בהתייחס להיעדר הניסיון כפי שקבעו אז בוועדת גילאור, נכתב כי "הוועדה שגתה בהמלצתה כי קיים קושי לקבוע כי מר פרץ הינו בעל ניסיון משמעותי בתחום פעילות החברה או בעל כישורים מיוחדים. החלטה זו אינה מעניקה את המשקל ההולם לניסיונו הרב והמוכח של מכר פרץ הן בתחום הכלכלי והן בתחום הביטחוני.. בהתאם לכך מר פרץ עומד בתנאים הקבועים בדין למינוי ובסמכותם של השרים בהתאם לשיקול דעתם העצמאי לא לקבל את המלצת הוועדה ולמנות את פרץ ליו"ר התעשייה האווירית".

באופן חד משמעי כותבים עורכי הדין כי השרים אינם כבולים להחלטת הוועדה וכי מעמדה הינו בתוקף של ייעוץ בלבד בדבר התאמת מועמד לתפקיד. "ההלכה מורה כי הגורם המוסמך לקבלת ההחלטה הם השרים ולא הוועדה", נכתב בהסתמך על בג"ץ רוזנברג שבו קבע בית המשפט העליון כי הגורם המכריע במינוי הוא השר ולא הוועדה: "בעניינים מסויימים החוק מאפשר לשר לאשר מינוי בניגוד לדעת הוועדה וזאת אם השגה שהשר הגיש לממשלה נתקבלה על ידיה", נכתב בפסק הדין דאז.

הכותבים מקדישים פרק רחב להפרכת טענות הוועדה בדבר חוסר הניסיון של פרץ לתחום פעילות החברה או שאין לו כישורים מיוחדים, וכך נכתב: "הוועדה לא שקלה שורה של נימוקים שפורטו על ידי שר הביטחון גנץ בבחירה בפרץ ובכללם: תפקידו כיו"ר חברת העובדים אשר הקנה לו ידע וניסיון בתחום הכלכלי פיננסי, מינוי דירקטורים ועוד.. תפקידו כשר התעשייה והכלכלה שהקנה לו ידע נוסף בתחום הכלכלה והמסחר.. תפקידיו כסגן ראש ממשלה ושר ביטחון וחבר קבינט ביטחוני בתקופה שבה התקבלו החלטות חשובות בתחומי הרכש הביטחוני שלהן השלכות גם על פעילות התעשייה האווירית".

הכותבים קבעו כי "מדובר באי מתן המשקל המתאים לתפקידים שבהם נשא מר פרץ ובביצועיו יוצאי הדופן המצביעים באופן מובהק על היותו בעל כישורים מיוחדים להוביל את התעשייה האווירית לא רק בהיבט החברתי אלא גם הכלכלי ביטחוני". עוד הובאו נספחים בדבר תרומתו של פרץ להסכם ההבראה של חברת רפאל, המעבר מפנסיה תקציבית לצוברת והנהגת תהליכים מול ציבור העובדים בישראל. בנוסף נקבע כי הוועדה התעלמה מהישגיו של פרץ בתחום הביטחון כשהם מסתמכים על חוות-דעת שהוגשה להם על ידי אלוף במיל עמוס ידלין.

"עובדות ונתונים אלה שייתכן שחלקם לא עמדו בפני הוועדה ולא נערך ניסיון לאסוף אותם מחייבים את המסקנה שמר פרץ נושא בכישורים לשמש בתפקיד", נכתב בחוות-הדעת שהעביר פרץ לשרים גנץ ליברמן וסער, "בסמכותם של השרים בהתאם לשיקול דעתם העצמאי להימנע מלקבל את המלצות הוועדה ולמנות את מר פרץ לתפקיד".