העסקים כרגיל אבל המניה יורדת: כך משפיעה עזיבת הבכירים על שיכון ובינוי

מניית שיכון ובינוי  (שו"ב) איבדה מעל 5% ביומיים האחרונים של השבוע שעבר, ומחקה כמעט מחצית משיעור העלייה שרשמה מתחילת 2021. עוד לפני שנפתח שבוע המסחר הנוכחי (שהמשיך את מגמת הירידות במניה), מציגה שו"ב תשואת חסר משמעותית ביחס למדדים שבהם היא נסחרת: בעוד שמדדי תל אביב-35 ותל אביב-125 מציגים תשואה פנטסטית של כ-24% מתחילת 2021, רושמת מניית שו"ב תשואה של כ-6% בלבד בתקופה זו. 

  

שו"ב דווקא הציגה בשבוע שעבר תוצאות כספיות טובות לרבעון השלישי של 2021, שכללו שיפור חד בשורה התחתונה על אף ירידה מסוימת בהכנסות. עם זאת, על הדוחות העיבה עזיבתם המפתיעה של מנ"כלי שתי חברות בנות באותו היום, וכן החשש מגניזת רעיון ההנפקה של החברה הבת, שיכון ובינוי אנרגיה. הנפקה זו אמורה הייתה להציף שווי ניכר לחברת הנדל"ן והתשתיות שבשליטת נתי סיידוף, הנסחרת בשווי של 8.5 מיליארד שקל (לאחר שזינקה בכ-200% מאז רכש את השליטה בה ביוני 2018).

תחילה היה זה אלון רווה, מנכ"ל שו"ב אנרגיה, שהודיע כבר בשעות הבוקר של יום רביעי על רצונו לסיים את תפקידו בחברה, לקראת מינויו לתפקיד מנכ"ל חברת אוגווינד, מתחום טכנולוגיות אגירת האנרגיה, הנסחרת בבורסה. 

 רווה אלון - סמנכ''ל כספים צים / צילום: תמר מצפי

ברביעי אחר-הצהריים הודיע גם מנכ"ל סולל בונה, אהוד דנוך, על רצונו לסיים את תפקידו, לקראת מינוי לתפקיד מנכ"ל אקרשטיין תעשיות, חברה בת של קבוצת אקרשטיין שנסחרת אף היא בתל אביב. 

 אהוד דנוך - מנכל סולל בונה / צילום: יח''צ

בשו"ב נחושים לקדם ההנפקה, המשקיעים טרם השתכנעו

אלון רווה מונה בחודש מאי השנה לעמוד בראש שו"ב אנרגיה, לאחר שהוביל קודם לכן את חטיבת הזכיינות הגלובלית בתחום התשתיות של שו"ב. הוא היה אמור להוביל את הנפקתה הראשונית בבורסה לפי שווי שאפתני של כ-5 מיליארד שקל, אולם ניסיון מקביל שהובילה שו"ב למיזוג חברת האנרגיה שלה עם חברת פז, לפי שווי של כ-3.5 מיליארד שקל "בלבד", הוביל לאובדן המומנטום של ההנפקה ולצמצום משמעותי בשווי שהסכימו המשקיעים להעניק לשו"ב אנרגיה. 

החלטתו של רווה לעזוב כעת, כחצי שנה בלבד לאחר מינויו ועוד בטרם השלים את מהלך ההנפקה, מאותתת לכאורה על הסיכויים הנמוכים לביצוע הנפקה בתקופה הקרובה. בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדוחות, הביעה הנהלת שו"ב נחישות לקדם את המהלך, לאור תוכנית ההתרחבות בארה"ב ובאירופה, אולם המשקיעים טרם השתכנעו.

בעקבות עזיבת שני הבכירים ותגובת המניה לכך, כתב האנליסט דוד גבאי מאקסלנס ברוקראז' כי "אנו לא רואים השפעה משמעותית על הערך הכלכלי במודל של שיכון ובינוי, לא בהיבט של פעילות האנרגיה ולא בהיבט של סולל בונה. אנו מציינים את השיפור התפעולי בפעילות הזכיינות והאנרגיה ואת רמת הצבר הגבוהה של פעילות הקבלנות, המאפשרת שקיפות גבוהה לגבי פעילות הקבלנות בארץ ובחו"ל בעתיד".

סגירת מימון לרכישת תחנת כוח בטקסס

העזיבה של שני הבכירים העיבה על פרסום התוצאות הכספיות ועל פרסום הודעה חשובה נוספת - בדבר השלמת הרכישה של פרויקט הקמת תחנת כוח פוטו-וולטאית בטקסס. לצד הרכישה ב-78 מיליון דולר הושלמה חבילת המימון הבנקאי להקמת התחנה בהיקף של 173 מיליון דולר. ברבעון השלישי רשמה שו"ב ירידה של 3% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל, וזאת כתוצאה מעיכוב בביצוע פרויקטים של סולל בונה.

בחברה הוסיפו כי הירידה בהכנסות קוזזה בחלקה על ידי עלייה בקצב הפעילות בניגריה, באוגנדה ובאתיופיה, וכתוצאה מעלייה בהכנסות ממכירה והשכרת דירות בישראל. למרות זאת, גדל הרווח הגולמי של החברה ברבעון ב-26% ל-268.5 מיליון שקל, והיווה 17.8% מסך ההכנסות, לעומת רווחיות גולמית של 13.7% מסך ההכנסות שנרשמה ברבעון המקביל.

חלק החברה ברווחי חברות מוחזקות הסתכם ב-66.8 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-18.3 מיליון שקל ברבעון המקביל, הודות לעלייה ברווחיהן של חברות במגזר האנרגיה בסך כ-59 מיליון שקל (בעיקר רמת חובב ואשלים) ושיפור של כ-28 מיליון שקל בתוצאותיהן של חברות בתחום הזכיינות. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-119 מיליון שקל, לעומת הפסד של 24.1 מיליון שקל ברבעון המקביל.

צבר ההזמנות לעבודות קבלניות נכון לסוף הרבעון גדל לכ-13.2 מיליארד שקל, מתוכם כ-6.4 מיליארד שקל בישראל וכ-1.9 מיליארד שקל בארה"ב, וזאת לעומת כ-12.1 מיליארד שקל בסוף שנת 2020. הגידול נובע בעיקר מזכייה בפרויקט פארגו בארה"ב. פרויקטים נוספים בהיקף כ-7.7 מיליארד שקל שבהם זכתה החברה טרם נכללו בצבר זה, ובהם כ-4.6 מיליארד שקל בגין קריית המודיעין בנגב.

"המנכ"לים התרגלו שלכל אחד יש ממלכה משלו"

תמיר כהן, יו״ר ומנכ"ל שו"ב, אמר לאחר פרסום הדוחות כי "אנו מסכמים רבעון שלישי טוב עם שיפור בכל הפרמטרים העיקריים. אנו שמחים לראות את תרומתם של מגזרי הפעילות השונים, כשברבעון זה נהנינו מביצועים חזקים במרבית הפעילויות".

בהנהלת החברה הסבירו כי "תזמון ההודעות יצא אומלל - כאשר שני המנכ"לים בחרו דווקא ביום ההודעה על הסגירה הפיננסית בטקסס ופרסום הדוחות להודעותיהם. הסגירה הפיננסית הזו היא אבן דרך בחברה, מאחר שמדובר בפיתוח של פרויקט, כשאנחנו הופכים להיות שחקן משמעותי יותר בארה"ב".

בהנהלה הסבירו עוד כי "בחברה נעשה כיום שינוי תרבותי לצורך מקסום ומיצוי הסינרגיה, ויכול להיות שזה פחות מתאים למי שהתרגלו לכך שלכל מנכ"ל יש הממלכה שלו, שבה הוא קובע מה יהיה איפה. היום החברה עובדת בסינרגיה הרבה יותר טובה, ואנחנו רואים את זה גם בפרויקטים שבהם אנו זוכים".

כן הוסיפו, "אנחנו גם בעד שהמנכ"לים שלנו יתפתחו וינהלו חברות ציבוריות לפי רצונם, שו"ב היא בי"ס מאוד טוב לניהול. אבל לא נחמד שזה קרה באותו היום. לא ידענו שזה יקרה ודיווחנו על כל עזיבה ברגע שידענו עליה. אז התזמון היה בעייתי, אבל ברמת ניהול העסק, האנרגיה וסולל בונה הן שתי חברות מספיק חזקות וותיקות, ואנחנו לא רואים פגיעה משמעותית מהעזיבות. יש לנו שדרת ניהול מאוד חזקה, שכוללת בסולל בונה סמנכ"לים, מנהלי פרויקטים ומנהלי אזורים, וגם בחברת האנרגיה יש מנהל לפעילות בארה"ב ומנהלי תפעול פה".

בהנהלת החברה הדגישו כי אמנם אלון רווה נבחר כדי להוביל את הנפקת חברת האנרגיה, אבל עזיבתו לא מסמלת את ביטולה. "ההנפקה תצא לפועל", הבהירו, "אנחנו לא מנפיקים מנהל, אלא את צבר הפרויקטים שיש לנו, וזה לא הולך לשום מקום".