נגיד בנק ישראל מאותת: מהפכה בריביות על הלוואות בין הבנקים

אמיר ירון אמר היום כי "נחליף את ריבית התלבור בריבית של בנק ישראל" • התלבור היא ריבית להלוואות בין-בנקאיות והיא החלופה הישראלית של הליבור

אמיר ירון נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום
אמיר ירון נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום

בנק ישראל פועל להחליף את ריבית התלבור בזו של בנק ישראל, כך אמר נגיד בנק ישראל בכנס הפיקוח על הבנקים שנערך הבוקר בתל אביב.

ריבית התלבור היא ריבית להלוואות בין-בנקאיות, המחושבת ומתפרסמת בכל יום עסקים באמצעות מפיץ המידע "רויטרס". הריבית מחושבת על פי הצעות הריבית של כמה בנקים מסחריים. ריבית התלבור, והיא למעשה הגרסה הישראלית לריבית הליבור - ראשי תיבות באנגלית של: London Inter Bank Offered Rate - LIBOR. לפני שבוטלה, ריבית הליבור פורסמה פעם ביום עסקים על ידי ארגון הבנקאים הבריטי (BBA) ומייצגת את גובה הריבית על פיה בנקים מוכנים להלוות האחד לשני.

ביולי 2017 הכריזה רשות ניירות ערך הבריטית (ה-FCA), המפקחת על ריביות הליבור, שבכוונתה להפסיק בסוף 2021 את פרסומן בשל חשיפה להטיות שהביאו לעיוותים, שכן ריביות אלו התבססו על הערכות סובייקטיביות של הבנקים לגבי עלויות המימון שלהם ולא על עסקאות בפועל. ריביות הליבור יוחלפו בריביות "חסרות סיכון" חדשות, המבוססות על עסקאות בפועל, וכעת בנק ישראל קובע כי זו תישען על ריבית בנק ישראל.

"ריבית התלבור הינה ריבית סמן בין-בנקאית הנקבעת לטווחי זמן שונים על פי ציטוטים ממספר בנקים והיא המקבילה לריבית ה- IBOR הקיימת במספר רב של מדינות. ריבית סמן זו היא עוגן קריטי למספר רב של חוזים ופעילויות פיננסיות בשוק ההון", אמר נגיד בנק ישראל אמיר ירון. "לאור בעיות שהתגלו בה, מדינות רבות עוברות מריביות IBOR לריביות Overnight חסרות סיכון המבוססות על עסקאות בשוק הריפו או בשוק הבין-בנקאי. בישראל, בעיקר על רקע הנזילות הגבוהה, אין עדיין שוק ריפו ואין כמעט פעילות אשראי בין-בנקאית. לכן, אין בנמצא ריבית שוק שתהווה בסיס לריבית Overnight, שתהיה אלטרנטיבה לתלבור. לכן, אנחנו פועלים להחליף את ריבית התלבור, על בסיסה מתבצעות עסקות בנגזרים, בריבית המוצהרת של בנק ישראל ובמקביל לפתח את שוק הריפו".

"נאיץ את ההכנה לקראת הנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי"

בתוך כך, בנק ישראל הודיע על כוונתו להאיץ את ההכנות לקראת הנפקה של המטבע הדיגיטלי של בנק מרכזי. הנגיד ירון אמר בכנס כי "בבסיס הדילמה אם להנפיק מטבע דיגיטלי תוצרת בנק ישראל עומדות מספר מוטיבציות - יצירת חלופה יעילה, מתקדמת ובטוחה לאמצעי התשלום הקיימים והחדשים בעידן הדיגיטלי; יצירת תשתית חדשנית שתבטיח את התאמת מערך התשלומים לצרכים של הכלכלה הדיגיטלית העתידית; הבטחת היתירות של מערך התשלומים ותפקודו התקין בעת חירום או תקלה; יצירת תשתית יעילה וזולה לתשלומים חוצי גבולות; שמירת האפשרות של הציבור לעשות שימוש באמצעי תשלום דיגיטלי תוך שמירה על פרטיות; ותמיכה במדיניות הממשלה לצמצום השימוש במזומן.

חשוב לציין שהנפקת מטבע דיגיטלי, בוודאי אם לא יעוצב בקפידה, עלולה להיות כרוכה גם בסיכונים משמעותיים. הסיכון העיקרי הוא מפגיעה אפשרית בתיווך הפיננסי, bank disintermediation. במידה והציבור יבחר להמיר חלק משמעותי מפיקדונותיו לשקל הדיגיטלי, יכולתם של הבנקים למלא את תפקידם הבסיסי - תיווך בין חוסכים ללווים ונתינת אשראי - עלול להיפגע, באופן שיסב פגיעה משמעותית למשק. לשקל הדיגיטלי עלולות להיות גם השפעות על התמסורת המוניטרית. עיצוב לא מוקפד של המערכת עלול להניב גם סיכוני סייבר, סיכונים לפרטיות, וסיכונים למוניטין של הבנק המרכזי.

"לאור התפתחויות אלו, החליט בנק ישראל להאיץ את הלימוד, המחקר וההכנה שלו לקראת הנפקה אפשרית של מטבע דיגיטלי עתידי, תוך מתן מענה ראוי לסיכונים השונים. חשוב להדגיש: בדומה לבנקים מרכזיים רבים אחרים, בנק ישראל טרם החליט האם בכוונתו להנפיק מטבע דיגיטלי ואנחנו עוד בוחנים את הנושא. אנו מחוייבים להיות בחזית הידע הכלכלי והטכנולוגי בנושא זה", אמר ירון.

צרו איתנו קשר *5988