הרוב השמרני בעליון בארה"ב מפגין פתיחות לחוק ההפלות של מיסיסיפי

החוק במדינה אוסר על הפלות אחרי השבוע ה-15 להיריון, ובכך מנוגד באופן ישיר לפסיקה רו נגד וייד מ-1973

הפגנה בעד הפלות מול בית המשפט העליון של ארה''ב, מוקדם יותר השבוע / צילום: Associated Press, Jose Luis Magana
הפגנה בעד הפלות מול בית המשפט העליון של ארה''ב, מוקדם יותר השבוע / צילום: Associated Press, Jose Luis Magana

הרוב השמרני בבית המשפט העליון בארה"ב הטיל ספק רב בהתאמת ההגנות בחוקה על זכויות ההפלה הקיימות כמעט חמישה עשורים לזמננו, כשהשופטים שמעו טיעונים בנושא התביעה החשובה ביותר בנושא ההפלות מזה דור.

בית הדין דן ביום רביעי במשך כמעט שעתיים בשאלה מה לעשות לגבי חוק ממיסיסיפי מ-2018 שאסר על הפלות אצל נשים שהן בהיריון 15 שבועות - כחודשיים מוקדם ממה שכיום מורשה לפי תקדים של בית המשפט העליון. המדינה מבקשת לבטל את פסיקת בית הדין מ-1973 במקרה רו נגד וייד שקבעה את זכותה של אישה להפסיק היריון לא רצוי, ובמקום זה מבקשת לאפשר לנבחרי ציבור להחליט איך לפקח על הפלות או לאסור עליהן.

התובע הכללי סקוט סטיוארט ממיסיסיפי טען שהפסיקות רו והורות מתוכננת נגד קייסי, משנת 1992, שצמצמה אבל לא ביטלה את הזכות להפלה, היו צעדים שגויים שפילגו את ארה"ב.

"אין להן בסיס בחוקה. אין להן מקום במסורות ההיסטוריות שלנו", אמר סטיוארט. "הן פגעו בהליך הדמוקרטי. הן הרעילו את החוק. הן חנקו את הפשרה. במשך 50 שנה, הן תקעו את בית הדין בלב סכסוך פוליטי שאין לו אפשרות לפתור לעולם".

כמה שופטים שמרנים ציינו שהם מוכנים לשמוע טיעונים אלה, והשופט ברט קוואנו אמר שהחוקה לא מספקת שום הנחיה לגבי הפלות ומותירה את עתידו של התהליך הזה לקביעת המחוקקים.

"אם אנו חושבים שהתקדימים הם שגויים במידה רצינית", אמר, האם זה לא אומר "שהתשובה הנכונה היא בעצם חזרה לעמדה של ניטרליות?"

התובעת הכללית של ארה"ב, אליזבת פרלוגר, שטענה להגנת הזכות להפלות, הגיבה: "זו לא התשובה הנכונה בגלל שבית הדין הכיר באופן נכון בכך שזו זכות יסודית של נשים, והטבע של זכויות יסודיות הוא שלא מותירים למחוקקי המדינות לקבוע אם לכבד אותן או לא".

השופטים קבאנו וסמואל אליטו אמרו שבמהלך ההיסטוריה שלו בית הדין דחה החלטות קודמות שהיו שגויות באופן חמור, כולל בכמה מהמקרים החשובים שלו. אם בית הדין לא היה מבטל תקדימים וקובע שלא ניתן לתבוע אנשים על יחסי מין הומוסקסואליים או שההפרדה הגזעית אינה חוקתית, אמר קבאנו, "המדינה שלנו הייתה במקום אחר לגמרי".

הפער בין האגפים הליברלי והשמרני בבית הדין היה ברור בלקחים שהפיקו מחוות הדעת פה אחד בתביעה מ-1954 בראון נגד משרד החינוך, שקבעה שדוקטרינת ה'מופרד-אך-שווה' שאימץ בית הדין 58 שנים קודם לכן הייתה לא חוקתית.

"פגיעה יסודית בחירות"

ליברלים השוו את רו לבראון, שבית הדין אישר כמה פעמים מאז על אף התנגדות ארוכת שנים של מיסיסיפי ומדינות דרומיות אחרות שהאשימו את השופטים בשימוש יתר בסמכות החוקתית שלהם לטובת מדיניות חברתית פרוגרסיבית.

מקרים כמו בראון ורו, כך אמרה השופטת סוניה סוטומאיור, "קבעו מערכת ציפיות בחברה שלנו שזה מה שבית הדין החליט, וזה מה שנעשה".

השופט אליטו אמר שרו פחות דומה לבראון מאשר למקרה פלסי נגד פרגוסון, התביעה מ-1896 שקבעה את חוקיות ההפרדה הגזעית, ואמר: "האם לא יהיה מספיק לומר שזו הייתה החלטה שגויה ביום בו התקבלה ושכיום היו פוסקים נגדה?".

השופטת איימי קוני בארט, שהנשיא לשעבר דונלד טראמפ מינה במקום השופטת רות ביידר גינסבורג לאחר שנפטרה בשנה שעברה, תהתה אם זכויות ההפלה נחוצות להגנה על יכולתן של נשים להשתלב בחברה ולפתח קריירה, לאור העובדה שקיימים חוקים המרשים לנשים למסור רכים נולדים לאימוץ.

השופט ג'ון רוברטס ביטא פתיחות לגבי האיסור של 15 שבועות שנידון, ולא התייחס להשלכות הנרחבות יותר על זכויות ההפלה. הוא הציע שהקטנת מסגרת הזמן בה אישה יכולה לבקש לעשות הפלה לא פוגעת במידה דרמטית ביכולת לסיים היריון לא רצוי.

עד סוף המושב, השאלות ששאלו שופטים שמרנים הראו התמקדות לא בשאלה אם מיסיסיפי יכולה להטיל מגבלות חדשות על זכויות ההפלה אלא האם בית המשפט העליון צריך לפסוק פסיקה נרחבת יותר שתסיר את ההגנות החוקתיות על ההפלה לאלתר.

ג'ולי ריקלמן מהמרכז לזכויות הפריון, שייצגה את מרפאת ההפלות היחידה במיסיסיפי, אמרה שנסיגה בחוק בנושא ההפלות "תסיג נשים לאחור".

"זה שמדינה תיקח את השליטה בגופה של אישה ותדרוש שתעבור היריון ולידה, עם כל הסיכונים הפיזיים וההשלכות משנות החיים הכרוכות בזה, זו פגיעה יסודית בחירות שלה", אמרה ריקלמן.

הסימפטיה היחידה כלפי טענותיה בוטאה על ידי השופטים הליברלים בחבר השופטים, שאמרו שאותם שיקולים חוקיים רלוונטיים היום כפי שהיה ב-1973 או ב-1992, ואם כבר, הם אפילו חזקים יותר היום לטובת ההגנה על ההפלות, מכיוון שבימינו הזכויות האלה כבר מוכרות ומקובלות באופן נרחב.

"לא הרבה השתנה מאז רו וקייסי"

בנוגע למהות הסכסוך, "לא הרבה השתנה מאז רו וקייסי", אמרה השופטת אלנה קגאן. "אנשים חושבים שזה נכון או לא נכון על בסיס הדברים שתמיד חשבו בגללם שזה נכון או לא נכון".

הפגנה בעד ביטול התקדים של רו, מול בית המשפט העליון של ארה''ב, מוקדם יותר השבוע / צילום: Associated Press, Jose Luis Magana
 הפגנה בעד ביטול התקדים של רו, מול בית המשפט העליון של ארה''ב, מוקדם יותר השבוע / צילום: Associated Press, Jose Luis Magana

ההבדל, אמרה, הוא "שהיום עברו 50 שנה" מאז שבוססה הזכויות לסיים היריון לא רצוי "כחלק ממרקם החיים של נשים החיות במדינה".

השופטת סוטומאיור הביעה צער על הצהרה של מחוקק ממיסיסיפי שהמדינה מבקשת להעביר חקיקה חמורה יותר לגבי הפלות בגלל שיש שופטים חדשים בבית המשפט העליון, ואמרה: "האם המוסד הזה ישרוד את הצחנה שזה יוצר בתפישה הציבורית שהחוקה וקריאתה הם פשוט מהלכים פוליטיים?".

השופט ניל גורסוץ' היה השופט המרוסן ביותר בין החברים השמרנים החדשים בבית הדין. מעט השאלות ששאל התמודדו בשאלה אם בכלל ניתן ליצור סטנדרט חוקי שניתן להפעיל בצורה קוהרנטית כשבית הדין מבקש לצמצם את ההגנות על הפלה רק במידה מוגבלת - או אם, כפי שאמרו שופטים משני הצדדים, הדרך היחידה לאשר את האיסור במיסיסיפי היא על ידי ביטול פסק הדין התקדימי רו נגד וייד.

קהל של פעילים משני צידי הנושא התאספו מול בניין בית המשפט העליון לפני ובמהלך הטיעונים, דוברים פנו לקבוצות התומכים ורבים מהפעילים נשאו שלטים. משטרת הקפיטול אמרה שעצרה 33 אנשים שחסמו את התנועה בשדרות קונסטיטושן. מארגן של הקבוצה אמר שהם הפגינו על מנת להגן על הגישה להפלות.

בית המשפט העליון צפוי לפסוק במקרה עד סוף יוני. בעתירה הראשונה לבית המשפט העליון, טענה מדינת מיסיסיפי שאין צורך לבטל את התקדים של רו על מנת להגן על האיסור החל מהשבוע ה-15. לאחר שרוב השופטים בבית המשפט נעו לכיוון הימין והשופטת בארט החליפה את השופטת המנוחה גינסבורג, מסגרה מיסיסיפי את הטיעון מחדש וטענה שיש לבטל את רו וקייסי לאלתר.

האיסור במיסיסיפי על הפלות החל מהשבוע ה-15 אינו הצעד היחיד על הפלות העומד בפני בית המשפט. לפני חודש, השופטים שמעו טענות לגבי חוק בטקסס שאוסר על הפלות אחרי כשישה שבועות.

למרות שאיסור כזה יוציא מהחוק הרבה הפלות שכיום מותרות, בית הדין הצביע בעבר בפער של 5-4 להרשות לחוק להיכנס לתוקף בספטמבר כל עוד הליטיגציה לגביו נמשכת. רוב השופטים אמרו שהם לא מתייחסים לתוכן החוק אבל נקטו בגישה זו בגלל שהחוק הטקסני נותן סמכות לגורמים פרטיים ולא לרשויות המדינה לאכוף את החוק דרך תביעות אזרחיות.