כיצד משפיעה המערכת הבנקאית על האקלים והמצב החברתי? הבנקים יחויבו לדווח על היבטי ESG בפעילותם

הבנקים יידרשו להציג באופן שקוף לציבור את ההיבטים הסביבתיים, החברתיים והנוגעים לממשל תאגידי בפעילותם (ESG), כך במסגרת צעדים שנוקט הפיקוח על הבנקים • בדוח הדירקטוריון יחוייבו הבנקים להתייחס לסיכוני אקלים והשפעתם על פעילותם הפיננסית • זהו צעד ראשון, כאשר בשלב זה לבנקים נותרה גמישות רבה באשר למדידת השפעתם והצגתה לציבור

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן / צילום: אייל טואג
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן / צילום: אייל טואג

ישראל מיישרת קו עם העולם: בנקים יידרשו להציג באופן שקוף לציבור את ההיבטים הסביבתיים, החברתיים והנוגעים לממשל תאגידי בפעילותם (ESG), כך במסגרת צעדים שנוקט הפיקוח על הבנקים כדי לחזק את תרומת המערכת הבנקאית לסביבה ולחברה. בחוזר שפרסם הבוקר (א') המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, הוא דורש מתאגידים בנקאיים להרחיב את הגילוי לציבור על החשיפה לסיכונים סביבתיים, לרבות סיכוני אקלים, וכן יהיה על הבנקים לפרט כיצד ההיבטים הללו משתלבים ביעדים ובאסטרטגיה העסקית שלהם.

לאור הנחיות בנושא גילוי על סיכונים הנובעים משינויי אקלים שפורסמו לאחרונה בעולם, המפקח על הבנקים מטיל על התאגידים לבחון את הצורך להרחיב את הגילוי בנושא, כדי לשקף שינויים מהותיים בסיכונים הסביבתיים הספציפיים אליהם חשוף הבנק, לרבות בשל התפתחויות הקשורות לשינויי אקלים ולסיכוני מעבר, ולשקף שינויים מהותיים באופן הניהול של סיכונים אלה.

לפי ההוראות החדשות, גופי ניהול הסיכונים בבנקים ידרשו להביא בחשבון השפעה של הסכמים בינלאומיים הקשורים לסיכונים סביבתיים ואקלימיים (דוגמת הסכם פריז) על פעילותם, התפתחויות חוקיות, טכנולוגיות, פוליטיות והתפתחויות ספציפיות אחרות בקשר לסיכונים סביבתיים, לרבות התפתחויות הקשורות לשינויי אקלים, אשר עשויות לייצר סיכונים חדשים לתאגיד הבנקאי. בדוח הדירקטוריון, יתארו הבנקים את סיכוני האקלים, בשימוש במדדים כמותיים לחשיפה לסיכונים וסקירה של אופן הניהול שלהם.

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, אומר כי "התיקונים להוראות שפרסמנו היום משפרים את הגילוי לציבור על ידי המערכת הבנקאית על היבטי סביבה, חברה וממשל, בהתאם לאמות-מידה מיטביות שמיושמות על ידי בנקים מובילים בעולם, ומשתלבים היטב בצעדים שלנו לחיזוק תרומת המערכת הבנקאית לסביבה ולחברה, ולשיפור קיימות המערכת הבנקאית והמשק לטווח הארוך. לאור החשיבות הרבה שאנו מייחסים לנושא, ועל רקע ההתפתחויות המשמעותיות שחלו בעולם בשנים האחרונות, בכוונתנו להמשיך לפעול כדי לשפר את הניהול של היבטי הסביבה והחברה במערכת הבנקאית".

גם דוחות האחריות התאגידית ישתנו

בשנים האחרונות, מרחיבים רגולטורים בעולם את הדרישות מגופים מפוקחים לשקיפות בנושאים הללו, אך הגישה הנוכחית לנושא הינה מרחיבה מאוד, כך שלגופים נותרת גמישות רבה באשר למדידת השפעתם וכך גם הצגתה לציבור. ההתייחסות לזירת ה-ESG תופיע בדוחות הבנקים בשל החלטת הפיקוח על הבנקים כעת, כבר בשנת 2021.

בדוחות הדירקטוריון לא יופי רק היבטי רווח והפסד, אלא גם התייחסות לזירה בה פועל הבנק, והשפעת התנהלותו על אספקטים אקלימיים וסביבתיים, וכן נושאי חברה וממשל תאגידי. לצד סקירת הסיכונים והסבר וניתוח משמעותם לתוצאות ולמצב העסקי, תופיע מדיניות חשבונאית ואומדנים הנוגעים לנושא. בהיעדר כללים אחידים ליישום ההנחיות, הבנקים ידרשו להסביר בדוחות כל אומדן, לרבות האופן שבו נקבע, ההנחות והנתונים ששימשו בסיס לבחירה בו.

מלבד פירוט בדוח הדירקטוריון וההנהלה, גם דוחות האחריות התאגידית ישתנו במידה מסוימת. לפי הנהלים הנוכחיים, הגופים הבנקאיים מפרסמים אחת לשנתיים דוח אחריות תאגידית לציבור, שם הם מפרטים לפי כללים גמישים את פעילותם - מתרומות לעמותות ועד להשקעות בהיבטים סביבתיים. כעת, ישונה שם הדוח לדוח סביבה, חברה וממשל (ESG), ויפורסם אחת לשנה. בדוח, יתבקשו הבנקים לפרט כיצד היבטי סביבה, חברה וממשל מהותיים משתלבים ביעדים שלהם, ולציין תמצית מדדים עיקריים שנקבעו על ידי התאגיד הבנקאי לקידום הנושאים הללו.

הדוח שיפורסם לציבור יכלול התפתחויות מהותיות שהתרחשו במהלך השנה, ובהם מחויבות לאיכות סביבה, ניבול סיכונים סביבתיים ושילוב שיקולים סביבתיים בניתוח סיכון אשראי, לצד ניהול סיכונים והפחתת החשיפה של המשק לסיכונים מערכתיים, מחויבות לרמת שירות והגינות גבוהה ללקוחות ומחויבות לאתיקה בעסקים, הגנה על פרטיות ואבטחת המידע של לקוחות ומחזיקי עניין, מחויבות למעורבות בקהילה, מחויבות למניעת הלבנת הון ומימון טרור, מחויבות לקוד אתי וממשל תאגידי חזק, קשר אחראי עם ספקים, טיפוח עובדים וסביבת עבודה ועוד.

עו"ד אורלי אהרוני, יועצת מדיניות אקלים ורגולציה, יו"ר הועדה למדדי אקלים להשקעות בארגון "חיים וסביבה", סבורה כי מדובר בהתקדמות משמעותית, שתשפיע על יחסם של הבנקים לתחום שעד היום, אינו נמצא בליבת העיסוק של הבנקים, המדדים באיטיות אחר מקביליהם בעולם. "זה צעד מבורך בכיוון הנכון. במציאות שאנו חיים בתוכה, גם לשינויים והבהרות שנראות טכניות כמו דווח שנתי במקום דו-שנתי, חובת חתימת הדיווח על ידי מנכ"ל ויו"ר דירקטוריון, וחובת פרסום הדיווח לציבור, יש משמעות מהותית. מעבר לכך, חשובה ההפניה למתודולוגיות גילוי בינלאומיות ביחס לסיכוני אקלים, החובה לגלות בהתאם לאיזו פרקטיקת גילוי מבוצע הדיווח, וההנחיה להביא את סיכוני האקלים בין השיקולים בניתוח סיכוני האשראי.

לדברי אהרוני, "צעדים אלה הם חלק מההתאמות שהרגולציה הפיננסית מחויבת להן היום, לצורך מעבר מתון ויציב לכלכלה מאופסת פחמן. חשוב לציין, שבהגדרה רגולציה מסוג כזה משאירה גמישות למפוקחים, ולכן יש חשיבות גדולה לאופן שהנחיות כאלה בסופו של יום מיושמות ולא פחות מזה - נאכפות. יש גם חשיבות לדרישות אחידות בין הרגולטורים הפיננסיים. בפורום 'כסף נקי' אנו פועלים לטובת נקיטת צעדים אלה ויישומם באופן רוחבי גם על ידי רשות שוק ההון והרשות לניירות ערך".

אין תקן או פרקטיקות מדידה מחייבות

לאור ההתפתחות המהירה בגילוי על נושאים אלה, צוין בהוראות המתייחסות לדוח על סביבה, חברה וממשל, כי על תאגיד בנקאי לשקול את הצורך לעדכן את הגילוי בתחום זה בהתאם לתקנים ולפרקטיקות גילוי מובילות של בנקים בעולם, ולתת גילוי לתקנים הרלוונטיים לפיהם הוא פועל בתחום זה. כלומר, המפקח על הבנקים לא דורש כעת מהגופים המפוקחים להיצמד לתקנים או לפרקטיקות מחייבות שיאפשרו לציבור להשוות בין הגופים, והתחום נותר בגמישות מרבית עבור הבנקים.

כך למשל, בדוחות של בנקים בישראל, לא נדיר למצוא תחת פרק הסביבה השקעות בתשתיות גז - למרות שמדובר בדלק פוסילי, התורם למשבר האקלים. גם כעת, הבנקים אמנם יחויבו להתייחס לרשימה מוגדרת של נושאים באופן כמותי, אך לא יחויבו לבחון אותם תחת שיטה מקובלת ואחידה, בעוד שלצד הצגת הנושאים באופן שבו בוחר הבנק, תוותר לו אף הגמישות להחליט שלא להציג נושאים מסומים.

בהיעדר פרקטיקות מדידה מחייבות וללא תקן מקובל מחייב, גם כעת, נותרת לבנקים גמישות גדולה, והציבור יתקשה להשוות בין הדוחות השונים אותם יציגו הבנקים, ולגבש באופן מלא תמונה הנוגעת להשפעת הבנקים על הנושאים המדוברים. בעולם, הולכת ומתגבשת גישה שמטרתה לצמצם את שיקול הדעת של הבנקים בנושא הדיווח. בארה"ב ובאירופה נבחנת האפשרות לפרסם הוראות מחייבות לנושא, ולפי ההערכות, מטרת בנק ישראל היא ליישר קו עם המגמה הזו ככל שתתקדם בעולם.

למרות שהחוזר אותו מפרסם בנק ישראל מהווה התקדמות, בדומה לגופים מקבילים בעולם, בבנק ישראל מציינים כי תאגיד בנקאי רשאי שלא לכלול התייחסות לעניינים הללו באם הדבר "עלול למנוע השלמת פעולה או פעילות של התאגיד הבנקאי או עסקה שהתאגיד צד לה או שיש לו עניין בה, או להרע באופן משמעותי את תנאיה או את מצב התאגיד הבנקאי, ובלבד שלא פורסם ברבים על ידי התאגיד הבנקאי מידע בדבר עניינים אלה".

"ההנחיה נעדרת את הפירוט הנדרש"

האם ההנחיות החדשות ישנו את איכות המידע אותו מפרסמים הבנקים לציבור? לא בטוח. לפי ד"ר אור קרסין, מומחית למדיניות ורגולציה סביבתית האוניברסיטה הפתוחה, "הגברת איכות דיווחי הסביבה, חברה וממשל היא צעד מבורך אך ההנחיות החדשה במתכונת שפורסמה לא צפויה להוביל לדיווח איכותי יותר בתחום החשיפה של פעילות האשראי וההשקעות של הבנק לסיכונים סביבתיים ולתרומתם לפליטת גזי חממה. ההנחיה נעדרת את הפירוט הנדרש ואינה מחייבת את הבנקים לכמת את הסיכונים ואת פליטות גזי החממה כתוצאה ממדיניות ההשקעות והאשראי שלהם".

לפי קרסין, "דיווח הבנקים עד כה בתחום זה היה ירוד, ונתן לציבור תמונה רדודה וחלקית ביותר של הסיכונים. הציבור אינו יודע ואין לו כל דרך לקבל מידע על כך שהכספים שמופקדים על ידו בבנק משמשים למתן אשראי זול לתחנות כוח פחמיות או גזיות או למימון של ציי רכב מזהמים בליסינג, ונדמה שההנחיות החדשות לא ישנו מצב זה. בדוחות אחריות התאגידית העדיפו הבנקים לדווח על פליטות גזי חממה מפעילתם המשרדית השולית, ונמנעו מלדווח על פליטות גזי החממה הקשורות לפעילותם בתחום האשראי וההשקעות, ונמנעו מציון השקעות ספיציפיות מזהמות במיוחד. מאחר ופעילות האשראי וההשקעות מבטאת את עיקר השפעתם על הסביבה, הרי שבחינת מהותית מחייבת דיווח על הסיכונים הסביבתיים הנובעים מפעילות זו בצורה הרבה יותר מפורטת, תוך ליווי הדיווח ביעדים להפחתת השקעותיהם של הבנקים במקורות אנרגיה עתירי פחמן ובמפעלים מזהמים".

צרו איתנו קשר *5988