גם התעשייה המסורתית רוצה להיות הייטק: כך היא מתכננת למשוך את הצעירים

צוות שהקימה התאחדות התעשיינים מיפה את החסמים שמונעים מהצעירים להיענות למשרות טכנולוגיות וינסה להתאים את עצמו לדרישות של דור ה"אני מה יוצא לי מזה", או בקיצור - אמילי • ניהול וקריירה

התעשייה המסורתית רוצה למשוך את הצעירים / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
התעשייה המסורתית רוצה למשוך את הצעירים / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

התעשייה הישראלית סובלת לאורך שנים ממחסור בעובדים ומדימוי של עבודות "שחורות" ולא מתגמלות, אף שבהתאחדות התעשיינים טוענים שהמשכורות הממוצעות בתעשייה גבוהות מהממוצע במשק ושהיא מציעה יציבות תעסוקתית ותנאי העסקה טובים.

ההצהרות האלה לא מצליחות לשכנע את הצעירים, והמצב הזה החריף עוד יותר מאז הקורונה, ששינתה את טעמי העובדים. גם לפני המגפה "יציבות תעסוקתית" לא היו מילות קסם מבחינת הדור הצעיר, אבל בעידן וולט, עבודה במשך שעות ארוכות ביום, באופן קבוע, איבדה עוד יותר מהאטרקטיביות שלה.

המסקנה הזאת ומסקנות נוספות עולות מסקר שערכה התאחדות התעשיינים בקרב קבוצת מיקוד של 50 צעירים בגילאי 18-34 המשולבים בשוק התעסוקה הישראלי. הסקר נערך במסגרת פורום ארגוני תעסוקת צעירים עם תעשיינים, החברים בצוות פעולה להכשרות ותעסוקת צעירים בתעשייה ובהייטק. מטרת הצוות היא להצעיר את כוח האדם בתעשייה.

המקצועות שנמצאים במוקד הם טכנולוגיים: בקרת איכות, חשמלאים, הנדסאים, טכנאים לסוגיהם, וגם תפקידים של מפעילי מכונה, שדורשים מיומנויות טכנולוגיות.

בעיה של מיתוג

לפי ממצאי הסקר, אחד ההיבטים הבעייתיים בתעשייה הוא עניין המיתוג. בקרב הצעירים, לתעשייה יש תדמית נמוכה ולעתים אף שלילית, שלפיה היא מציעה עבודות פיזיות קשות. כמו כן, התפיסה היא שהעבודה כרוכה בתהליך הכשרה ארוך המעכב את הקידום המהיר, ויש ערפול סביב סוג ההכשרות המקצועיות הנדרשות ופערים בין תפיסת השכר לשכר בפועל. עוד עלה מעבודת הצוות שאין מספיק משרות סטודנט בתעשייה, שבאמצעותן יוכלו לחשוף צעירים עוד בתקופת לימודיהם למשרות ובעקבות זאת לשמר אותם בתום הלימודים.

 
  

לדברי אורית רמון, מנהלת אגף חינוך, הכשרה ותעסוקה בהתאחדות התעשיינים, "אחד הדברים שראינו בקבוצות המיקוד הוא עניין הטייטלים. יש הבדל בין 'הד אוף פיפל' ל'מנהלת כוח אדם'. אנשים לא יודעים שתעשייה היום זה לא רק שחור - זה תרופות, כימיה וטכנולוגיות מתקדמות. ראינו איך נפתחו העיניים לנציגי הארגונים שהגיעו לביקורים במפעל תרופות ובמפעל של שתלים דנטליים. זה לא מה שהם חשבו".

ומה עם השכר?
"במקצועות רצפת הייצור המבוקשים מתחילים משכר שעתי 40-45 שקל לשעה והשכר הולך ומתפתח עם השנים. יש היום הבנה שנדרשת רפורמה בשכר. מפעלים מעלים את השכר מתוך ההבנה שגם השוק וגם יוקר המחיה מחייבים את זה".

הבעיה של דור ה"אמילי"

מעבר לבעיית המיתוג, יש העדפות דוריות שמאפיינות את כל שוק העבודה. "זהו דור האמילי - 'אני מה יוצא לי מזה'. הם מאוד אוהבים לשלוט בזמן. הם יעדיפו ללכת לעבוד במשרות כמו וולט על פני מקום עבודה מסודר עם תנאים וארוחות והסעות. מעדיפים לא להתחייב לעבודה, משבע וחצי באופן רציף עד השעה חמש-שש בערב. הם רוצים עבודות גמישות יותר והם רוצים לשלוט בזמן שלהם, כך שהעבודה תסתדר עם שאר פעילויות הפנאי שמפתחות אותו. עבודה זה נייס טו האב, חשובה יותר המשמעות, והעבודה תסדר את עצמה בהתאם לחיים שלי".

מה זו משמעות מבחינתם?
"פחות חשיבות לעניין של התעודות ויותר למיומנויות. הם היו רוצים להתקדם מהר ולרכוש כמה שיותר מיומנויות בזמן קצר. לדלג בין מקצועות וללמוד כמה שיותר כדי לשפר את השכר. אני חושבת שיש פה הזדמנות להמון צעירים שמה שמדבר אליהם זה עבודה עם הידיים, ואפשר למצוא את המשמעות בזה.

אורית רמון, מנהלת אגף הדרכה בהתאחדות התעשיינים / צילום: אסף שילה
 אורית רמון, מנהלת אגף הדרכה בהתאחדות התעשיינים / צילום: אסף שילה

"התעשייה היא מקום יציב, גם בתקופת הקורונה היא עבדה 24/7 וברוב המקומות לא ראית חל"ת אלא דווקא הגברת הפעילות. ההיבטים החיוביים שהיו ברורים מאליהם לדורות הקודמים לא ברורים לצעירים".

אבל אין עבודה מהבית.
"כמעט שלא, גם בעבודות מטה נדרשים להיות במשרד".

מפת משרות גיאוגרפית

בין מסקנות הפורום הייתה מציאת שמות חדשים לתפקידים ולמקצועות בתעשייה, לחשוף צעירים לתעשייה כבר בבתי ספר תיכוניים ולקיים ביקורים במפעלים השונים. מצד המעסיקים ממליץ הפורום לקיים תהליכים של שימור עובדים ופעילות רווחה ותרבות, לנסות בכל זאת לשלב עבודה מהבית ולפתוח משרות התמחות.

בענייני הקידום, אומרת רמון, כי אף שהצעירים רוצים להתקדם מהר, הם לא מסתכלים 20 שנה ואפילו לא 5 שנים קדימה. "אנחנו מדגישים את אפשרויות הקידום בתעשייה: לצאת להכשרות, לעבור קורסים, ולהתפתח לא רק אנכית אלא גם רוחבית", היא אומרת.

כדי לחשוף את האפשרויות, הקים הפורום המשותף מפת משרות בתעשייה המותאמות לצעירים לפי אזורים גיאוגרפיים. "ביקשנו משרות ג'וניורים. בתעשייה יש הרבה יותר סובלנות לזה ועושים את זה שנים - קולטים ג'וניורים ומצמידים להם מנטור. במפת המשרות יש יותר מ-250 משרות בכל הארץ".

צרו איתנו קשר *5988