מתנה או נאמנות: מה מעמדם של מניות שקיבלה עו"ד בחברה?

חברת השקעות הנדל"ן המצליחה "אסטוריה", המחזיקה בזכויות במבנים להשכרה בפארקי התעשייה תרדיון (משגב) וקצרין, הוקמה בשנת 1990 על ידי דוד מרקוס ז"ל, בעזרת אשתו דאז וחמו. כשהמנוח התגרש מאשתו, והרכוש המשותף עמד לחלוקה, הוא שכר את שירותיה של עורכת הדין ג'ודי פת, ובשנת 2012 השניים הפכו לבני זוג.

מערכת היחסים הקצרה שניהל המנוח עם עורכת הדין לוותה בשורה אינטנסיבית של מהלכים כלכליים. בשנת 2013 המנוח כבר ערך צוואה, במסגרתה הוריש לבת זוגו החדשה 40% מנכסיו. בחלוף שנה נוספת המנוח הקים חברת החזקות באיי הבתולה הבריטיים בשם "למון טרי", והעביר אליה הן את החזקתיו בחברת אסטוריה, והן את ניהולה. בשנת 2015 בת הזוג שימשה פעם נוספת בכובעה כעורכת הדין של המנוח, לצורך מימוש בקשתו, ליצור בחו"ל מנגנוני נאמנות להחזקת המניות עבור יורשיו. במסגרת תהליך זה, חלק מהמניות של חברת למון טרי עברו לבעלותה של עו"ד פת.

זמן לא רב לאחר מכן פרץ סכסוך בין המנוח לעו"ד פת, בין היתר סביב החזקת המניות, ויחסיהם הרומנטיים כבני זוג הסתיימו. המנוח ערך צוואה חדשה במסגרתה הוריש את כל רכושו לשלשת ילדיו, ואילו עו"ד פת פתחה בהליכים משפטיים, במסגרתם ביקשה מינוי כונס נכסים עבור החברה וסעדים נוספים.

המנוח מצידו הגיש תביעה נגדית, במסגרתה עתר לקבוע, כי המניות מוחזקות בידי עו"ד פת בנאמנות בלבד עבורו, כלומר כי אין לה זכויות קנייניות במניות. כמו כן עתר המנוח לצווי מניעה שיאסרו על עו"ד פת לבצע כל פעולה הקשורה לחברות למון טרי או אסטוריה, בארץ או בחו"ל.

למרבה הצער המזל הרע המשיך לרדוף את המנוח, ושלשה חודשים לאחר הגשת התביעה הוא נפצע קשה בתאונת דרכים, וסבל מפגיעות ראש. חודשים ספורים לאחר מכן שם קץ לחייו, והתביעה המשיכה להתברר, כשילדיו נכנסים בנעליו כיורשיו.

השאלה שעמדה בפני בית המשפט, היא האם כטענת המנוח, הוא העביר את המניות לעו"ד פת בנאמנות, במסגרת תפקידה כעורכת דינו, על מנת שתעשה בהם שימוש בעתיד כמוציאה לפועל של עיזבונו, או האם, כטענת עו"ד פת, המנוח נתן לה את המניות במתנה, במסגרת יחסיהם הרומנטיים כבני זוג.

על אף שנדמה כי המקרה יוצא דופן בנסיבותיו, מדובר למעשה בבעיה שכיחה בין בני משפחה או בני זוג, אשר נוטים לנהל את ענייניהם הכלכליים מתוך יחסי אמון, שאינם מלווים בחוזים רשמיים ותיעוד כתוב. לפיכך בהעדר ראיות אובייקטיביות, קיים משקל רב לשאלה על מי מוטל נטל ההוכחה לשכנע את בית המשפט שגרסתו היא הנכונה.

יצירת יחסי נאמנות אינם דורשים חוזה כתוב

מאחר שמתנה היא חוזה שמרע באופן חד צדדי את מצבו של צד אחד ומטיב עם השני, הפסיקה קובעת כי נוצרת חזקה, שנכס מוקנה מאדם אחר למשנהו בנאמנות ולא במתנה.

יצירת יחסי נאמנות אינם דורשים חוזה כתוב, או אף ציון מפורש שמודבר בנאמנות. לפיכך מי שטוען שקיבל נכס במתנה, נדרש לשכנע שזאת אכן הייתה כוונת הנותן, ובהעדר ראיות מבוססות, יקבע שהוא מחזיק בנכס בנאמנות בלבד, ועליו להשיבו. היוצא מן הכלל לחזקה זאת היא העברת נכסים מהורים לילדיהם, או מאדם נתמך לאדם שתומך בו, כי אלו הן מערכות יחסים שבמסגרתן טבעי לצפות להעברות ללא תמורה.

במקרה זה קבע בית המשפט כי עורכת הדין לא עמדה בנטל לשכנע שהמנוח התכוון להעניק לה את המניות במתנה, במיוחד לאור תפקידה כבאת כוחו באותה תקופה, ולכן נפסק כי היא החזיקה במניות בנאמנות בלבד, והן שייכות במלואן למנוח, וכעת ליורשיו בנעליו. עורכת הדין חויבה גם בתשלום 100 אלף שקל כהוצאות משפט.

ליהיא כהן- דמבינסקי, עורכת דין, שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה