כמעט שנה אחרי: מה עלה בגורל הרפורמה שנועדה לחסל את הסחבת המשפטית?

עידן חדש של ניהול קצר ויעיל של תיקים אזרחיים אמור היה להיפתח עם כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי בשנה שעברה • אלא שמבדיקה עם שישה עורכי דין בכירים עולה כי חלק ניכר מהסעיפים לא מיושמים או גרוע מכך, מסרבלים את ההליך המשפטי

בית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: Shutterstock, Vered Barequet
בית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: Shutterstock, Vered Barequet

הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי, שקובעות איך יתנהלו הליכים משפטיים, נכנסה לתוקף בינואר 2021 עם סיום כהונתו של אבי ניסנקורן כשר משפטים. זאת, אחרי שקודמיו בתפקיד, אמיר אוחנה ואיילת שקד דחו את כניסת התקנות לתוקף. כך, אחרי מאבק ארוך שנים, אמור היה להיפתח עידן חדש של ניהול קצר ויעיל של תיקים אזרחיים. אך המהלך לווה גם בלא מעט התנגדויות מצד עורכי דין שמרנים שטענו כי הרפורמה תפגע בניהול ההליכים. בין היתר הביעו חשש שקיצור ההליכים יהיה על חשבון בירור האמת.

 
  

בחלוף שנה לאותה רפורמה, גלובס בדק עם שישה עורכי דין בכירים המתמחים בליטיגציה האם התקנות החדשות יושמו בשטח, היכן נכשלו, היכן השיגו את מטרתן, והאם החשש של חלק מהפרקליטים היה מוצדק. מהבדיקה עולה כי ניכר שינוי בניהול ההליכים, אך הוא עדיין בראשיתו והרפורמה לא מימשה את מטרותיה ב־11 החודשים שעברו.

חיוב הוצאות
רחוק מלהיות ברירת מחדל

אחד החידושים המשמעותיים, שנועדו להקל על העומס האדיר המוטל על מערכת בתי המשפט, הוא התקנה הקובעת כי ככלל יש להטיל הוצאות משפט אלא אם קיימים "טעמים מיוחדים". בשונה מהתקנות הקודמות, שהקנו לשופט שיקול דעת מוחלט אם להטיל הוצאות. הרפורמה שינתה את ברירת המחדל. במטרה למנוע תביעות סרק המבזבזות את זמנו של בית המשפט.

בפועל, תקנה זו מיושמת חלקית בלבד. ביולי השנה, בדיקת גלובס העלתה כי אפילו שופטים בבית המשפט העליון, שאמורים להתוות את הדרך לערכאות, לא פוסקים הוצאות ללא כל נימוק.

אבי ניסנקורן / צילום: יוסי זמיר
 אבי ניסנקורן / צילום: יוסי זמיר

עו"ד רפאל ליבא, שותף בכיר וראש מחלקת ליטיגציה באיתן מהולל שדות, מספר כי בתי המשפט לא פוסקים באופן קבוע הוצאות. "היתרון בפסיקת ההוצאות היא פעמיים: לסייע למי שזכה בבקשה ונדרש לשלם לעו"ד. ושנית למנוע הגשת בקשות סרק", הוא מסביר.
יש גם שופטים שמקיימים את ההנחיה. עו"ד ירון קוסטליץ העומד בראש משרד קוסטליץ ושות’ אומר כי "החידוש המעניין הוא שבעל דין יכול לצרף לסיכומיו אסמכתאות בדבר ההוצאות ושכר הטרחה ששילם לעורכי דינו בגין ההליך. אם זכה במשפט, ביהמ"ש יורה על תשלום הוצאות ריאליות". קוסטליץ מציין כי ניתן לראות לאחרונה שפסיקת ההוצאות נקבעת בשיעור גבוה מבעבר.

עידוד הסכמה מוקדמת
צעד חשוב או חסר תועלת?

לפני הרפורמה, התובע והנתבע לא היו נפגשים לפני הכניסה לאולם בית המשפט. התקנות החדשות שינו את המצב וכעת הצדדים מחויבים לקיים דיון מקדמי עוד לפני ישיבת קדם המשפט הראשונה. זאת, בניסיון ללבן את המחלוקות. בשטח, חלק מעורכי הדין מספרים שלא נעשית הידברות מהותית, בעוד אחרים מתארים נסיונות אמיתיים לסיים מחלוקות.

עו"ד יחיאל כשר, ראש מחלקת הליטיגציה במשרד תדמור לוי, מספר שהחיוב בדיון מקדמי גרם לשינוי חיובי. "הופתענו לגלות כי לעיתים יש בכך תועלת. היו מקרים בהם הצדדים הצליחו ליישב את המחלוקת מבלי להגיע לבית המשפט".

לעומתו, עו"ד צפריר נגבי, שותף מייסד במשרד עורכי הדין בוסי, נגבי, אביאני כהן איל, אומר שבפועל נוצר עוד הליך מיותר וכי הוא לא נתקל בדיון שצמצם את המחלוקות. "עורכי הדין לא מצליחים להבין מה התפקיד שלהם בהליך. איך יודעים שזה לא ברור? קמו חברות חיצונייות שעושות דיון מקדים במקום בית משפט. בפועל לא קורה כלום. לא מגיעים להסכמה".

עו"ד איתן ארז, ראש משרד איתן ש.ארז ושות’, מסביר כי בעקבות מסת העבודה הגדולה שהצטרפה לתחילת ההליך המשפטי, שכר הטרחה עלה.

עוה"ד שרון לובצקי-הס ויניב הולצמן ממחלקת הליטיגציה במשרד עמית, פולק, מטלון, אומרים כי הצדדים ידעו לדבר ביניהם גם בלי התקנה והיא לא הביאה לתרומה משמעותית. לדבריהם, לרוב, בתחילת ההליך שני הצדדים אפופים ברוח קרב. "דווקא ישיבת קדם המשפט, שנעשית כעבור חודשים כאשר הרוחות נרגעות, כשנשמעת גם דעתו של השופט, מהווה אלמנט מרגיע ונקודת זמן נוחה יותר לצדדים לשוחח".

הגבלת אורך המסמכים
מוקש לתיקים מורכבים

אחד החידושים שזכו מצד אחד לביקורת אך מצד שני לתמיכה רבה היה הגבלת היקף המסמכים המוגשים לבית המשפט. התקנות קובעות מה יהיה האורך המקסימלי של המסמכים.

עו"ד נגבי אומר כי הרפורמה לא מתאימה לתיקים מסחריים מורכבים. "העוול כפול. פעם אחת כלפי הצדדים המתדיינים שמרגישים כי יומם לא ניתן להם בביהמ"ש; ופעם שנייה כלפי ביהמ"ש עצמו, שלעיתים עקב מגבלות המקום נזרקות טענות ללא הסבר בצידן", הוא טוען. "בתיקים האלה בלתי אפשרי להכיל רעיון שלם בכתב תביעה מוגבל".

אורך הכתוב הוגבל בהתאם לערכאה בה מנוהל ההליך. כך, לבית משפט השלום הותרו עד 11 עמודים; למחוזי - 15 עמודים, ובתביעות מעל 2.5 מיליון שקל - 30 עמודים. עו"ד כשר טוען כי הדירוג הזה התברר כחסר בסיס.

עדויות בעל פה
"הטעות הגדולה בתקנות"

התקנות החדשות קובעות כי כל שופט יחליט אם העדויות הראשיות יישמעו בעל פה או בכתב. אך מציינות "מתן עדיפות לשמיעת עדויות בעל פה, אם יש בכך כדי לסייע לגילוי האמת ולניהול יעיל של הדיון".

בתביעות בסכום של מעל 2.5 מיליון שקל נקבע כי תינתן עדיפות לעדות בכתב.
תקנה זו הייתה במוקד המחלוקת סביב ניסוח התקנות מאחר שבתי המשפט ועורכי הדין היו רגילים להגשת תצהירים ראשיים בכתב.

עו"ד איתן ארז מספר שחלק מהשופטים בוחרים בשמיעת עדויות ראשיות בעל פה, אך לדבריו זו "הטעות הגדולה של התקנות היא מתן האופציה להעיד בעל פה בעדות ראשית. זה מאריך את ההליך פי שלושה".

עוה"ד לובצקי-הס והולצמן אומרים כי גם לאחר הרפרומה, עדויות ראשיות, לרוב לא נשמעות בעל פה. "הדבר בולט במיוחד בתיקים מורכבים, שם בתי המשפט עדיין מעדיפים לקרוא את התצהירים מראש. המעבר לתקנות החדשות איטי מהצפוי".

מינוי מזכיר משפטי
התפקיד הנעלם

במסגרת הרפורמה נוסף תפקיד חדש לבתי המשפט - "מזכיר משפטי". לתפקיד נדרשת השכלה משפטית ובסמכותו לדחות כתבי דין שהוגשו בניגוד לתקנות. הנהלת בתי המשפט, נתקלה בבעיה לאייש את התפקידים עם כניסתן לתוקף מאחר שהרפורמה לא כללה הקצאת תקציב למזכירים המשפטיים.

מהנהלת בתי משפט נמסר כי 34 מתוך 44 תקנים אוישו. אבל עורכי דין רבים מספרים כי לא נתקלו בתפקיד המזכיר המשפטי למעט במחוז מרכז וכי לרוב, מזכירות בתי המשפט מחזירה מסמכים שלא עמדו בתקנות.

צרו איתנו קשר *5988