הכללים החדשים של הביטוח הלאומי: הנטל הבירוקרטי עובר למעסיקים

רפורמה חדשה מצמצמת את השימוש במסמכים בהגשת התביעות לביטוח הלאומי ופותחת מאגר דיגיטלי שייתן תמונת מצב על שוק התעסוקה והזכאים לקצבאות

מאיר שפיגלר, מנכ''ל הביטוח הלאומי / צילום: איל יצהר
מאיר שפיגלר, מנכ''ל הביטוח הלאומי / צילום: איל יצהר

עד לחודש נובמבר, כשאזרח הגיש תביעה לביטוח לאומי לקבלת קצבה כלשהי, הוא נדרש לתהליך ארוך ומתיש. לפני יותר מחודש, נכנסה לתוקף רפורמה חדשה שמצמצמת את הצורך בטפסים במטרה לצמצם את הבירוקרטיה.

זו שיטה מסורבלת לא רק עבור האזרח, אלא גם עבור ביטוח לאומי עצמו כגוף: בשנת 2018, ביטוח לאומי נדרש לטפל ב-2,215,384 תלושי שכר, 125,995 אישורי מעסיק על תקופת העסקה, 88,111 אישורי מעסיק על הפסקת עבודה, 68,242 אישורי מעסיק על העסקת עובד ועוד עשרות אלפי מסמכים נוספים.

במסגרת הרפורמה, הביטוח לאומי דורש מהמעסיקים מדי חודש "טופס 100" המכיל את נתוני השכר החודשיים של העובד, כולל הסתכלות אחורנית לטווח זמן של 18 חודשים עם 72 פרטי מידע רלוונטיים. כך, כשהאזרח יגיש תביעה לביטוח לאומי, כבר יהיה ברשות המערכת את כל המידע הרלוונטי שיאפשר לדעת בו במקום האם הוא זכאי לקצבה, בלי שום בירוקרטיה. בנוסף, זה ייצור מאגר מידע עדכני ויעיל המאפשר מבט רחב על מצב שוק התעסוקה בזמן אמת.

בביטוח הלאומי מספרים גם כי הם שילבו טכנולוגיית בינה מלאכותית שאמורה לזרז את הטיפול בתביעות קלות. בנוסף, מסבירים כי "קידמנו טפסים אחודים בין משרדים כדי שהאזרח לא יצטרך להיטרטר בניהם". 

אבל בממשלה יש גם מי שטוענים שהרפורמה לוקה בחסר. סגן השר אביר קארה, האמון על רפורמות כלכליות במשרד רה"מ, אומר לגלובס: "המהלך לא בוצע בסינכרון עם תוכנות השכר, כך שכל מייצג יצטרך להשקיע עשרות שעות עבודה בדיווח מסורבל להחריד. כל מה שצריך לעשות הוא שביטוח לאומי ינחה את תוכנות השכר להפיק קובץ אחיד בלחיצת כפתור. זו רגולציה שמייקרת את העלויות לעצמאים".

בעיניו, הרפורמה הנדרשת צריכה להיות רדיקלית בהרבה: "כל גופי המס במדינת ישראל, מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי צריכים להתאחד תחת מטרייה אחת. עלינו ליצור תעודת זהות לאומית עם כל הפרטים, התלושים, המסמכים והדיווחים של בעלי עסקים עבורם ועבור העובדים שלהם - שממילא נמצאים במערכות הממשלה השונות".

מיכאלה כהן, דוברת ביטוח לאומי, מכירה בבעיה במצב הנוכחי ואומרת כי "הביטוח הלאומי הוא חוק מקיף מאוד ומורכב מהרבה מאוד סעיפים, פרטים ותנאים שמצריכים לא פעם אסמכתאות הגוררות טופסולוגיה מרובה". ואכן, חוק ביטוח לאומי הוא מהגדולים והמקיפים בישראל, ומשאיר לארגון עצמו מעט מאוד אוטונומיה לקצץ בבירוקרטיה. "הקורונה, שעדיין לא פסחה עלינו, הביאה איתה הרבה מאוד קשיים בריאותיים וכלכליים אך היא הייתה הזדמנות לזירוז תהליכי אוטומציה בשירות לאזרח. הצלחנו לקדם את החקיקה לטופס 100, הכנסו בינה מלאכותית לזירוז טיפול "בתביעות קלות", קידמנו טפסים אחודים בין משרדים כדי שהאזרח ידרש להמציא מסמכים פעם אחת בלבד ולא להיטרטר בין משרדים". ייקח זמן עד שנראה לכך תוצאות בפועל, אך כבר בקרוב זה יהפוך לרלוונטי עבור תהליכים שדורשים תלושי שכר 3 חודשים אחורנית.

השיטה הקודמת, שדרשה הגשה של התביעה, תלושי שכר מהמעסיק ועוד שורה של מסמכים אחרים, הייתה מסורבלת לא רק עבור האזרח, אלא גם עבור המוסד לביטוח לאומי. רק בשנת 2018 המוסד נדרש לטפל ביותר מ-2 מיליון תלושי שכר, במאות אלפי אישורי מעסיקים ועשרות אלפי מסמכים נוספים.

זרז נוסף לרפורמה הייתה הקורונה שדחפה את כלל גופי המדינה לעבור לשירות דיגיטלי: בין השנים 2019 ל-2020, זינקו פי 3 מספר התביעות לביטוח לאומי שהוגשו בצורה מקוונת פי 3, ובהבטחת הכנסה - פי 10. על פי ביטוח לאומי.