העליון מחזק את מעמד הוועדות הבלתי תלויות: "אין מקום להיכנס לקרביים של הוועדה"

בית המשפט העליון דחה היום (ה'), בהסכמה, ערעור על דחיית בקשה לתביעה ייצוגית, נגד מיזוג נסטלה-אסם, שהפך את אסם מחברה ציבורית לפרטית בשנת 2016. ההודעה על המיזוג הובילה לגל תביעות ייצוגיות נגד אסם מצד בעלי מניות.

פסק הדין שניתן על ידי השופטים ענת ברון, דוד מינץ ועופר גרוסקופף קובע באופן תקדימי את גבולות הביקורת השיפוטית על עסקאות עם בעלי שליטה ועל עבודת הוועדה הבלתי תלויה, שנועדה לפקח על עסקאות כאלו.

ענקית המזון העולמית נסטלה, בעלת השליטה באסם, קנתה בשנת 2016 את מניות אסם שהוחזקו בידי הציבור תמורת 82.5 שקל למניה, בסכום כולל של כ-3.3 מיליארד שקל, בעסקה מסוג "מיזוג משולש הופכי", שמשמעותה כי הרוכש מקים חברה בת ייעודית הממוזגת עם ולתוך החברה הנרכשת, כך שבסופו של דבר מחזיק הרוכש במניות החברה הנרכשת, והחברה הייעודית מחוסלת.

העסקה הייתה עסקת בעל עניין טיפוסית - מצד אחד של המתרס ניצבה נסטלה שהיא בעלת השליטה באסם, ומהצד השני ניצבה אסם עצמה. בעסקאות אלו קיים חשש מובנה כי בעל השליטה יעדיף את טובתו האישית על פני טובת החברה, ולכן מינה דירקטוריון אסם ועדה בלתי תלויה לנהל את המו"מ עם נסטלה.

התובעת הייצוגית שרון עצמון היא בעלת מניות באסם שטענה כי המניות נרכשו במחיר לא הוגן וכי נפלו פגמים בעבודת הוועדה.

 עו''ד אהרון מיכאלי מגולדפרב זליגמן / צילום: אופיר אייב

בית המשפט העליון דחה את הטענות בנוגע לסבירות העסקה וחיזק בהחלטתו את מעמד הוועדות הבלתי תלויות. השופטת ברון קבעה כי "אין מקום להחליף את שיקול דעת הוועדה אם עשתה עבודתה נאמנה. ככלל אין מקום לבחון את האסטרטגיה שבה נקטו חברי הוועדה, את טיב ההחלטות שקיבלו, ואם יכלו להשיג תוצאה טובה יותר. עיון בפרוטוקולים של הוועדה דרוש אמנם על מנת להתרשם מהלך הרוח של הוועדה ומכוונתה להביא להשאת מחיר המניות, וכן כדי לוודא שהחלטותיה היו מושכלות; עם זאת, אין מקום להיכנס לקרביים של עבודת הוועדה ו להטיל ספקות במומחיות ובשיקול הדעת של חבריה".

השופטת מזהירה מהתערבות בוועדות שעשויה להוביל לאפקט מצנן ולפגוע בהגנה הניתנת לבעלי מניות המיעוט, בניהול עסקאות בעלי עניין באמצעות ועדה בלתי תלויה.

"ביקורת שיפוטית דרושה ואף חיונית"

לצד זאת השופטת ברון מוסיפה כי "ביקורת שיפוטית על טיב עבודתה של ועדה בלתי תלויה בהחלט דרושה ואף חיונית על מנת למנוע מצב שבו הוועדה תתמנה למראית עין". היא מדגישה את הצורך בביקורת שיפוטית שתתמרץ את חברי הוועדה לפעול באופן אקטיבי לטובת החברה ובעלי מניות המיעוט, וכדי לוודא כי מילאו את תפקידם נאמנה.

עם זאת, קובעת ברון - יש למקד את עיקר הביקורת השיפוטית באפקטיביות עבודתה של הוועדה - ובמקרים שבהם ההליך השיג את מטרתו, אין להוסיף ולדקדק בעבודת הוועדה הבלתי תלויה ובתוצריה ובכלל זה בסבירות העסקה.

באשר לסבירות עסקת המיזוג נסטלה-אסם קבעה ברון כי "לא הוכח ולו לכאורה כי המחיר שנקבע חורג ממתחם הסבירות, ועל כן בוודאי שלא היה מקום לאפשר את ניהול התובענה כייצוגית. עם זאת, יודגש כי הרושם הוא שבמקרה דנן ניתן היה לצמצם את הביקורת השיפוטית על אופן עבודת הוועדה המיוחדת, ולדחות את בקשת האישור על יסוד כלל שיקול הדעת העסקי - זאת משהעסקה אושרה בהתאם למנגנון האישור המשולש שבחוק החברות, בהינתן עבודתה האפקטיבית והמקיפה של הוועדה המיוחדת, היעדר טענות להפרת חובת אמון בפעולתה או לפגיעה של ממש בעצמאותה, ואופיים המינורי יחסית של הליקויים שנמצאו בעבודתה".

הערעור הוגש על החלטתה של השופטת רות רונן מבית המשפט המחוזי שכלל למעלה מ-200 עמודים. ברון קבעה כי בית המשפט המחוזי לא הותיר אבן שלא נהפכה ןקבעה כי עבודת הוועדה היתה יסודית ומעמיקה אך לא חפה מפגמים.

את נסטלה ייצגו עוה"ד אהרן מיכאלי, ראש מחלקת ליטיגציה מסחרית, תובענות ייצוגיות וחדלות פירעון, יהודה רוזנטל, סגן ראש המחלקה, השותף עוז סאסי ועורכת הדין סיוון עודד מהמחלקה ממשרד גולדפרב זליגמן. את אסם ייצגו עוה"ד פיני רובין, נעם רונן ותום אלקלעי ממשרד גורניצקי. התובעת הייצוגית שרון עצמון יוצגה על ידי עוה"ד עידן איידן ודוד תירוש. עו"ד דוד פורר ייצג את חברי הוועדה.