למרות הביקורת - גילת בנט נותנת דוגמה טובה לנשים בעידן המודרני

בשבועות האחרונים, בעקבות הגעת זן הקורונה החדש והמלצת ראש הממשלה נפתלי בנט שלא לנסוע לחו"ל, התחוללה סערה סביב הבחירה של אשת ראש הממשלה, גילת בנט לנסוע עם ילדי המשפחה לחופשה בחו"ל. התקשורת ומתנגדי נפתלי בנט רעשו וגעשו. הושמעו האשמות שונות בהם שגילת בנט 'תוקעת לראש הממשלה סכין בגב', 'נהנתנית', ו'שאיננה מהווה מודל ומופת'. עוד נאמר כי היא פוגעת בקריירה הפוליטית של בעלה ומציגה 'התנהגות לא ראויה לאשת ראש ממשלה' ואולי לאשת איש בכלל.

לפני כעשור עלתה לאקרנים סדרה ישראלית נפלאה עם שתי עונות בשם "ילדי ראש הממשלה". הסדרה נוצרה על-ידי שחר מגן ונעה רוטמן, בתה של דליה רבין ונכדתו של ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין. זוהי סדרה עלילתית שמתארת חייה של משפחת ראש הממשלה ומראה את אורח החיים המורכב של ילדי ואשת ראש הממשלה. רבות נכתוב על כך שהסדרה מייצגת את ביתו של יצחק רבין ואת התמודדות אשתו - בתפקיד אשת ראש הממשלה. עם חוסר הרצון והבחירה שלה להיכנס לפוליטיקה.

הסדרה עוקבת אחר השנה הראשונה של כהונת ראש הממשלה (שאול אגמון, אותו שיחק רמי הויברג), ואחר משפחתו. בסדרה אפשר לראות כיצד הכניסה לבית ראש הממשלה בירושלים משנה את חייהם של אשת ראש הממשלה (דיתי, אותה שיחקה מיכאלה עשת) וילדיו מן הקצה אל הקצה. ניתן היה לראות כיצד מינוי האב נכפה עליהם, ואיך הם נתונים בשלב זה תחת זכוכית מגדלת ציבורית. כאשר כל אחת מהדמויות חווה טלטלה רגשית ונכנסת לבית כלא פרטי משלה, הכולל כללים, מצלמות, מאבטחים, וכיצד כל אחת מהדמויות מתמודדת עם המצב ומחפשת את הכוחות לפרוץ מכלא זה. רבות נכתב על הקשר שבין סדרת הדרמה לבין המציאות של משפחת רבין והאתגר של אשת ראש הממשלה (לאה רבין).

תפקיד בלתי אפשרי

תפקיד אשת ראש הממשלה הוא תפקיד בלתי אפשרי, אשר הציבור והמערכת הפוליטית מפעילה כלפיו מוסר כפול. בקצה האחד ניתן לראות את הביקורת הנוקבת שהושמעה כל השנים על מעורבותה של שרה נתניהו בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו. ביקורת על מעורבות של שרה נתניהו בפוליטיקה הישראלית במינוי והדחת בכירים, בהחלטות משמעותיות ועוד. היא אפילו נבחרה על-ידי דירוג "פורבס" של 50 הנשים החזקות ביותר בישראל ב-2013 לאישה החזקה ביותר בישראל. כאשר נאמר עליה שהיא מתפקדת כ"חור שחור", אישיות בעלת כוח אנרגטי ממוקד כל כך שבאמצעות מעורבותה במערכת מסוגלת לחולל סדרי עולם חדשים במרחב הפוליטי בישראל בעוצמה אדירה. הביקורת המרכזית כלפיה הייתה כי לא היא זאת שנבחרה לכהונה בתפקיד ראש ממשלה ולכן אסור שתהיה לה כל יד בהשפעה ובקבלת החלטות מקצועיות ופוליטיות.

מצד שני, כאשר גילת בנט בוחרת לבדל את עצמה מהמערכת הפוליטית, להימנע מהשפעה ומקונפורמיות למערכת היא זוכה לביקורת נוקבת. ישנן כתבות על גילת בנט המציגות אותה כאישה שאימצה את ערכיו של בן זוגה לאורך השנים ומדברות על השינויים שאימצה באורח חייה, כאשר הפכה מנערה לבית חילוני, רקדנית ותלמידת האקדמיה למוזיקה בירושלים לאישה החיה באורח חיים דתי עם תפיסות עולם ימניות יותר. עוד נכתב כי כשמונה בנט לתפקיד ראש הממשלה כי גילת בנט אימצה את הערכים של נפתלי בנט, אבל הוא לא אימץ את אורח החיים שלה, וכי היא חיה חיים בהם היא לא משמיעה את קולה. כאשר גילת בנט מייצרת הפרדה בינה לבין בן זוגה - ומקבלת החלטות עצמאיות של אישה שאיננה נבחרת ציבור - אלא אשתו של נבחר ציבור - הביקורת גואה.

גילת בנט מייצגת מודל נחוץ בציבוריות הישראלית של אישה עצמאית שמשמיעה את קולה (אם לא בקול אז במעשים). אישה שתומכת בבחירות בן זוגה ומלווה את דרכו ועדיין מקבלת החלטות מושכלות באופן עצמאי, כאשר היא גם מוכנה להתמודד עם תוצאות הבחירות שלה - שהרי היה ברור מראש שתהיה ביקורת נוקבת על הבחירה שלה. גילת היא מודל לנשים על היכולת שלהן להיות בנות זוג של בעלי כוח, שררה ותפקידים בכירים ועדיין להפעיל שיקול דעת עצמאי ולא כנוע, להשמיע קול ולבחור גם בניגוד לדעת בני זוגם. זאת תוך מוכנות לשאת בתוצאות ולקיים אורח חיים שתואם את תפיסת עולמן. תודה לך גילת בנט.

הכותבת היא ראשת המגמה החברתית-ארגונית במחלקה לפסיכולוגיה ומייסדת מסלול "מגדר בשטח", לתואר שני באוניברסיטת בר-אילן, חוקרת מנהיגות ומגדר בהקשר הארגוני ופסיכולוגית אירגונית שעובדת עם חברות במשק על גיבוש אסטרטגיה לקידום מגוון ושוויון מגדרי